קן גריפין (צילום: Paul Elledge, CC BY-SA 4.0)
קן גריפין (צילום: Paul Elledge, CC BY-SA 4.0)

גריפין, ברי ודאליו רואים המשך נפילות בוול סטריט: מה הסיבות?

גריפין מצביע על עודף אפשרי של שבבים וקיבולת, ברי על מימון מעגלי של תעשיית ה-AI ושיף על משבר פיננסי רחב בהרבה; גם גרנת'ם ודאליו מזהירים, כל אחד מזווית אחרת
אדיר בן עמי |

הציבור מבולבל - השוק יורד, אבל המומחים אומרים - "שטויות, זה יעלה".  הצהרות רבות של בכירים בתחום ההשקעות ושוק ההון נועדו לעודד קנייה ולהרגיע: "מדובר בתיקון בלבד, ואחריו תבוא הזדמנות". המעודדים אולי צודקים, אבל אין להם מושג קלוש מה יהיה. הנטייה להרגיע מובנת, והיא גם עובדת כי רוב התיקונים מסתיימים מהר, אם כי לא כולם. בשיחות עם מנהלי תיקים ועם מנכ"לים בכירים כמעט כולם מציגים אותה עמדה, תיקון והזדמנות, אתם צריכים לזכור שלכולם יש פוזיציה והם מדברים מפוזיציה. 

קשה למצוא מנהל השקעות או בכיר מספיק אמיץ שיגיד שהשוק לקראת ירידות, לרוב כולם מתכנסים לכיוון העדר השועט קדימה ואז אם הם נדרסים הם נדרסים ביחד - מבחינתם זו חצי נחמה, אבל זה בדיוק הזמן לשמוע דעות אחרות. לשמוע גם את הצד השני, שגם הוא מדבר מתוך פוזיציה אבל מאתגר את החשיבה.

גריפין: המושב הריק במטוס

קן גריפין, מייסד ומנכ"ל סיטאדל, נשא בכנס שארגנה זרוע המסחר של החברה בניו יורק דברים שנשמעו כמו שני נאומים נפרדים. בחלק הראשון הוא התלהב: מודלי ה-AI התקדמו בשנה האחרונה בקצב מדהים, ועבודה שלקחה לדוקטורנטים ולבעלי תואר שני בחברה בין ארבעה לשישה שבועות מסתיימת עכשיו בשעות. לדבריו, יש כאן איום על משרות צווארון לבן וגם תקופה זהובה ליזמים, ומעמדות תחרותיים של חברות מתמלאים "בדחפורים".

בחלק השני עבר לשוק. לדבריו, המשקיעים קנו במשך שנים את כל השרשרת, מהענקיות ועד יצרניות השבבים, ועכשיו הם נעשים בררניים ובודקים מי באמת ירוויח. גריפין מכיר בכך שבחלק מהמקטעים, כמו שבבי זיכרון, יש עדיין מחסור אמיתי שמניב שולי רווח גבוהים מאוד, אבל השאלה שהוא מציב היא כמה זמן זה יימשך. כאן הגיעה האנלוגיה שהפכה לציטוט המרכזי: ליחידת עיבוד גרפית עלות שולית נמוכה מאוד להפעלה, כמו למושב נוסף במטוס שאינו מלא. גם מכירה בעשרים דולר מכסה עלות, ולכן ברגע שיש עודף קיבולת המחירים נופלים בנפילה חופשית. הוא הזכיר את תקופת הסיבים האופטיים בשנת 2000, כשנבנתה רשת גדולה מהביקוש והמחיר של התקשורת צנח. הוא הציג את זה כסיכון משמעותי ולא כתחזית: אם היצע השבבים יעלה על הביקוש, המחיר השולי יצנח, והדבר יטלטל את הנחות ההשקעה של כולם.

