מדברים לנו באוזן: ה-AI מגיע לאוזניות - והוא יתרגם לנו את העולם
לא רק מוזיקה: אפל כבר מציעה תרגום שיחות בזמן אמת ופונקציות שמיעה באיירפודס, גוגל מחברת את פיקסל באדס לג'מיני ובוז מפתחת בינה מלאכותית שיכולה לפעול במוצרים לבישים; השלב הבא הוא אוזניות עם חיישנים חזותיים שיאפשרו ל-AI להבין לא רק מה אנחנו אומרים - אלא
גם על מה אנחנו מדברים
עד לא מזמן היה די קל להסביר למה צריך להחליף אוזניות: הדגם החדש נשמע טוב יותר, מסנן רעשים טוב יותר או מחזיק עוד כמה שעות בלי טעינה. עכשיו חברות הטכנולוגיה מנסות להוסיף לרשימה סיבה אחרת לגמרי. האוזניות שנמצאות ממילא באוזניים במשך שעות יכולות להפוך לאחת הדרכים המרכזיות שבהן נדבר עם הבינה המלאכותית - ונקבל ממנה תשובות בלי להוציא את הטלפון מהכיס.
למעשה, לאוזניות יש נקודת פתיחה טובה למדי. מאות מיליוני אנשים כבר רגילים להסתובב איתן במשך שעות, הן מחוברות לטלפון, מכילות כמה מיקרופונים ויודעות להפריד בין קול לרעשי רקע. בניגוד למשקפיים חכמים או למוצר לביש חדש שצריך לשכנע את הצרכן לענוד, האוזניות כבר שם. עכשיו צריך רק להוסיף להן יכולות.
אפל כבר הרחיבה את האיירפודס בכיוון הזה. דגמים נתמכים יכולים לשמש כמכשיר שמיעה עבור אנשים עם ירידת שמיעה קלה עד בינונית, ובשילוב עם מערכות החברה קיימת גם אפשרות לתרגום חי של שיחות. גוגל, מצדה, משלבת את ג'מיני בפיקסל באדס ומאפשרת למשתמש לפנות לעוזר הקולי ישירות דרך האוזניות.
אלה עדיין יכולות שנשענות במידה רבה על הטלפון שנמצא בכיס, אבל הן מסמנות שינוי בתפקיד של האוזנייה. היא כבר אינה רק התחנה האחרונה שאליה מגיעים המוזיקה או הקול מהטלפון, אלא הופכת בהדרגה לממשק שדרכו המשתמש מדבר עם המערכת ומקבל ממנה מידע. גם בוז פועלת בכיוון הזה. מנכ"לית החברה לילה סניידר מעריכה שהממשק הטבעי ביותר לסוכן AI לביש יהיה קול. החברה משקיעה במה שהיא מכנה "בינה מלאכותית זעירה" - מודלים ואלגוריתמים שנועדו לפעול על שבבים קטנים, עם מעט זיכרון וצריכת חשמל נמוכה.
וזו אינה רק שאלה של גודל. באוזנייה אין מקום לסוללה של סמארטפון, וכל פעולה נוספת צורכת חשמל. לכן חלק מהעיבוד יצטרך להתבצע ביעילות על האוזנייה עצמה, חלק בטלפון וחלק בענן. ככל שהמערכות יצליחו לעשות יותר מהעבודה על המכשיר עצמו, הן גם יוכלו להגיב מהר יותר ולהעביר פחות מידע החוצה.
האוזנייה תלמד מה חשוב לנו לשמוע
אחד המקומות שבהם AI יכול לשנות את האוזניות נמצא דווקא בפונקציה שכבר קיימת כמעט בכל דגם יקר - ביטול רעשים. כיום המערכת יודעת בעיקר לזהות רעש מתמשך כמו מנוע, מזגן, רכבת או תנועה ברחוב ולהפחית אותו. השלב הבא הוא להבין לא רק מהו רעש, אלא מה המשתמש רוצה לשמוע.
מערכת כזאת יכולה להשאיר ברור את קולו של אדם שמדבר אלינו בחדר עמוס, לזהות שמישהו קורא בשמנו, להתמקד בדובר מסוים בשולחן עם כמה אנשים או להתריע על צליל חשוב בסביבה. במקום לבטל רעש באופן כמעט אחיד, האוזנייה תוכל להתחיל למיין אותו לפי ההקשר והרלוונטיות למשתמש.
