הממשלה: אי-אפשר להקים כעת ועדת חקירה למלחמה

סולברג אמר לבא כוח הממשלה, עו"ד מיכאל ראבילו: "אתם אומרים שלא ועדת חקירה ממלכתית; מה כן? אתם אומרים שזה עניין המחייב בירור, אבל לא נעשה דבר במשך חודשים ארוכים". וילנר ציינה, כי על פי פסיקה קודמת של בג"ץ – לבית המשפט יש סמכות להורות על הקמת ועדת חקירה, במקרה חריג ונדיר. שטיין ציין, כי השאלה היא קיומה של הסמכות או הפעלתה; הוא הזכיר את סעיף 15 לחוק יסוד השפיטה, המעניק לבג"ץ להעניק כל סעד הנראה לו נחוץ.

כבוב: "בהתקיים נסיבות חריגות כמו 7 באוקטובר, אם הממשלה לא הייתה עושה דבר, בית המשפט לא היה יכול להשתמש בסמכותו לפקח על הרשות המבצעת אם היא אינה מקיימת את הוראות החוק?" ראבילו השיב בחיוב. וילנר שאלה אותו האם בג"ץ אינו יכול להתערב גם אם הממשלה מחליטה כך מתוך ניגוד עניינים; הוא השיב בחיוב. מינץ שאל האם לא ניתן יהיה להתערב, גם אם הממשלה תחליט שלא להקים ועדה כלשהי; ראבילו שוב ענה בחיוב.

גרוסקופף שאל: "לפי הטענה יש פה ממשלה שיש נושא שלא נוח לה לעסוק בו, והיא לא רוצה שהמידע יגיע לידיעת הציבור בבואו לקבל החלטה בבחירות; האם במצב כזה בית המשפט לא צריך להתערב?" הוא ציין, כי בג"ץ רשאי לבקר את הפעלת הסמכות בידי הממשלה מן השיקול הדמוקרטי – כדי שהציבור יוכל לקבל החלטות פוליטיות. "האם אנחנו לא צריכים במקרים קיצוניים לומר לממשלה: את נוהגת בצורה בלתי סבירה?" עוד ציין גרוסקופף, כי עמדת הכנסת אינה מייצגת בהכרח את עמדת הציבור, בשל שיטת המשטר הקואליציונית, ונוצר דיסוננס בין הכנסת שנבחרה לפני המלחמה לבין עמדותיו הנוכחיות של הציבור.

• אושרה ייצוגית נגד רשת המסעדות BBB על משלוח דיוור שיווקי
• קבלן עצר עבודה על בריכה טיפולית, וישלם 1.8 מיליון ש'
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
• עובד עירייה התנדב לעזור לקשיש, ויירש את כל רכושו

ראבילו טען, כי השאלה איננה האם מדובר באירוע קיצוני אלא בהחלטה קיצונית של הממשלה. סולברג תמה: "מה לא קיצוני בעמדתה של הממשלה ובהתנהלותה עד עכשיו?" כבוב: "הממשלה לא החליטה על הקמת ועדת חקירה כלשהי. היא החליטה להקים בעצמה רק בעקבות הלחץ שהופעל בעקבות הגשת העתירות, ומאז היא גוררת רגליים. אם היא הייתה מתקדמת, אני כמעט בטוח שלא היינו מתכנסים פה".

שטיין ציין: "אם הכנסת מחוקקת חוק, היא מתכוונת שהוא יבוצע. אם הרשות המינהלית הופכת את החוק לאות מתה, יש עילת התערבות [של בית המשפט] כדי לממש את מטרת המחוקק". הוא הזכיר, כי הוקמה ועדת חקירה ממלכתית לרצח חיים ארלוזורוב, בעוד 7 באוקטובר משתווה לכל הפחות למלחמת יום כיפור. וילנר הזכירה, "אם מדברים על אות מתה", כי ממשלות נתניהו לא הקימו ועדות חקירה ב-16 שנותיהן.

לדברי ראבילו, המלחמה טרם הסתיימה, שכן מדובר ב"הפסקת אש שברירית העלולה להסתיים בכל רגע"; הוא התייחס למצב בלבנון ולא בעוטף עזה, והזכיר את המלחמה באיראן. וילנר: "הממשלה חוזרת בה מההחלטה שצריך להקים ועדת חקירה?" ראבילו השיב בשלילה ואמר שהנושא הוא העיתוי. סולברג הזכיר, שוועדת אגרנט הוקמה אחרי הפסקת האש במלחמת יום כיפור.

וילנר: "זהו שינוי דרמטי בעמדת הממשלה. היא סבורה שהיום לא צריך לחקור". סולברג: "אז נדחה עד שכולם ישכחו מה היה? לזיכרון האנושי יש מגבלות". וילנר: "אחרי שנתיים וחצי זה לא הזמן לחקור?" ראבילו: "צריך קודם לנצח בכל החזיתות". וילנר: "ורק אז נחקור – אחרי שנתיים, שלוש, חמש או מי יודע כמה? בעיני זו הטלת פצצה. עוד לא הגיעה העת לחקור. כאשר ננצח בכל המלחמות, אז נחקור".

ראבילו אמר, כי ח"כ אריאל קלנר - יוזם הקמת הוועדה המוסכמת - מנהל מגעים עם פרופסורים המייצגים את האופוזיציה ומקווה להגיע להסכמות רחבות. סולברג הזכיר, כי קיומם של הליכי חקיקה אינם סיבה להימנעות מהכרעה שיפוטית, ותהה מה ייעשה אם החקיקה לא תושלם. ראבילו מסר, כי הכוונה היא לסיים את החקיקה במושב הנוכחי של הכנסת. סולברג שאל, האם המנגנון המוצע אינו מבטיח שהמחלוקת תימשך ושדיוני הוועדה יהיו "הצגה בשביל המצלמות".