הנקודה השנייה שלו נוגעת לשנות החיים של שבב. כיום יש מי שמרוויחים מחירים יוצאי דופן על שבבים בני חמש או שש שנים, ונראה בעיניו שהמצב הזה יתקשה להימשך עוד חמש או שש. מכאן שקשה לתת את אותה הכנסה צפויה ואותו שווי לשנים שבע, שמונה ותשע. בנוסף, חברות אמריקאיות לומדות באילו חלקים בעסק נדרש לשלם על המודלים היקרים ביותר ואילו אפשר להריץ על מודלים פתוחים בשבריר מהעלות, ולכן נוצר מתח בין שאיפות ההוצאה של מפתחות המודלים לבין רצון הלקוחות לשלוט בעלויות. ובשאלה הישירה, האם יש בועה, ענה שיש כמעט בוודאות בועות בתקופה הזו, ושכל שינוי קיצוני בכלכלה כרוך בבועה. הוא נזכר באינטרנט של 1999 ובמסילות הברזל, והסביר שמה שנשאר אחרי בועות כאלה משנה את העולם, ושהחברות שמגיחות מהן מובילות עשרות שנים. "הלוואי שהייתי שומר את המניה של אמזון", אמר.

בעיני גריפין הטכנולוגיה אמיתית, ועדיין ייתכן שהתשתית נבנית מהר מדי. במקביל הוא מממן את הצד האקדמי של התחום: התרומה שלו לאוניברסיטת קרנגי מלון כוללת 500 מיליון דולר לבית הספר למדעי המחשב. להרחבה: 3 מיליארד דולר לקרנגי מלון: גריפין מממן קמפוס חדש במיאמי ושם חדש לבית הספר למדעי המחשב.

ברי: כשהלקוחות מממנים את הספק

מייקל ברי, האיש שזכה לתהילה על ההימור נגד שוק הדיור, מזהיר מכיוון אחר. אצלו העיקר אינו עודף קיבולת בעתיד אלא האופן שבו הבנייה ממומנת עכשיו. בפוסט ב-X כתב ברי על קורוויב, נביוס, אנבידיה והשבבים בכלל: "ניסיתי להזהיר את כולכם. לא אמרתי שורט, אבל סיפקתי את המידע שצריך כדי למכור". בניוזלטר שלו, "קסנדרה אנצ'יינד", הוא מסביר שההשערה שלו לגבי אנבידיה אינה נוגעת לפרשיות האישיות שבעקבותיהן התפטר ג'נסן הואנג מניהול החברה, כי היא "הולכת הרבה מעבר" לכך. לטענתו, המניה נחלשה והוזלה כבר בתקופה שקדמה לפרשיות, והסיבה נעוצה בעסקאות המימון של החברה ולא בתככים. להרחבה על הפרישה: ג'נסן הואנג פורש מתפקיד מנכ"ל אנבידיה - סוף עידן בענקית השבבים.

במרכז הטענה שלו נמצא מה שמכונה מימון מעגלי: ספקית השבבים מזרימה הון ללקוחות, והלקוחות משתמשים בהון לקנות ממנה עוד שבבים. אם לקוחות כמו קורוויב ונביוס, שמתבססים על חוב יקר, יתקשו לגייס, השרשרת כולה עלולה להיחלש. ברי טען גם שהרישום החשבונאי של שבבים שמתיישנים כלכלית מהר יותר ממה שמשתקף בדוחות מייפה את התוצאות. זו נקודת חיבור מעניינת לדברי גריפין על שנות החיים של שבב: שניהם מפקפקים באותה הנחה, אם כי ברי מכוון לחשבונאות ולחוב, וגריפין למחירי השוק.

ברי מציג אנלוגיה לשנים 1929 ו-2000, כשמניות ירדו גם כשהדוחות היו טובים, וקובע שהיעדר סיבה קרובה ברווחים אינו הוכחה לכך שהירידה תיעצר. חשוב לזכור שהוא מפרסם את ניתוחיו בניוזלטר ובפוסטים ומנהל פוזיציות משלו, כלומר גם הוא מדבר מתוך עמדה. להרחבה: אנבידיה במכפיל רווח של 8: הסיכויים והסיכונים אחרי השבוע הגרוע מאז 2008.

