נוטשים את המקצוע - "מתמחים בראיית חשבון נוטשים; צריך לקצר את ההתמחות"

מקצוע ראיית החשבון הוא אחד המקצועות המאויימים ביותר על ידי ה-AI. חלק גדול מעבודת המתמחים ורואה החשבון המבקרים הוא פרוצדורות חוזרות, אוטומטיות שמערכות וכלי AI יכולים להחליף. במציאות הזאת, הביקוש ללימודי חשבונאות הולך ויורד כשחלק גדול מהלומדים עושה זאת כדי להתמחות בסביבה העסקית, ולהבין את השפה ואל דווקא להיות רואה חשבון.  

במקביל, משרדי רואי החשבון מטמיעים מערכות שמייעלים את העבודה וכבר לפני כ-5-6 שנים עברו להשתמש בכוח אדם זול יותר גם בהודו. עולם החשבונאות שנחשב יוקרתי ומבוקש, עמוס בעבודה שחורה-אפורה והשנים האחרונות מלמדות על מצוקה גדולה - יש ביקוש לרואי חשבון שעולה על ההיצע. הפער הזה נפתר בין היתר בפתרונות AI אבל גם מתבטא בחולשה של הביקורת. איכות הביקורת והבקרה בירידה. 

האם זה ישתנה? הצעירים מחפשים מקצועות מעניינים-זוהרים יותר, והלימודים הקשים לצד התמחות במשך שנתיים (בפועל אפילו יותר) די בולמת צעירים רבים. מעבר לכך, לא כל המוסדות לימוד הפנימו להכניס קורסים מעולם ה-AI, כשברור שרואה החשבון החדש יהיה שונה לגמרי מקודמו. היכולות יהיו בניהול של סוכני AI ואחריות על מערכי בקרה וביקרות ולא דווקא ביצוע שוטף ובדיקת חשבוניות וקבלות. אגב, זה גם בתחומי הנהלת החשבונות ששם החיסכון בזכות הדיגיטל וה-AI מורגש באופן מאוד משמעותי.     

ועל רקע זה, פנה חבר הוועד המרכזי של לשכת רואי החשבון בישראל, ויו"ר ועד עובדי EY, יוסף לבנזון, לשר המשפטים ח"כ יריב לוין בקריאה לבחון מחדש את מודל ההתמחות בענף רואי החשבון, ולהתאימו למציאות שוק העבודה בישראל בשנת 2026. 

 בפנייתו מדגיש לבנזון כי ענף רואי החשבון, בדומה לשוק העבודה כולו, עבר מבחן משמעותי בתקופת הלחימה במסגרת מבצע "שאגת הארי". "במהלך שיא עונת הביקורת בחודשים פברואר ומרץ, הנחשבים לליבת העשייה המקצועית בענף פעלו המתמחים והעובדים תחת עומס חריג, בתנאי חירום, ובמעבר כמעט מלא לעבודה מרחוק". כתב לבנזון והמשיך "למרות התנאים המאתגרים, כלל הביקורות הושלמו, הדוחות הכספיים של החברות הציבוריות הוגשו במועדם, והמערכת כולה המשיכה לתפקד באופן סדור וללא פגיעה בלוחות הזמנים או באיכות התוצרים. 

לדברי לבנזון, אנשי המקצוע הוכיחו גמישות, אחריות ויכולת הסתגלות גבוהה גם בתנאי קיצון". לטענתו, הניסיון שנצבר בשטח מחדד מסקנה ברורה: אין בהכרח קשר בין נוכחות פיזית, היקפי שעות עבודה פורמליים או מסגרות עבודה נוקשות לבין איכות תוצרי הביקורת. 

במקרים רבים, עבודה היברידית וגמישה אף תרמה ליעילות גבוהה יותר, מבלי לפגוע ברמה המקצועית. עוד מציין לבנזון כי הענף מתמודד עם ירידה מתמשכת במספר המתמחים :"שיעור לא מבוטל מהם אינם משלימים את מסלול ההסמכה". לדבריו, מדובר באובדן כוח אדם איכותי בשלב קריטי, דווקא בתקופה שבה הביקוש לרואי חשבון בישראל נמצא במגמת עלייה. 

 הוא מזהיר כי בטווח הארוך עלול להיווצר מחסור ברואי חשבון פעילים, עומס גובר על השדרה המקצועית הקיימת, ופגיעה אפשרית באיכות הביקורת הפיננסית ובאמון המשקיעים הזרים בשוק הישראלי שהוא רכיב מרכזי בכלכלה הלאומית. על רקע זה קורא לבנזון לבחון שינוי עומק במודל ההתמחות הקיים, הנשען על היקפי שעות נוקשים ומבנה שאינו משקף את אופי העבודה בפועל. 

"נוצר פער בין המדידה הפורמלית לבין הביצוע המקצועי בפועל. יש לקצר את תקופת ההתמחות והתאמתה למציאות העבודה העכשווית, תוך שמירה מלאה על רמת הדרישות המקצועיות. אין מדובר בהפחתת סטנדרטים אלא בעדכון המודל כך שישקף איכות, אחריות ותוצרים בפועל במקום מדדים טכניים מיושנים". לסיום מדגיש לבנזון כי חיזוק מקצוע רואי החשבון הוא אינטרס לאומי מובהק, ומהווה תנאי ליציבות שוק ההון, לחיזוק אמון המשקיעים ולחוסן הכלכלה הישראלית בשנים הבאות.

• אחרי נפילה של 25% - האם פרודלים מעניינת?
• פחות רעש, יותר מהות: השיפור שמציעה ועדת חמדני