אנתרופיק קלוד (X)
אנתרופיק קלוד (X)

מתמטיקאי באנתרופיק טוען שפתר את השערת רימן עם Claude, וההוכחה טרם אושרה

לבנט אלפוגה העלה מסמך קצר וארכיון של כ-175 אלף קובצי קוד בשפת Lean, שלדבריו מוכיחים את אחת משבע בעיות המילניום, עם פרס של מיליון דולר. הקוד עבר הרצה אצל מתמטיקאי מ-MIT, אבל עדיין צריך לוודא שהוא מנסח את ההשערה כמו שצריך, ואף אדם לא קרא את ההוכחה כולה

מירב ארד |

לבנט אלפוגה, מתמטיקאי שעובד באנתרופיק, העלה ביום שישי לאתר האישי שלו מסמך של ארבעה עמודים ובו טענה שהעולם המתמטי מחכה לה כבר 167 שנה: לדבריו, יחד עם Claude, מודל הבינה המלאכותית של החברה, הוא מצא הוכחה להשערת רימן. את ההוכחה הוא לא פרסם כמאמר, אלא כקישורים לארכיון ב-14 חלקים, ובו כ-175 אלף קובצי קוד בשפת Lean, שבה המחשב בודק כל צעד בטיעון. בשלב זה מדובר בטענה שעדיין לא אומתה, ואלפוגה עצמו כותב שהוא מציג את הטיעון לפני שהספיק לשלוט בכל המתמטיקה שסביבו.

הפרסום הגיע יום אחרי הבכורה של אנתרופיק בנאסד"ק, בהנפקה שהעמידה את שווי החברה על כ-1.5 טריליון דולר בדילול מלא. המניה קפצה ב-17% ביום הראשון, וביום שישי ננעלה בירידה של כ-9%, לא הרחק ממחיר ההנפקה של 83 דולר. בהערה נפרדת במסמך התייחס אלפוגה לתזמון. הוא כתב שהגיע לתוצאה בסוף השבוע הקודם, פנה למנכ"ל דריו אמודיי כדי לברר אם מותר לו להודיע עליה, ושמע שיש מגבלה שצריך לכבד. את הפרשנות שלפיה המועד נבחר כדי לתמוך במניה הוא דחה. מאנתרופיק עצמה לא פורסמה בשלב זה הודעה רשמית על הטענה.

ברנהרד רימן הציג את ההשערה ב-1859, במאמר קצר על השאלה כמה מספרים ראשוניים יש עד גבול נתון. הוא חקר פונקציה שנקראת היום פונקציית זטא של רימן, ושיער שכל המקומות שבהם היא מתאפסת, מלבד סדרה ידועה של אפסים פשוטים, נמצאים על קו אחד: הקו שבו החלק הממשי של המספר שווה לחצי. אם ההשערה נכונה, הראשוניים מפוזרים בין המספרים בסדירות כמעט מושלמת, והפער בין הספירה בפועל לבין הנוסחה המקורבת קטן מאוד, בסדר גודל של שורש המספר. דויד הילברט הכניס את הבעיה לרשימה של 23 הבעיות שהציג ב-1900, ובשנת 2000 בחר אותה מכון קליי כאחת משבע בעיות המילניום, עם פרס של מיליון דולר לפותר.

מחשבים כבר בדקו אלפי מיליארדים מהאפסים הראשונים של הפונקציה, וכולם נמצאו על הקו. בדיקה כזו אינה הוכחה, ולכן יותר מאלף משפטים במתמטיקה נשענים על ההנחה שההשערה נכונה. הוכחה תהפוך את כולם לוודאיים. בהצפנה ההשפעה קטנה ממה שנהוג לחשוב: שיטות כמו RSA מבוססות על הקושי לפרק מספר גדול לגורמים, והוכחת ההשערה לא נותנת דרך מהירה לעשות את זה. הגרסה המוכללת של ההשערה, שאלפוגה טוען שהשיטה שלו פותרת גם אותה, נוגעת לפיזור הראשוניים בסדרות חשבוניות, למשל בין המספרים שמשאירים שארית 1 בחלוקה ל-4, ומבחני ראשוניות מהירים שמבוססים עליה יהפכו ממותנים למוכחים.

מייקל עטיה, זוכה מדליית פילדס ופרס אבל, הציג ב-2018 בכנס בהיידלברג הוכחה קצרה להשערה, והיא לא שכנעה את עמיתיו. זו הייתה הבולטת מבין לא מעט הכרזות שנפלו לאורך השנים, בדרך כלל אחרי שמומחים קראו את הטיעון ומצאו בו פער. אלפוגה מגיש משהו מסוג אחר: הוכחה שמחשב יכול לבדוק בלי להסתמך על אמון בכותב.

