מי משלם את המס בישראל? הנתונים הסודיים שמשרד האוצר חשף - ואיך זה משפיע על הארנק שלכם

דוח על תשלומי המסים וביטוח לאומי של מנהל הכנסות המדינה, שפרסם אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מספק לראשונה תמונה מקיפה ומעודכנת של המבנה הדמוגרפי והכלכלי של משלמי המסים בישראל. הנתונים מתבססים על דיווחי מעסיקים ומגישי דוחות למס הכנסה משנת 202.

בשנת 2025 עמדה אוכלוסיית בעלי ההכנסה החייבת במס על כ-5 מיליון יחידים. בחלוקה לפי סוג הנישום, 81% מהם הם שכירים ו-19% הם "בעלי תיקים" - קטגוריה הכוללת עצמאים, מנהלי חברות (בעלי שליטה) ובעלי הכנסות אחרות הרשומים ברשות המיסים. 67% מבעלי התיקים הם גברים.

גברים היוו בשנת 2025 51% מכלל בעלי ההכנסה החייבת, לעומת 54% לפני עשור - שינוי המשקף את הגידול בהשתתפות הנשים בשוק העבודה. מבחינת מצב משפחתי, כ-60% מאוכלוסיית מודל המס נשואים, כ-24% רווקים וכ-9% גרושים.

אך הנתון המפתיע ביותר טמון בעובדה פשוטה: כ-53% מבעלי ההכנסה החייבת אינם מגיעים כלל לסף מס הכנסה בשנת 2025. שיעור זה יציב יחסית בשנים האחרונות. בין הנשים, המצב בולט עוד יותר: כ-64% מהן לא משלמות מס הכנסה, לעומת כ-43% מהגברים - בשל שכר ברוטו נמוך יותר ונקודות זיכוי רבות יותר שלהן הן זכאיות.

• רואה החשבון התרשל - הלקוח לא יוכר בביטוח לאומי כעצמאי ולא יקבל קצבה
• הקדמת קצבאות הביטוח הלאומי: התשלום יועבר כבר ב-26 במרץ
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חשוב להדגיש: אי-תשלום מס הכנסה אינו פטור מוחלט ממיסוי. כפי שמציין הדוח, "האוכלוסייה מתחת לסף מס הכנסה עדיין משלמת דמי ביטוח לאומי ומס בריאות, כמו גם מע"מ ומסים עקיפים אחרים על ההוצאה".

981 מיליארד שקל הכנסה חייבת - 70% ממנה שכר

סך ההכנסה החייבת של יחידים בישראל עמדה בשנת 2025 על כ-981 מיליארד שקל - קרוב לטריליון שקל. , המהווים כ-46.5% מהתוצר המקומי הגולמי. הכנסות משכר היוו את הנתח הגדול ביותר - כ-684 מיליארד שקל, שהם 32.4% מהתוצר ו-70% מסך ההכנסה החייבת.

מבנה ההכנסה החייבת לפי מקורות (2025, מיליארדי שקלים):

• מה הריבית על פיקדונות בבנקים והאם לעבור לקרן כספית?
• קריסה של יותר מ-60% בתיירות הנכנסת: המלחמה גורמת להפסדים כבדים לענף ולכלכלה הישראלית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• בנק ישראל נגד הפחתת המס למשתכרים מעל 16 אלף שקל - הוא צודק

ה"שיעורים המיוחדים" - ובראשם רווחי הון ודיבידנד - מהווים 115 מיליארד שקל מתוך 981 מיליארד שקל, כ-12% מסך ההכנסה החייבת. אלה הכנסות הממוסות בשיעור מס פרטני לאותה הכנסה, בניגוד למדרגות מס ההכנסה הרגילות.

הנתון הזה רלוונטי במיוחד כשמנתחים את הפערים בין עשירונים: בעשירונים 1 עד 9, השכר מהווה כ-77% מההכנסה החייבת. אך בעשירון העליון חלקו של השכר יורד ל-58% בלבד, ובמאון העליון - רק 29%. "בעשירון העליון, וביתר שאת במאיון העליון, יורד חלקו של השכר בסך ההכנסה באופן ניכר," קובע הדוח, "במקביל, גדל חלקן של ההכנסות מרווחי הון והכנסות אחרות בשיעורים מיוחדים, כך שבמאון העליון הם מהווים כ-60% מסך ההכנסה."