שיף, גרנת'ם ודאליו: בועה רחבה יותר

פיטר שיף, כלכלן שנחשב שנים לאחד ממצדדי הזהב, הרחיב את הצבע. בפוסטים ובתוכנית שלו הוא טוען שמניות ה-AI הן הסימפטום בלבד, "הסאב-פריים של המשבר הבא", ושהבועה היא בכל מקום: במניות, בדיור, בקריפטו ובאשראי. לדבריו, השקעות ה-AI הן הסיבה היחידה שהתוצר בארצות הברית מציג צמיחה חיובית, ובלעדיהן הכלכלה במיתון. בתוכנית כינה את מה שנוצר "בועת אשראי גדולה בהרבה מזו שהתפוצצה ב-2008". אם הבנק המרכזי יעמוד בהבטחה להילחם באינפלציה, כתב, מניות, אג"ח, נדל"ן וקריפטו ייפלו חזק מהזהב, ובכך יגרמו למיתון חריף ולמשבר פיננסי גדול מזה שב-2008. שיף קשור לעולם הזהב דרך חברה משלו, והוא מעריך שהזהב יחזיק מעמד טוב יותר מנכסי הסיכון, כך שגם עמדתו משרתת עניין.

ג'רמי גרנת'ם, מייסד GMO, מציג תזה מבוססת היסטוריה. במסמך מינואר הוא כותב ששוק המניות האמריקאי נמצא בטריטוריית בועה זמן ממושך, ושבסופו של דבר היא תתפוצץ והמחירים יחזרו לקו המגמה ההיסטורי. בכל הבועות הגדולות שנבדקו בשווקים מפותחים, ב-1929, ב-1972 וב-2000, השוק חזר עד הסוף. הוא מכיר בכך ש-AI היא המצאה מרשימה, אולי כמו מסילות הברזל, אבל לדבריו הכלל ההיסטורי הוא שחידושים טכנולוגיים גדולים מובילים לבועות גדולות, ולהשקעת יתר ולירידה חריפה. לטענתו, גם ירידת 2022, שבה ה-S&P 500 איבד כ-25% והשבעה הגדולות כמעט 50%, נבלמה בזכות הופעת צ'אטג'יפיטי, שהזינה את הבועה מחדש. במסמך מצוין גם שהשווי של ארצות הברית מהווה יותר מ-70% ממדד MSCI World.

ריי דאליו, מייסד ברידג'ווטר, בחר בנימה מתונה יותר. הוא כתב שיש שני דברים לעקוב אחריהם: שוק האג"ח ועלות הכסף, "הבסיס לכול", וריכוז הסיכון ב-AI. "בין אם AI בבועה ובין אם אינה", הוא ציין, יש כעת הרבה מאוד הון תקוע בדבר אחד, ולכן הוא מעדיף פחות ריכוז ויותר פיזור. אין כאן תחזית להתרסקות, אבל יש כאן אותה אזהרה בשפה שקטה.

המשותף למזהירים הוא האחדות בשאלה ולא בתשובה: גריפין חושש מעודף שבבים, ברי מהמימון, שיף מהאשראי כולו, גרנת'ם מהערכות שווי, ודאליו מהריכוז ומהריבית. האם מדובר בתיקון או בהתחלה של משהו גדול יותר, איש אינו יודע. מי שקונה בירידות ומי שמוכר שואלים אותה שאלה, ושניהם מדברים מתוך עמדה. בינתיים יש גם קולות מהצד השני, ובהם מי שמדווחים על ביקושים חזקים בשבבים. להרחבה: מנכ"ל הייפר גלובל: "לא מרגישים שום האטה בשבבים, ישראל מפתיעה בביקושים". עוד ברקע: שבוע גרוע בוול סטריט: מי המניות שנפלו הכי חזק, וגם "הבועה ב-AI עומדת להתפוצץ": האנליסט שממליץ למכור את ה-S&P 500.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה