טראמפ מכריז על “עסקת הנפט הגדולה בהיסטוריה” - אבל הדלק לא יוזל מחר בבוקר

דונלד טראמפ מציג את ההסכם עם ונצואלה כאחת מעסקאות האנרגיה הגדולות שנעשו אי פעם, ולא קשה להבין למה. ארה”ב מקבלת גישה לחלק מהמאגר העצום של ונצואלה, שמחזיקה בעתודות הנפט המוכחות הגדולות בעולם, עם יותר מ-65 מיליארד חביות שנכללות במסגרת הפרויקט. אבל יש פער גדול בין נפט שנמצא באדמה לבין נפט שמגיע לשוק. העסקה כוללת 17 שדות נפט אסטרטגיים, כשהיעד הוא להגיע לתפוקה של יותר מ-1.5 מיליון חביות ביום. לארה”ב תהיה שליטה אפקטיבית על חלק משמעותי מהתפוקה, וחלק מהנפט צפוי לשמש גם את המאגרים האסטרטגיים והצרכים הצבאיים שלה.

מבחינת טראמפ, זה הרבה מעבר לעסקת נפט. ארה”ב מקבלת מקור אנרגיה גדול מאוד ממש קרוב לבית, מפחיתה לאורך זמן תלות באזורים אחרים בעולם ומחזקת את השליטה שלה באספקת אנרגיה. אם המהלך יצליח, הוא יכול להפוך את ונצואלה שוב לשחקנית משמעותית בשוק הנפט העולמי.

יש הרבה נפט, אבל צריך להוציא אותו

ונצואלה אמנם יושבת על כמות עצומה של נפט, אבל תעשיית האנרגיה שלה נמצאת כבר שנים במצב קשה. התשתיות מוזנחות, חסרות השקעות, כוח אדם מקצועי עזב, והמדינה עברה שנים של סנקציות, הלאמות וחוסר יציבות. בעבר ונצואלה הפיקה יותר מ-3 מיליון חביות ביום. כיום היא רחוקה משם. כלומר, הפוטנציאל גדול, אבל כדי לחזור לרמות האלה צריך להשקיע הרבה מאוד כסף ולבנות מחדש חלקים גדולים מהמערכת.

בנוסף, חלק גדול מהנפט בוונצואלה הוא נפט כבד יותר, שקשה ויקר יותר להפיק ולעבד. לכן גם אם חברות אמריקאיות נכנסות מחר בבוקר, אי אפשר פשוט לפתוח ברז ולהציף את העולם בעוד מיליון וחצי חביות ביום.

Chevron היא כרגע החברה האמריקאית המרכזית שפועלת במדינה, והשאלה הגדולה היא האם חברות נוספות יהיו מוכנות להכניס מיליארדים למקום עם עבר כל כך בעייתי מבחינת יציבות, רגולציה והלאמות.

ומה זה יעשה למחיר הנפט?

בטווח הקצר כנראה לא הרבה. העולם צורך יותר מ-100 מיליון חביות נפט ביום, ולכן גם עסקה גדולה מאוד לא משנה את השוק בן לילה. בטווח הארוך זה כבר סיפור אחר. אם ונצואלה באמת תצליח להוסיף סביב 1.5 מיליון חביות ביום, זו כבר כמות שיכולה ללחוץ את מחירי הנפט למטה, במיוחד אם במקביל ארה”ב, ברזיל וגיאנה ימשיכו להגדיל תפוקה.

זה גם יכול להחליש מעט את הכוח של OPEC+ לשלוט בשוק דרך קיצוצי תפוקה. יותר נפט שמגיע ממקורות שאינם חלק מהקרטל מקשה על המדינות המפיקות להחזיק את המחיר גבוה לאורך זמן.

מבחינת טראמפ, זה מתחבר ישירות לרצון להוריד את מחירי האנרגיה בארה”ב. אם יותר נפט יגיע לוונצואלה לבתי הזיקוק האמריקאיים, ארה”ב תהיה פחות חשופה לזעזועים מהמזרח התיכון ומאזורים אחרים. אבל מי שחושב שהעסקה הזאת תוריד את מחיר הדלק בתחנה כבר בחודש הבא כנראה יתאכזב. הדרך מההכרזה ועד לתפוקה אמיתית ארוכה, והיא דורשת השקעות גדולות, שיקום תשתיות והרבה מאוד יציבות פוליטית.