1.2 מיליארד שקל בשנה: כמה מס לוקחים איתם הישראלים שעוזבים את הארץ
מסמך מחקר חדש של רשות המסים מגלה שתשלומי המס של העוזבים יותר מהוכפלו, ששיעור העזיבה בעשירון העליון קפץ בכ-80% ושבהייטק הזינוק מגיע לכ-150%. מה שקורה לבסיס המס כשהקצה העליון מידלדל
תשלומי המס של ישראלים שעזבו את הארץ זינקו פי שניים ויותר: מכ-500 מיליון שקל בשנה בתקופה שקדמה ל-2019 לכ-1.2 מיליארד שקל בשנים 2023 ו-2024. כך עולה ממסמך מחקר חדש של חטיבת המחקר ברשות המסים, שערכו ד"ר אריאל גרייזס ונילי בן טוב.
הגודל של הסכום מעניין פחות ממה שהוא מסגיר על זהות העוזבים. היקף העזיבה עצמו גדל בכ-50% ביחס לשנים שלפני הקורונה, בעוד שתשלומי המס של אותם עוזבים צמחו הרבה מעבר לכך. מכאן שהעוזב הממוצע של השנים האחרונות משתכר הרבה יותר מהעוזב הממוצע של העשור הקודם.
הפילוח מאשש את הכיוון. שיעור העזיבה בקרב העשירון העליון טיפס מכ-0.3% בשנה לכ-0.5%, קפיצה של כ-80% בתוך פרק זמן קצר יחסית. בעשירונים הנמוכים שיעור העזיבה נשאר יציב לאורך העשור, ובחלק מהם אף ירד. ההכנסה הממוצעת של עוזב עלתה במקביל בכ-60% במונחים ריאליים, מכ-125 אלף שקל בשנה לכ-200 אלף שקל, והעשירון העליון מרכז כיום כ-67% מהכנסות כלל העוזבים וכ-86% ממס ההכנסה ששילמו ערב היציאה.
הענפים מספרים את אותו סיפור בחדות רבה יותר. בהייטק גדל שיעור העוזבים בכ-150%, בענף הבריאות הוא יותר מהוכפל, ואילו בענפים בשכר נמוך יותר, כמו חינוך ותעשייה, השיעור נותר יציב לאורך כל התקופה.
גם התפלגות הגילים השתנתה. בקבוצת 40 עד 50 עלה שיעור העוזבים מכ-0.4% לכ-0.7%, וחלקה מכלל העוזבים גדל מכ-13% לכ-20%. מדובר בקבוצה שנמצאת בשיא כושר ההשתכרות שלה, וההכנסה המצרפית שלה ערב היציאה שולשה והגיעה לכ-2.7 מיליארד שקל. סימן משלים מגיע מהעברות ההון: מספר העוזבים שדיווחו על העברת יותר מחצי מיליון שקל לחו"ל גדל פי ארבעה, בעוד שבכלל האוכלוסייה הוא הוכפל.
מה קורה לבסיס המס כשהקצה העליון מידלדל
כאן נכנס לתוקף המבנה הייחודי של גביית המס בישראל. לפי נתוני הכלכלן הראשי באוצר, העשירון העליון משלם כשני שלישים מהמס הישיר במשק, שני האחוזונים העליונים לבדם אחראים לכ-28% ממנו, וכ-53% מהעובדים משתכרים מתחת לסף המס. משמעות המבנה הזה היא שעזיבה של משפחה אחת מהקצה העליון שקולה תקציבית לעשרות משפחות מאמצע ההתפלגות. להרחבה: מי משלם את המס בישראל? הנתונים שמשרד האוצר חשף.
המחקר מעריך שכל שכבת עוזבים חדשה גורעת כ-700 מיליון שקל מהכנסות המדינה בשנה, וההשפעה מצטברת: הוותק של הגלים הקודמים מתווסף על החדשים. חלק מהכנסות העשירון העליון מגיע מהון ומדיבידנד, שממוסים בשיעורים שונים מהכנסת עבודה, מה שהופך את הרכב הגבייה לרגיש עוד יותר לזהות מי שיוצא. להרחבה: הפער בין מיסוי שכר למיסוי הון והסיבות שבגללן העשירים משלמים פחות.