מי משלם מה: הפרדוקס של שני השליש

אחד הממצאים הדרמטיים ביותר בדוח נוגע לריכוזיות עצומה של נטל המס: העשירון העליון - 10% מהאוכלוסייה - משלם כ-66% מכלל המס הישיר בישראל, אף שהכנסתו ברוטו מהווה 43% מסך ההכנסות. כתוצאה מכך, חלקו של העשירון העליון בהכנסה נטו יורד לכ-36%.

ועוד מספר מדהים: כ-91% ממס ההכנסה (ללא תשלומי ביטוח לאומי) נגבים משני העשירונים העליונים בלבד, כאשר הרוב המכריע - 77% - מגיע מהעשירון העליון לבד.

בקצה השני, חמשת העשירונים התחתונים - מחצית האוכלוסייה - מחזיקים כ-16% מסך ההכנסה ברוטו אך משלמים כ-3.4% בלבד מהמיסים הישירים, כך שחלקם בהכנסה נטו גדל לכ-19.3%.

כ-37% ממשלמי המסים הם בעלי הכנסות של עד 7,010 שקל לחודש, החייבים במס שולי של 10%. "אוכלוסייה זו מרוויחה כ-11% מכלל ההכנסה החייבת, אך משלמת בפועל רק כ-3% מהמס הישיר - בעיקר בתשלומי דמי ביטוח לאומי ומס בריאות, משום שמרביתה נמצא מתחת לסף מס ההכנסה." לעומת זאת, 2% מהאוכלוסייה - העשירה ביותר, החייבת במס שולי של 50% - משלמת 28% מהמס הישיר.

שיעור המס האפקטיבי (מס ישיר כאחוז מהכנסה ברוטו) לפי עשירונים:

הנתונים ממחישים שבששת העשירונים הנמוכים "אין הבדל ניכר בין ההכנסה נטו לבין ההכנסה ברוטו. אוכלוסייה זו נמצאת ברובה מתחת לסף מס ההכנסה ועל כן רוב המס שהיא משלמת הוא דמי ביטוח לאומי ומס בריאות."

ההכנסה הממוצעת ברוטו במשק עמדה בשנת 2025 על 16,400 שקל בחודש, ולאחר ניכוי מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות ירדה לכ-12,900 שקל - שיעור מס ישיר אפקטיבי ממוצע של כ-21%. יש לציין כי בנוסף, החוק מחייב הפרשה של 6% נוספים מהשכר ברוטו לתגמולי פנסיה.

סף המס: גבר ללא ילדים ישלם מס כבר מ-5,445 שקל; תושב קריית שמונה - רק מ-23,813 שקל

אחד הנושאים המעשיים ביותר שהדוח מפרט הוא חישוב סף מס ההכנסה - רמת ההכנסה שמתחתיה לא משלמים מס הכנסה כלל. הסף תלוי במספר גורמים: מגדר, מספר ילדים, גילם, ומקום המגורים.

נקודת הזיכוי, שערכה עמד בשנת 2025 על 242 שקל בחודש, היא אבן הבניין של החישוב. גבר ללא ילדים מקבל 2.25 נקודות זיכוי, ולכן סף המס שלו עומד על 5,445 שקל בחודש. אישה ללא ילדים זכאית לתוספת חצי נקודת זיכוי, כך שסף המס שלה הוא 6,655 שקל.

הורים לילדים נהנים מנקודות זיכוי נוספות המשתנות לפי גיל הילדים ומגדר ההורה. לדוגמה, סף המס של אישה, אם לארבעה ילדים בגילאי 2, 6, 10 ו-14, עומד על 18,926 שקל בחודש, בעוד שסף המס לגבר, אב לאותם ילדים, הוא 16,193 שקל.