כאן גם מתחיל להיטשטש הגבול בין אוזניות פרימיום, מכשיר שמיעה ועוזר אישי. אותם מיקרופונים שמשמשים לביטול רעשים יכולים לשמש גם לשיפור שמיעה, תמלול, תרגום וזיהוי של הסביבה הקולית. מבחינת החומרה, חלק גדול מהתשתית כבר נמצא באוזן; הבינה המלאכותית מוסיפה את היכולת להבין מה לעשות עם המידע שהיא אוספת.
ומה יקרה כשהאוזניות יקבלו מצלמות?
הקפיצה הבאה עשויה להגיע מחיישנים חזותיים. הרעיון אינו בהכרח להשתמש באוזניות כמצלמה לצילום תמונות וסרטונים, אלא לתת לעוזר ה-AI מידע נוסף על מה שנמצא מול המשתמש.
במקום להוציא את הטלפון, לפתוח מצלמה ולכוון אותה למוצר, לשלט או למסמך כדי לשאול עליו שאלה, חיישן שנמצא באוזנייה יכול לספק למערכת את ההקשר החזותי. המשתמש שואל בקול, החיישן מספק תמונה וה-AI מחבר בין השניים.
גם באקדמיה כבר נבדקת האפשרות הזאת. חוקרים הציגו השנה את ויו-באדס (VueBuds), אב-טיפוס של אוזניות אלחוטיות המצוידות במצלמות זעירות ומחוברות למודל שמסוגל לעבד יחד תמונה ושפה. בניסויים המערכת הצליחה לקרוא טקסט, להבין סצנות, לתרגם ולענות על שאלות לגבי מה שנמצא מול המשתמש.
היכולת הזאת פותרת אחת המגבלות הבולטות של העוזרים הקוליים כיום. הם יכולים לענות על שאלה, אבל בדרך כלל אינם יודעים למה המשתמש מתכוון כשהוא אומר "מה זה?" או "כמה זה עולה?" בלי לקבל ממנו מידע נוסף. מצלמה או חיישן חזותי יכולים לספק בדיוק את ההקשר שחסר להם.
מצד שני, מצלמה שנמצאת באוזנייה מעלה מיד גם שאלות של פרטיות. כאשר אדם מרים טלפון ומכוון מצלמה, בדרך כלל ברור לסביבה שהוא עשוי לצלם. באוזנייה קטנה יהיה קשה יותר לדעת מתי חיישן פועל, מה הוא קולט, איזה מידע נשמר והאם העיבוד נעשה על המכשיר או נשלח לענן. אם מוצרים כאלה יהפכו למסחריים, היצרניות יצטרכו לתת לכך תשובות ברורות.
מי ישלוט ב-AI שצמוד לנו לראש?
המעבר הזה הוא גם מאבק עסקי. אפל מחזיקה באייפון, במערכת ההפעלה ובאיירפודס; גוגל מחזיקה באנדרואיד, בג'מיני ובפיקסל באדס; ולסמסונג יש את מכשירי גלקסי ואת גלקסי באדס. ככל שה-AI נעשה חלק חשוב יותר מחוויית השימוש באוזניות, החיבור בין החומרה, מערכת ההפעלה והעוזר הופך ליתרון משמעותי.
עבור יצרניות אודיו כמו בוז וסוני זו תחרות מסוג אחר. במשך שנים הן יכלו לבדל את עצמן באמצעות איכות הצליל, ביטול הרעשים, נוחות או חיי הסוללה. אבל אם הצרכן רוצה שהאוזניות יקראו הודעות, יבדקו את היומן, יתרגמו שיחה ויפנו לסוכן AI שמכיר את המידע האישי שלו, לבעלות מערכת ההפעלה יש יתרון מובנה.
זה לא אומר שאיכות השמע מפסיקה להיות חשובה, אלא שנוסף לה מדד חדש. בעוד כמה שנים, ביקורת על אוזניות עשויה לעסוק לא רק באיכות הצליל, בבס ובביטול הרעשים, אלא גם בשאלות אחרות: איזה AI נמצא בהן, מה הוא יודע לעשות, עד כמה הוא מבין את הסביבה - ובעיקר, כמה פעמים ביום הוא חוסך לנו את הצורך להוציא את הטלפון מהכיס.