הסף לכניסה לעשירון העליון בישראל עומד על כ-46.5 אלף שקל נטו בחודש למשק בית, סכום שנשמע גבוה עד שמכניסים לחישוב דיור, חינוך ותחבורה באזור המרכז. זו בדיוק השכבה שהמחקר מצביע עליה: משפחות מבוססות עם הכנסה גבוהה, שנעות ביתר קלות בין שוקי עבודה. להרחבה: כמה באמת צריך להרוויח כדי להשתייך לעשירון העליון.
היציאה עצמה מפעילה חבות מס. סעיף 100א לפקודת מס הכנסה, המוכר כמס יציאה, קובע מכירה רעיונית של נכסי היחיד ביום שבו הוא חדל להיות תושב ישראל, ולפיה רואים אותו כמי שמכר את כלל נכסיו ההוניים לפי שווי השוק באותו מועד. ניתוק התושבות נקבע לפי מרכז החיים, כלומר קשרים משפחתיים, כלכליים וחברתיים, לצד מבחני ימי שהייה בארץ. מי שמנתק תושבות רשאי לבחור בין תשלום המס במועד היציאה לבין דחייתו למועד המימוש בפועל, וכשהוא בוחר בדחייה המס מחושב על החלק היחסי של הרווח שנצבר בתקופת התושבות הישראלית.
- מס רכישה 2026: מדרגות דירה יחידה מול דירה נוספת, ומה ההפרש בפועל
- אופציות ב-150 מיליארד שקל תקועות בהייטק: כך מתכננים באוצר למסות אותן
ההקשר הענפי מסביר חלק מהתנועה. נתוני רשות החדשנות מלמדים שכ-62% מעובדי החברות הישראליות הפרטיות מועסקים בישראל, לעומת כ-69% ב-2019, וחלקם של הבכירים היושבים בארץ נשחק בכ-10% בשנה החולפת. חברות רבות הרחיבו פעילות בארצות הברית ובמזרח אירופה, וכשמוקדי קבלת ההחלטות נודדים, מנהלים ועובדים בכירים נוטים לנדוד אחריהם. בענף שיצואו נוגע בכ-85 מיליארד דולר ואחראי לכ-18% מהתוצר, תזוזה של אחוזים בודדים בתמהיל התעסוקה מתורגמת לסכומי מס משמעותיים.
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציבים את המחקר בהקשר רחב יותר. ב-2024 עמד מאזן ההגירה על מינוס 58.6 אלף, וב-2025 נרשמו כ-69 אלף יוצאים לעומת כ-19 אלף חוזרים, כשמאזן ההגירה נותר שלילי וקצב גידול האוכלוסייה יורד לרמות שהוכרו בישראל בשנות ה-80. הלמ"ס סופרת מהגר כמי ששהה בחו"ל 275 ימים בתוך שנה, כך שהמפה המלאה של השנים האחרונות עדיין מתגבשת.
התופעה מוכרת גם מחוץ לישראל. בנורווגיה, אחרי שהמדינה העלתה את שיעור מס העושר ב-2022, כ-105 מתוך 400 העשירים הגדולים בה עברו להתגורר בחו"ל או העבירו נכסים לקרובים, רובם לשווייץ, ועם זאת הכנסות המדינה מאותו מס דווקא עלו והן מהוות כ-0.6% מהתוצר. בבריטניה, ביטול מעמד ה-non-dom הוליד הערכות שלפיהן כ-16.5 אלף מיליונרים יעזבו את המדינה. שתי הדוגמאות מלמדות שתגובת הנישומים העשירים למדיניות מהירה יחסית, ושהתוצאה התקציבית הסופית תלויה בגורמים נוספים.
מה שייבחן בהמשך הוא בעיקר שאלת ההיפוך. חלק מהעוזבים שומרים על זיקה כלכלית לישראל ועשויים לשוב כשהתנאים ישתנו, אבל ככל שהשהות בחו"ל מתארכת הסיכוי לחזרה מצטמצם. נתוני העזיבה של 2025 ו-2026, קצב החזרות של מי שיצא בשיא הגל, והנוסח הסופי של תזכיר החוק להגדרת תושבות לצורכי מס, יראו האם מדובר בתגובה זמנית לשנים חריגות או בשינוי מתמשך בבסיס המס הישראלי.
