
טראמפ מוציא 5,000 חיילים מגרמניה: איתות לאירופה, מתנה לרוסיה?
טראמפ מחזיר למרץ על שאמר שאיראן מנצחת את ארה"ב ועושה צחוק מהאמריקאים - גרמניה, שהיא הבסיס הצבאי המרכזי של ארה"ב באירופה, תאבד כ-14% מהכוח האמריקאי הפרוס בה
הנשיא האמריקאי הורה להוציא כ-5,000 חיילים מגרמניה בתוך חצי שנה עד שנה. המהלך מגיע על רקע עימות עם ברלין סביב המלחמה באיראן. נראה כצעד צבאי, אך השלכותיו פוליטיות, כלכליות ואסטרטגיות כאחד. אירופה תידרש לממן יותר את ביטחונה, נאט"ו מקבלת טלטלה נוספת, וגרמניה לומדת שההישענות על ארה"ב אינה עוד מובנת מאליה.
גרמניה היא הבסיס המרכזי של הצבא האמריקאי באירופה, עם יותר מ-36 אלף חיילים ותשתיות פיקוד, לוגיסטיקה, מודיעין ותעופה. זה כולל את בסיס רמשטיין, שמשמש נקודת מפתח לתיאום פעולות במזרח התיכון, ובשטוטגרט יושבים הפיקוד האירופי והפיקוד על אפריקה. ההוצאה של כ-5,000 חיילים מהווה כ-14 אחוז מהכוח. המספר עצמו מוגבל, אך המשמעות רחבה - הדבר משפיע על זמני תגובה, שרשרת אספקה ויכולת הקרנת כוח לאירופה, לאפריקה ולמזרח התיכון.
ההחלטה באה אחרי ביקורת של הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ על אופן ניהול המלחמה מול איראן ואמירתו שאיראן עושה צחוק מארה"ב ומנצחת במלחמה. בוושינגטון מציגים את המהלך כחלק מבדיקה רחבה של פריסת כוחות באירופה, אך העיתוי מדבר בעד עצמו. זה מסר ישיר לברלין: מי שאינו מתיישר עם וושינגטון לא יזכה לאותה רמת מחויבות ביטחונית.
להרחבה: טראמפ תוקף את אירופה: "ארה"ב לא תהיה שם בשבילכם" - המתיחות עם נאט"ו עולה
- הנפט מזנק ל-126 דולר: טראמפ בוחן פעולה באיראן והשווקים בלחץ
- טראמפ מחריף את הטון מול איראן: "No More Mr. Nice Guy" - והנפט מזנק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טראמפ לוחץ כבר שנים על מדינות אירופה להגדיל את ההוצאה הביטחונית. גרמניה העלתה את תקציבה אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה, אך מבחינתו זה עדיין אינו מספיק. ארה"ב רוצה להפנות יותר משאבים לאזור האינדו-פסיפי מול סין ולחזק את הפעילות בחצי הכדור המערבי. אירופה מתרגלת לאט למציאות שבה הבית הלבן פחות סבלני.
גרמניה אינה מדינה שולית בהקשר זה - היא מרכז מבצעי עם בית החולים הצבאי האמריקאי הגדול מחוץ לארה"ב. נסיגה כזו אינה רק חיסכון בכוח אדם; היא עשויה לשנות את שרשרת האספקה והתגובה במספר אזורים.
המלחמה באיראן הפכה למבחן נאמנות. אירופה תלויה עדיין בארה"ב, אך חלק מהמדינות מסרבות להיתפס כמי שמעניקות גיבוי אוטומטי. גרמניה ניסתה ללכת בין הטיפות, אך הביקורת הפכה לקו אדום. במקביל, ארה"ב מנסה לגבש קואליציה לפתיחת מצר הורמוז. כל שיבוש שם משפיע על מחירי הנפט והדלק ומוסיף לחץ אינפלציוני.
