
"הקונספט שאדם נכנס באופן מודע בקיר - הוא נדיר"
עוד אולם של תביעות פח, בו השופט זיוון אלימי מצליח - באמצעות שליטה מלאה בפרטים ויצירת אווירה נינוחה - לצמצם למינימום את בזבוז הזמן
השופט זיוון אלימי, בית משפט השלום ברמלה
המועד: יום שלישי, 13.10.2026, שעה 09:30
הנושא: קדם משפט - תביעות פח
"הסיפור הכי מורכב שיש - בדיון הראשון של היום", מתלוצץ השופט זיוון אלימי לאחר שהצדדים הגיעו להסכמה והוא הכתיב פסק דין. "אז בואו נתחיל. בוקר טוב, חברים, אנחנו בהקלדה". הוא פונה לתובע: "בוקר טוב, אדוני, מה שמך? מבין את האזהרה? בוא תספר לנו מה אתה זוכר מהתאונה". לצדדים: "לפני כן, יש הסכמה על 79?" - פסק דין על דרך הפשרה - כן.
"את יושבת בחדר לבד? את יכולה לסובב?"
בחזרה לתובע: "בזמן שאתה בעמידה מוחלטת? הוא לא ראה אותך? למה שהוא ייכנס אם הוא רואה אותך? פרייבט? אין איזה חשש שהוא לא רואה אותך, איפה הוא פגע בך?" בא כוח התובע מציג תמונות ואלימי מוודא: "זה?" התובע מסביר, כי חשוב לו עבר ביטוחי נקי, ואלימי מבהיר: "אני אחליט על מי מוטלת האחריות לתאונה".
הוא מעיר לבא כוח התובע שלא להתערב וממשיך בשאלותיו: "זה שהוא צפר אני מבין, אני רוצה להבין את ההיגיון. עדיין הקונספט שאדם נכנס באופן מודע בקיר - הוא נדיר. אם אתה עומד ומישהו רוצה להיכנס לנתיב שלך, הוא לא ייכנס בך כשאתה עומד". התובע רוצה לצייר, אבל אלימי מפנה אותו למכוניות הצעצוע - ציוד חובה בכל אולם של תביעות פח. "יש תמונה ממקום התאונה? טוב, בואו נתקדם בבקשה". בא כוח הנתבעת לתובע: "תחליט לאיזו גרסה שלך אנחנו צריכים להאמין". אלימי: "לא, אני אחליט".
"אפשר להתווכח אתי בסיכומים"
נהג הרכב השני מעיד - "בוא בבקשה תספר לנו, אדוני, מה שאתה זוכר מהתאונה" - ואלימי מקשיב בתשומת לב. מישהי נכנסת ומגישה לו ניירות, באת כוח התובע היא שמפסיקה את החקירה אבל ההפרעה נמשכת רק מספר שניות. "גבירתי עברה אי פעם בחייה מנתיב לנתיב בכביש שהוא עמוס?", שואל אלימי את באת כוח התובע. "נדמה לי שהתמונה ברורה, התמונה של האירוע. יש לגבירתי עוד שאלות?"
היא רוצה שהנהג השני ידגים, אך נראה שאלימי מאבד במידה מסוימת את העניין והריכוז. "הוא עד, צריך לשאול אותו שאלות עובדתיות, לא להתווכח איתו", הוא אומר לה. "אפשר להתווכח אתי בסיכומים. זו הגרסה העובדתית שלו". היא שואלת מדוע לא הגיש תביעה, ונענית: "אני לא מתעסק בשטויות". אלימי: "זו התשובה שלו, הגיוני או לא הגיוני".
כעת באת כוח התובע רוצה פסק דין מנומק, לאחר שכבר הסכימה לפסק דין לפי סעיף 79א. אלימי מגיב בחריפות: "עכשיו, אחרי שהייתה הסכמה, אחרי ששמענו את העדים, גבירתי רוצה פסק דין מנומק? זה לא עובד ככה. עד איזה שלב אפשר לחזור?" הוא מכניס לפרוטוקול את הבקשה ומוסיף: "ספק בעיני אם קיימת זכות לחזור מהסכמה לפסיקה לפי 79א בשלב שלאחר שמיעת העדים. יחד עם זה, משזה רצון התובע, יינתן פסק דין מנומק".
באת כוח התובע מבקשת לנהל סיכומים מחוץ לפרוטוקול. אלימי: "אם יש הסכמה של שני הצדדים, כי אני ארצה לשאול שאלות תוך כדי הסיכומים. אנחנו עדיין בהקלטה. אם תרצו לדבר מחוץ לפרוטוקול, תגידו ונעצור. עצרנו, יופי". מה שגם מאפשר לאלימי להביע את דעתו:
"אף אחד לא עושה תאונה בכוונה"
"אין ספק - בעיני אין ספק, עוד לא כתבתי את פסק הדין. האחריות העיקרית היא של הנתבע. הוא משתלב בנתיב שמאלי, חובתו לוודא שהוא עושה זאת בבטחה. יחד עם זאת, תיאור התובע שהוא היה בעצירה מוחלטת, לא עושה שכל, הוא לא הגיוני. אם זה פקק מוחלט - אין לו לאן להיכנס. אתה לא נכנס שמאלה כשרכב עומד. אף אחד לא עושה תאונה בכוונה.
"הגרסה היותר מסתברת היא שהוא נסע ורצה להיכנס והנהג של גבירתי צפר והוא לא עצר. השאלה האם יש לנהג של גבירתי איזושהי אחריות לתאונה. אם גבירתי רוצה שייקבע [בפסק דין] - גבירתי תחליט. זה עניין שלך עם המבוטח שלך. פסק הדין בסוף יהיה זהה, בתוצאה האופרטיבית, ל-79א.
"אם תהיה או לא תהיה הנמקה של עמוד וחצי, זה לא מורכב, הגרסה העובדתית פשוטה. בסוף השאלה היא האם הנהג של גבירתי היה צריך לתת לו להיכנס, למרות שזו זכותו, או לא. זה הכל". היא שבה ומסכימה ל-79א ואלימי מכניס לפרוטוקול. "אתם רוצים לסכם? רגע, רגע, אתם עושים בלגן. או שאנחנו לפרוטוקול ונכתוב, או שאתם מחוץ לפרוטוקול ונכתוב פסק דין".
הצדדים מסכמים, אלימי מקשיב ומדייק את הפרטים שבפי באת כוח התובע. לבא כוח הנתבע: "בהנחה שאני מקבל את התביעה, זה נכון שמכתב דרישה וחשבונית מס - לא קבלה - איננו אסמכתא. אז הציגו לכם את דרישת התשלום, פתרנו את זה.
"גם אם אני אקבל את הגרסה המלאה של הנהג שלכם - עברתי נתיב, לא ראיתי את הרכב, הוא לא נתן לי להיכנס - מי אשם בתאונה? הוא לא נהג 15-10 שניות, מוקדי הנזק לא מתיישבים עם הגרסה הזאת, זה היה תוך כדי המעבר. תודה. 20-80, חברים".
השורה התחתונה: עוד אולם של תביעות פח, שכפי שכבר נאמר כאן - ממש לא צריכות להיות בבית המשפט. אלימי שולט בפרטים ובאולם, משרה אווירה נינוחה וכך מצליח להביא את התיקים לסיומם תוך בזבוז זמן מינימלי.
- הכרעת הדין במשפטה של רות דוד בפרשת רונאל פישר - ב-31 בינואר
- דיסקונט תשיב 276 אלף שקל על עמלות משיכת מט"ח בכספומט
יעילות: 9.
מזג שיפוטי: 9.