בין קוד שעובר בדיקה להוכחה שהתקבלה

אנדרו סאתרלנד, מתמטיקאי מ-MIT, הריץ את הקוד באופן עצמאי, ולפי הדיווחים ההוכחה נשענת על שלוש האקסיומות הבסיסיות של Lean בלבד, בלי קיצורי דרך שמאפשרים לדלג על שלב שלא הוכח. בקהילת Lean הקימו מאגר שבודק את הארכיון בכמה גרסאות של השפה ובכמה מנגנוני אימות נפרדים. בהוכחה בהיקף כזה, שנכתבה בעיקר בידי מודל, קיים גם חשש שהיא מנצלת באג באחד המנגנונים, ולכן היא עוברת כמה מהם במקביל.

Lean מאשרת שההוכחה מובילה למשפט שכתוב בקובץ, אבל לא בודקת שהמשפט הזה אומר את מה שהמתמטיקאים מתכוונים אליו. הגדרה שגויה של פונקציית זטא, או החרגה לא נכונה של האפסים הפשוטים, יכולות להפוך הוכחה תקינה לחסרת ערך. המשפט המרכזי בארכיון מנוסח מול ההגדרות של Mathlib, הספרייה המתמטית הפתוחה של Lean, שנבנתה ונבדקה בידי מאות מתמטיקאים, וזה מקל על העבודה. בקהילה בוחנים עכשיו את ההגדרות האלה אחת אחת, ובמקביל את הטענה שהמשפט שהוכח הוא בפועל הגרסה המוכללת של ההשערה.

תומס בלום, חוקר תורת המספרים מאוניברסיטת מנצ'סטר, כתב שהאורך הפתיע אותו יותר מהטענה עצמה. אלפוגה ציין בהערת שוליים שגרסה כתובה של הטיעון, בפירוט מלא, חצתה את רף 250 אלף העמודים, ולכן החליט לא לפרסם מסמך שאיש לא יוכל לקרוא. הוא צופה שההוכחה תתקצר מאוד, ומתכנן לכתוב אותה כראוי ולהרצות עליה. הקטור פסטן מהאוניברסיטה הקתולית של צ'ילה העריך שאם ההוכחה תתברר כנכונה ותובן לעומק, היא תחבר בין ענפים שונים של המתמטיקה.

אלפוגה זכה ב-2015 בפרס מורגן, שמוענק לסטודנטים לתואר ראשון על מחקר מתמטי, כשלמד בהרווארד. את הדוקטורט עשה בפרינסטון אצל מנג'ול בהרגאווה, זוכה מדליית פילדס, ויחד איתו ועם שני חוקרים נוספים פרסם ב-2025 תוצאה בנוגע לבעיה העשירית של הילברט, שעוסקת בפתרון משוואות במספרים שלמים. גם בתוך המסמך החדש הוא מודה שתורת הצורות האוטומורפיות בממדים גבוהים, שעליה נשען חלק גדול מההוכחה, אינה תחום ההתמחות שלו, ושבשלב הזה Claude הוביל.

בקיץ פרסם אלפוגה תוצאה שהפיק Claude בנוגע להשערת היעקוביאן, ובספטמבר, יחד עם טריסטן בקמאסטר מאוניברסיטת ניו יורק, פרסם עבודות על פתרונות של משוואות זרימה שמתפוצצים בזמן סופי. זה קרה באותם ימים שבהם OpenAI הודיעה שפתרה את משוואות נאוויה-סטוקס, עוד אחת מבעיות המילניום. בקמאסטר האשים את OpenAI שמיהרה להקדים אותם, והחברה הכחישה שראתה את עבודתם.

באוגוסט הודיעה אנתרופיק שגרסה לא משוחררת של Claude העלתה את השיעור המוכח של אפסי פונקציית זטא שנמצאים על הקו מכ-41% לכ-67%. אלפוגה ועמיתו רלף פורמן בחנו אז את העבודה, והחברה כתבה שאינה מצפה שהשיטה תוביל להוכחת ההשערה. השיטה הנוכחית שונה: לפי המסמך, היא מרחיבה רעיון של המתמטיקאי הרוסי סרגיי סטפנוב, שפיתח דרך פשוטה להוכיח את הגרסה של ההשערה לעקומות מעל שדות סופיים, ומשלבת אותו עם שרשרת ארוכה של כלים מתורת הצורות האוטומורפיות. במתמטיקה יש למודלים יתרון שאין להם בתחומים אחרים: בודק אוטומטי כמו Lean, שמאפשר לאמת תוצאה בלי לסמוך על מי שהפיק אותה.

מכון קליי קבע שפרס מילניום יחולק אחרי שההוכחה תתפרסם בכתב עת מוכר, יעברו לפחות שנתיים מהפרסום והקהילה המתמטית תקבל אותה באופן רחב. בינתיים, באתר המכון השערת רימן עדיין רשומה כבעיה פתוחה, והפרס של מיליון דולר לא חולק.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה