שיפוצים צילום: AI
שיפוצים צילום: AI

בנייה שהיתה אמורה להסתיים תוך שנה נמשכת כבר עשור

בית משפט השלום בירושלים הכריע בסכסוך בין בעלי דירות בבניין ברחוב בלפור בעיר. השופטת בר-טל קבעה כי שני הצדדים הפרו את ההסכמים ופעלו בחוסר תום לב, אך חייבה את הנתבע, ברוך אייזנברג, לשלם כ-173 אלף שקל לרוכשי הדירה, משפחת בנשימול. תביעתו הנגדית של אייזנברג, על סכום של 2.1 מיליון שקל, נדחתה במלואה
עוזי גרסטמן |

סכסוך שכנים מר וממושך ברחוב בלפור בירושלים הגיע סוף סוף לסיומו, לפחות בערכאה הראשונה. השופטת עדי בר-טל מבית משפט השלום בירושלים פרסמה פסק דין בן 42 עמודים בתיק שנמשך כשמונה שנים, ובמרכזו בניין משותף שנהפך לאתר בנייה מתמשך.

הסיפור מתחיל ב-2007, כשמשפחת כנפו רכשה דירה בבניין. באותו בניין מתגורר גם ברוך אייזנברג, שקיבל זכויות בנייה על הגג. לאורך השנים נחתמו בין הצדדים כמה הסכמים שהסדירו את חלוקת הזכויות והבנייה בבניין. ההסכמים המרכזיים נחתמו ב-2016, ולפיהם אייזנברג התחייב לבנות מחדש את חדר המדרגות, להתקין מעלית, לבצע שיפוצים שונים –-והכל בתוך 12 חודשים.


אלא שהבנייה התארכה הרבה מעבר למתוכנן. משפחת כנפו טענה שהגישה לדירתם נחסמה, שהבניין נהפך לאתר בנייה עם כבלי חשמל חשופים ופיר מעלית מסוכן, ושנגרמו נזילות לדירתם. ב-2018 הם הגישו תביעה כספית ותביעה לצו עשה. ב-2021 מכרו בני משפחת כנפו את דירתם למשפחת בנשימול, שנכנסה לנעליהם בהליך המשפטי. בנשימול גילה כשקיבל חזקה בדירה במרץ 2022 שהיא מנותקת מחשמל, ושלא ניתן לחבר אותה בעקבות המצב של מערכת החשמל בחדר המדרגות.



עדות תמוהה ותמונות ללא תאריך



השופטת בר-טל לא חסכה ביקורת משני הצדדים. לגבי עדותה של אנט כנפו בורוס, כתבה השופטת: "עדותה של הגב' כנפו היתה תמוהה ולקתה בבעייתיות (בלשון המעטה). הגב' כנפו, הלכה למעשה, לא ידעה דבר מידיעה אישית באשר לעובדות ואף הודתה בכך."



כנפו בורוס הודתה שמעולם לא גרה בדירה ושהיא מעולם לא הושכרה. היא אמרה בעדותה כי, "אני תמיד הייתי במלון קינג דויד". השופטת קבעה כי בנסיבות באלה, כשהדירה עמדה ריקה שנים רבות ולא היתה כוונה להשכירה, אין קשר סיבתי בין מניעת הגישה להפסד דמי שכירות.



השופטת מתחה ביקורת חריפה גם על התובעים. ג'יל ג'וסף בנשימול, שנכנס להליך בידיעה מלאה על מצב הבניין, הצהיר בבית המשפט שהסכמי 2016 מחייבים אותו, אבל אחר כך הוא ניסה לשנות כיוון ולבטל את ההסכמים. השופטת ציינה שהתובעים הגישו תביעה לביטול ההסכמים לבית המשפט המחוזי באותו היום שבו אישר בית משפט השלום את הוספתם כתובעים: "התובעים פעלו אם כן בחוסר תום לב מוחלט ותוך הטעיית בית המשפט".

קיראו עוד ב"משפט"



גם אייזנברג לא יצא נקי. השופטת קבעה שהוא הפר את ההסכמים בכך שלא סיים את העבודות במועד, לא שילם 120 אלף דולר שהתחייב לשלם, החל בבנייה ללא היתרים, והרס את דירתו שלו עוד לפני שקיבל את ההיתרים הנדרשים. אחיו משה הודה שזו היתה טעות.



התוצאה: אכיפת ההסכמים ופיצוי חלקי



בשורה התחתונה, השופטת קיבלה את תביעת האכיפה של הסכמי 2016 משני הצדדים. אייזנברג חויב לשלם לבנשימול 151.2 אלף שקל עבור דמי שכירות לתקופה של שמונה חודשים, שבהם לא ניתן היה להתגורר בדירה בשל ניתוק החשמל, 15 אלף שקל עבור עוגמת נפש, ו-6,719 שקל עבור עבודות חשמל שביצע בנשימול.



תביעתו הכספית של אייזנברג, שהיתה על סכום של כ-2.1 מיליון שקל, נדחתה במלואה. השופטת קבעה שהוא הרס את דירתו ביוזמתו עוד לפני שנדרש לכך: "על כך אין לו אלא להלין על עצמו".


לגבי הוצאות משפט, השופטת החליטה שכל צד יישא בהוצאותיו, כולל שכר טרחת עורכי דין, למעט הוצאות מומחים ספציפיים. "הצדדים התנהלו בחוסר תום לב גם במימוש הסכמי 2016 וגם בניהול ההליך הנדון", היא כתבה. "במצב דברים זה, אני סבורה שאין זה נכון לפסוק למי מהצדדים הוצאות מעבר להוצאות המומחים".

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה