התחזה לקבלן, גבה 170 אלף שקל - ונעלם
תושב אשקלון שכר אדם שהזדהה כקבלן לבניית ממ"ד ותוספת בנייה, אך גילה שהוא הציג בפניו תעודת זהות מזויפת, ביצע עבודה חלקית בלבד ונעלם עם רוב הכסף. השופט קבע: מדובר באדם שהסתבך בגרסה שהמציא. מנגד, גם מזמין העבודה לא פעל על הנדרש
מה קורה כשאתה רוצה לבנות ממ"ד בזול וחותם על הסכם עם קבלן שמתחזה למישהו אחר? אנדרי קוגן מאשקלון גילה את זה על בשרו. בפסק דין שניתן באחרונה בבית משפט השלום באשקלון, חויב פאיז שמארי להשיב לקוגן 140 אלף שקל, לאחר שהתברר כי התחזה לאדם אחר, ביצע רק חלק קטן מהעבודה ונעלם עם הכסף.
הסיפור התחיל באוגוסט 2021, כשקוגן חיפש מישהו שיבנה לו ממ"ד ותוספת בנייה. הוא הגיע לשמארי, שהציג עצמו בשם "אימן מעכוב" ואף הציג תעודת זהות - שהתבררה בהמשך כמזויפת, עם תמונתו של שמארי מודבקת על פרטיו של אדם אחר לגמרי. השניים חתמו על הסכם לבניית מבנה בן שתי קומות בשטח של 140 מ"ר, כולל ממ"ד, תמורת 220 אלף שקל.
לאורך כחודשיים העביר קוגן לשמארי כ-170 אלף שקל, חלקם במזומן וחלקם בצ'קים. אלא שהעבודה בפועל הסתכמה ביציקת רצפה לממ"ד ובניית קיר מפריד עם השכן בלבד - עבודה ששוויה, לפי הודאת קוגן עצמו, כ-30 אלף שקל. לאחר מכן נעלם שמארי ולא השיב לפניות.
שמארי מצדו סיפר סיפור שונה לחלוטין. לטענתו, הוא היה רק מפקח עבודה שעבד בשליחות שני אנשים בשם חיים וסולימאן, וגם הוא עצמו נפל קורבן להונאה שלהם. הוא טען שמעולם לא חתם על ההסכם, שלא קיבל כספים מקוגן, ושתעודת הזהות המזויפת אינה מעשה ידיו.
שקרים שהתפוררו
השופט עידו כפכפי לא קנה את הגרסה הזו. נקודת המפנה המרכזית היתה הקלטות שהגיש קוגן, שבהן נשמע שמארי מנהל משא ומתן על תשלומים, מבקש כסף לחומרים ולפועלים, ואף מקריא תוך כדי כתיבה אישור קבלת כספים - בניגוד לטענתו\ שלפיה הוא לא יודע קרוא וכתוב בעברית. כפי שקבע השופט: "עובדה זו די בה כדי להטיל צל כבד על גרסת הנתבע ומקעקעת את אמינותו".
גם ההסכם שהציג שמארי כדי לתמוך בגרסתו - לכאורה הסכם עבודה בינו לבין חיים - נמצא בלתי אמין. השם חיים נכתב בו בשגיאה - "חאים", התאריך לא התאים לציר הזמנים, והשופט קבע כי "מדובר במסמך שערך הנתבע כדי לתמוך בגרסתו, ונחזה כתפירת גרסה בתפרים גסים".
ראיה נוספת שהכריעה את הכף היתה שצ'קים שמסר קוגן נמשכו בבנק על ידי אחיו של שמארי, מאג'ד. האח העיד שמעולם לא נכנס לבנק ולא פרע צ'קים, אך השופט קבע שהעדות הזו לא הצליחה לסתור את אישורי הבנק.
גם התובע לא יצא נקי
עם זאת, גם קוגן לא יצא מהסיפור ללא ביקורת. השופט מתח ביקורת על כך שהתחיל בבנייה ללא היתר, חתם על הסכם "סתמי ולא מפורט" עם מחיר בלתי סביר, ולא בדק אם מי ששכר הוא באמת קבלן מוסמך. "לא מדובר בשיפוץ פנימי של בית אלא בבניית אגף חדש לבית קיים וממ"ד, בניה משמעותית בהיקף של 140 מ"ר", ציין השופט.
בשל כך, בית המשפט דחה את רוב הסעדים שביקש קוגן. התביעה על פיצוי מוסכם עבור איחור במסירה נדחתה, משום שקוגן לא הגיש כלל בקשה להיתר בנייה. גם הפיצוי עבור נזק לא ממוני נדחה, כשהשופט קבע שקוגן "היה שותף פעיל בהתקשרות המוזרה", והתעלם מהתנאי בחוזה שאיפשר לו לא לשלם עד לקבלת היתרים.
לסיכום, בית המשפט חייב את שמארי כאמור להשיב 140 אלף שקל - סכום ההשבה בניכוי 30 אלף שקל שווי העבודה שכן בוצעה. בנוסף, חויב שמארי בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום של 25 אלף שקל, "הואיל ונסיבות ההתקשרות מצדיקות הטלת הוצאות על הצד הגבוה".
השופט כפכפי סיכם וקבע כי, "הניסיון לחסוך התברר חיש מהר כיקר מאוד, עת התקשר התובע עם הנתבע אשר התחזה לאחר, ביצע עבודה חלקית וגבה הרבה מעבר לשווי העבודות בפועל".