הטבת המס עבור ילדים התרחבה בצורה דרמטית בעשור האחרון: "ערכה במונחי תוצר הוכפל פי 5 משנת 2011 ועד שנת 2024 - אז ניתנה תוספת הנקודות האחרונה בגין ילדים בגילאי 0-3 (עד 2 נקודות זיכוי נוספות עבור כל ילד) ו-13-18 (תוספת נקודת זיכוי אחת)."

תושבי פריפריה זוכים לזיכוי נוסף משמעותי. תושב קריית שמונה, למשל, מקבל זיכוי בגובה 20% מהכנסתו (עד תקרה), כך שסף המס לגבר ללא ילדים המתגורר בעיר עומד על 23,813 שקל - כמעט פי 4.4 מהסף הבסיסי.

העשירון העליון עשיר יותר - אבל גם משלם הרבה יותר מס: עשור של עליית נטל

ממצא בולט נוסף בדוח עוסק בשינויים שחלו בנטל המס על פני עשור. בין השנים 2015 ל-2025 חלה עלייה ריאלית ממוצעת של 33% בהכנסה ברוטו של כלל האוכלוסייה, בעוד שתשלומי המס הישיר עלו בשיעור גבוה יותר של כ-47% - כך שההכנסה נטו עלתה ב-30% בלבד.

הפגיעה הגדולה ביותר הייתה בעשירון העליון: "העשירון העליון בולט בגידול המשמעותי של הכנסתו ברוטו בעשור האחרון (42%); אם כי עלייה משמעותית יחסית בנטל המס עבורו (עלייה ריאלית של 53% בתשלום המס) הובילה לעלייה מתונה יותר באופן ניכר בהכנסתו נטו (37%)."

במספרים מוחשיים: ההכנסה הממוצעת ברוטו של העשירון העליון גדלה בכ-20,600 שקל בחודש - מ-49,200 שקל ל-69,800 שקל (במחירי 2025). אולם בשל הגידול החד בנטל המס (כ-8,000 שקל נוספים לחודש), התוספת לנטו הסתכמה בכ-12,700 שקל בלבד - מ-33,900 שקל ל-46,600 שקל. כלומר: על כל שקל נוסף שהרוויח העשיר ביותר בגידול ברוטו, הוא קיבל לכיס רק 62 אגורות נטו.

אי-שוויון: המיסוי מצמצם את הפער, אבל לא מבטל אותו

הדוח מציג גם ניתוח מפורט של אי-השוויון בהכנסות, תוך שימוש בשני מדדים מרכזיים: מדד ג'יני ומדד יחס האחוזונים (P90/P10 - היחס בין הכנסת האחוזון ה-90 לאחוזון ה-10). מדד ג'יני להכנסות ברוטו עמד בשנת 2025 על 0.540 - רמה גבוהה המעידה על אי-שוויון ניכר. לאחר ניכוי מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות, ירד המדד ל-0.475 - צמצום של 12% באי-השוויון בזכות המיסוי.

לפי מדד יחס האחוזונים, ליחידים באחוזון ה-90 הכנסה ברוטו גבוהה פי 12.5 מעמיתיהם באחוזון ה-10. לאחר מיסוי, הפער מצטמצם לפי 9.4 - צמצום של 24% באי-השוויון.

המדדים חושפים גם הבדל בין שכירים לעצמאים: "שני המדדים מצביעים על אי-שוויון גבוה יותר בקרב בעלי התיקים לעומת השכירים." בקרב שכירים, מדד ג'יני ברוטו עומד על 0.482 ויורד לאחר מיסוי ל-0.420 (צמצום של 13%), ואילו בקרב בעלי תיקים הוא יורד מ-0.631 ל-0.577 (צמצום של 9% בלבד לפי ג'יני, אך 28% לפי מדד האחוזונים).

המסקנה הכלכלית ברורה: שיטת המיסוי הפרוגרסיבית בישראל מצמצמת פערים, אך אי-השוויון הבסיסי נותר גבוה - ובפרט בעולם של בעלי תיקים, שבו ריבוד ההכנסות קיצוני הרבה יותר.