- גולדמן זאקס: אחרי העליות בוול סטריט, ייתכן מימוש בטווח הקצר
- הנפט יורד אחרי הצעה איראנית מעודכנת: טראמפ עדיין לא מרוצה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המניה שמזנקת היום פי 4
להרחבה: התוכנית של טראמפ לפתוח את המצר - תקיפה בבטן הרכה של איראן וקואליציה בינלאומית
נאט"ו מול לחץ כפול
נאט"ו נמצאת תחת לחץ כפול. מאז הפלישה לאוקראינה ניסתה הברית לשדר אחדות ולהגביר פריסה במזרח אירופה. הורדת כוחות מגרמניה עושה את ההפך. גרמניה אמנם אינה בקו החזית מול רוסיה, אך היא עורף אסטרטגי שממנו יוצאות יחידות, ציוד, אימונים ומטוסים. המסר למוסקבה עלול להיות שהמחויבות האמריקאית גמישה יותר.
בד בבד, ההחלטה מבטלת את התוכנית להצבת יחידה אמריקאית עם טילים קונבנציונליים ארוכי טווח בגרמניה - הצבה שהייתה אמורה להתחיל השנה ואשר הוכרזה בפסגת נאט"ו ב-2024. מבחינת גרמניה, זה היה סימן מחויבות; מבחינת רוסיה, זה היה איום. כעת התמונה משתנה.
זה אינו אומר שארה"ב עוזבת את אירופה. עדיין נמצאים שם עשרות אלפי חיילים ובסיסים גדולים. אך הכיוון ברור - אירופה מקבלת פחות ודאות ויותר דרישות.
להרחבה: טראמפ, איראן וסין: סדר עולמי חדש במבחן נאט"ו?
המשמעות הכלכלית ניכרת. אם ארה"ב מצמצמת נוכחות, אירופה תידרש להוציא יותר על כוח אדם, ציוד, הגנה אווירית, תחמושת ומודיעין. זה יכול לתמוך בחברות ביטחוניות אירופיות, אך גם יכביד על תקציבי הממשלות. גרמניה כבר שינתה כיוון והגדילה השקעות בצבא, אך בניית יכולת עצמאית לוקחת זמן - צריך לגייס, לאמן, לרכוש מערכות ולבנות מלאים.
בשווקים, כל מהלך שמחליש יציבות באירופה משפיע על סנטימנט המשקיעים, לטובה במניות הביטחוניות ולרעה בחשש הכולל. אם המלחמה מול איראן תמשיך להכביד על מחירי האנרגיה ונאט"ו תיראה מפולגת יותר, הלחץ על הכלכלה האירופית יגדל.
להרחבה: ארה"ב שורפת 2 מיליארד דולר ביום מלחמה; וכמה ישראל?
טראמפ משתמש בביטחון כמנוף. בריתות אינן צ'ק פתוח. מי שתומך במדיניות האמריקאית ומגדיל הוצאות יזכה ליחס אחר. זו גישה עסקית שבה הצבא האמריקאי הוא גם נכס אסטרטגי וגם כלי לחץ. הגישה הזאת מעלה סיכון: אם בעלות הברית יתחילו לחשוב שההגנה תלויה במצב הרוח בוושינגטון, הן יבנו חלופות - ויאיצו עצמאות ביטחונית, רכש מקומי ושיתופי פעולה. מצד שני, נוצרת תקופת אי-ודאות שבה אירופה עדיין אינה עצמאית וארה"ב פחות מחויבת.
זו אינה הפעם הראשונה שטראמפ מקדם צמצום כוחות מגרמניה. בכהונתו הראשונה גובשה תוכנית להוציא כמעט 12 אלף חיילים, שנבלמה לאחר מכן. ההבדל הפעם הוא שהמהלך מגיע בתוך עימות רחב עם איראן, ברקע רוסיה שממשיכה לעקוב ואירופה שמבינה שעידן הביטחון האמריקאי הכמעט-אוטומטי הולך ונשחק.