ספייס אקס, אנדוריל ולוקהיד זכו בחוזים ראשונים לבניית "כיפת הזהב"

ארה"ב עושה צעד נוסף לכיוון מערכת הגנה אווירית וחללית. חיל החלל האמריקאי מעניק ל-12 חברות חוזים לפיתוח אבות טיפוס של מיירטים מבוססי חלל, כחלק מתוכנית כיפת הזהב של דונלד טראמפ. בין הזוכות נמצאות ספייס אקס, אנדוריל, לוקהיד מרטין, נורת'רופ גרומן, ריית'און של RTX, ג'נרל דיינמיקס, בוז אלן המילטון, True Anomaly, Turion Space, Sci-Tec, Quindar ו-GITAI USA. היקף החוזים מגיע לעד 3.2 מיליארד דולר, והיעד הוא להציג יכולת מבצעית ראשונית עד 2028.

הממשל האמריקאי קובע לוחות זמנים ובוחר את השחקנים שינסו להפוך את הרעיון למערכת אמיתית. המיירטים עצמם מיועדים להשמיד טילים מחוץ לאטמוספרה של כדור הארץ, כלומר בשלב מוקדם יחסית של מסלול האיום. זאת שכבה שנחשבת קריטית בתפיסת כיפת הזהב, אבל גם שכבה שעדיין לא הוכחה בקנה מידה כזה.

ספייס אקס ואנדוריל במרכז

הנוכחות של ספייס אקס ואנדוריל ברשימה אינה מקרית. ספייס אקס מביאה יכולת שיגור, ייצור לוויינים ותשתית חלל שכבר פועלת בהיקפים גדולים. אנדוריל מביאה מוניטין של חברה שיודעת לזוז מהר, לשלב תוכנה, חיישנים והגנה, ולדבר בשפה שהפנטגון אוהב לשמוע בשנים האחרונות. הממשל האמריקאי מאותת שהוא רוצה בתוכנית הזאת גם את הקבלנים הביטחוניים הוותיקים וגם את חברות הטק החדשות יותר, אלה שמבטיחות לקצר זמן ולשבור בירוקרטיה.

רק לפני יומיים דווח שספייס אקס מעורבת גם בקבוצה תעשייתית שמפתחת את שכבת התוכנה והחיבוריות של כיפת הזהב. החברה של אילון מאסק מתחילה להתמקם בכמה שכבות של הפרויקט - גם בחומרה, גם בתוכנה, וגם כמי שיכולה לתת לממשל תשתית חלל מסחרית למחצה שכבר קיימת.

• SpaceX חתמה על הסכם עם Cursor - עם אופציה לרכישה לפי שווי של 60 מיליארד דולר
• אמזון מסתערת על שוק הלוויינים: רוכשת את גלובלסטאר כדי להתחרות בספייס־אקס
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מה מנסים לבנות כאן

כיפת הזהב היא תפיסה רחבה בהרבה ממערכת יירוט אחת. הרעיון הוא לבנות שכבות הגנה משולבות - ביבשה, בים ובחלל - שיידעו לזהות, לעקוב וליירט איומים מתקדמים, לרבות טילים בליסטיים, איומים היפרסוניים ואיומים מתמרנים. שכבת המיירטים בחלל היא החלק המסקרן ביותר, וגם השנוי ביותר במחלוקת: היא מבטיחה לפגוע בטיל מחוץ לאטמוספרה עוד לפני שהוא מתקרב ליעד, אך גם יקרה, מורכבת ועם לא מעט סימני שאלה טכנולוגיים.

בפנטגון מקדמים את החלק הזה דרך מסלול רכש מהיר בשם Other Transactional Authority, כלי שנועד לעקוף חלק גדול מהבירוקרטיה הרגילה ולפתוח את הדלת לתחרות ומהירות. קולונל בריון מקליין מחיל החלל מסביר שיכולות היריב מתקדמות מהר, ולכן גם אסטרטגיות הרכש האמריקאיות צריכות לנוע מהר יותר כדי להתמודד עם האיומים החדשים.

3.2 מיליארד דולר נשמע הרבה, אבל במונחים של הפרויקט הזה זה עדיין הכסף הקטן. לפי הערכת משרד התקציב של הקונגרס האמריקאי, רק רשת של מיירטים מבוססי חלל יכולה להגיע לעלות של עד 542 מיליארד דולר על פני 20 שנה - וזה עוד לפני שמכניסים לתמונה את כלל שכבות ההגנה, מערכות החישה, התקשורת והשליטה.

• המו"מ חוזר לפקיסטן, אבל טראמפ מהדק במקביל את המצור על הנפט האיראני
• אנבידיה בשיא חדש; אינטל נותנת לה רוח גבית: המשקיעים חוזרים גם לסיפור ה-CPU
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
• דיווח: איראן משקמת תוך שעות את מתקני השיגור שהופצצו

הגנרל מייקל גטליין, האיש הבכיר ביותר בפרויקט, מנסה כבר עכשיו להנמיך ציפיות ואומר בפירוש שאם אי אפשר יהיה לעשות את זה במחיר סביר, לא ייכנסו לייצור. גם בתוך המערכת מבינים שהחזון גדול, אבל הארנק אינו אינסופי.

מבחינת החברות עצמן, החוזים אינם בהכרח שינוי מיידי בדוחות, אבל הם חשובים למיצוב וליכולת לזכות בשלבים הבאים. מי שנכנסת עכשיו לשלב אב הטיפוס, נכנסת בפועל למיון מוקדם של אחת מתוכניות הביטחון הגדולות של השנים הקרובות. עבור לוקהיד, נורת'רופ וריית'און זאת עוד זירה שבה הן צריכות להוכיח שהן עדיין השחקניות הטבעיות של פרויקטי ענק. עבור ספייס אקס ואנדוריל זאת הזדמנות להעמיק את הכניסה שלהן למרכז העשייה הביטחונית של ארה"ב.

הפרויקט ממשיך לטשטש את הגבול בין תעשיית החלל המסחרית לתעשיית הביטחון. לוויינים, תקשורת, תוכנה, חישה ויירוט נהפכים למערכת אחת, וחברות שהתחילו בעולמות מסחריים מוצאות את עצמן בלב אסטרטגיית הביטחון הלאומית. החוזים שחולקו הם תחילת הדרך - ארה"ב בוחרת את הקבוצות שינסו לבנות לה שכבת יירוט בחלל, עם יעד של 2028 ושמות גדולים בפנים. אם הפיתוחים יראו הבטחה, הפרויקט יוכל להתנפח לסדרי גודל של מאות מיליארדי דולרים. אם העלויות יברחו או הטכנולוגיה תישאר מאחור, כיפת הזהב עלולה להפוך מחזון לתוכנית שכולם דיברו עליה והרבה פחות באמת בנו.