האם כבר יש גלולה שמאריכה חיים? רפמיצין מסקרנת את המדענים, מטפורמין מאבדת גובה

אם מישהו היה מציע כדור שמוריד את הסיכון לסרטן, מחלות לב, דמנציה וסוכרת יחד, כנראה שהיה נוצר סביבו שוק עצום. זו פחות או יותר ההבטחה שעומדת מאחורי תחום שנקרא geroscience: במקום לטפל בכל מחלת גיל בנפרד, לנסות להשפיע על מנגנון ההזדקנות עצמו.

שתי תרופות עומדות כבר שנים במרכז הדיון הזה: רפמיצין ומטפורמין. שתיהן ותיקות, שתיהן מוכרות לרפואה, ושתיהן התחילו את חייהן למטרות שונות לגמרי.

רפמיצין התגלתה מחיידק שנמצא באדמת אי הפסחא. ברפואה משתמשים בנגזרות שלה בין היתר כדי לדכא את מערכת החיסון אצל מושתלי איברים ובטיפול בסוגים מסוימים של סרטן. מטפורמין היא אחת התרופות הנפוצות בעולם לטיפול בסוכרת מסוג 2.

הסיבה שהן הגיעו ללונג'ביטי קשורה למה שהן עושות בתוך התא. רפמיצין מעכבת מסלול בשם mTOR. אפשר לחשוב עליו כעל אחד ממתגי הצמיחה המרכזיים של התא. כשהגוף מקבל הרבה מזון וחומצות אמינו, mTOR מאותת שיש חומרי גלם ואפשר לגדול, לבנות חלבונים ולהתרבות. בתקופות של מחסור הגוף צריך לעבור יותר לתחזוקה ולמחזור חומרים.

ההנחה היא שהפחתה תקופתית בפעילות mTOR נותנת לתאים יותר זמן לתחזוקה, אוטופגיה ופינוי רכיבים פגומים. זה אחד ההסברים האפשריים לכך שהגבלת קלוריות מאריכה חיים במינים רבים.

והנתונים בבעלי חיים מרשימים.

מטא אנליזה שפורסמה ב-2025 ב-Aging Cell בחנה 911 תוצאות מתוך 167 מחקרים על שמונה מינים של בעלי חוליות. החוקרים מאוניברסיטת גלזגו ומאוניברסיטת איסט אנגליה השוו בין הגבלת מזון, רפמיצין ומטפורמין. הגבלת מזון האריכה חיים באופן עקבי. רפמיצין הציגה אף היא הארכת חיים משמעותית. מטפורמין לא השיגה אפקט עקבי דומה. החוקרים אף מצאו שהשפעת הרפמיצין בבעלי חוליות הייתה בסדר גודל דומה להשפעה של הגבלה תזונתית, אם כי הייתה שונות גדולה בין המחקרים וגם סימנים להטיית פרסום.

זה נתון חזק, אבל יש כאן מעבר גדול שצריך לעשות מעכבר לאדם.

עכבר חי שנתיים עד שלוש. אפשר להתחיל טיפול, לעקוב עד המוות ולדעת אם החיים התארכו. אצל בני אדם ניסוי כזה יכול לקחת עשרות שנים. לכן החוקרים בודקים בינתיים דברים כמו תפקוד חיסוני, מסת שריר, דלקת, שומן בטני, יכולת גופנית וסמנים ביולוגיים.

אחד הניסויים המעניינים הוא PEARL, מחקר כפול סמיות ומבוקר פלצבו שפורסם ב-2025. משתתפים בריאים יחסית קיבלו במשך 48 שבועות פלצבו, 5 מ"ג רפמיצין פעם בשבוע או 10 מ"ג פעם בשבוע.

החדשות המרגיעות יחסית היו שנתוני הבטיחות נראו סבירים במינונים האלה. אירועים חריגים ואירועים חמורים הופיעו בשיעורים דומים בין הקבוצות. השומן הבטני, שהיה המדד הראשי, כמעט שלא השתנה. אצל נשים שקיבלו 10 מ"ג נרשם שיפור במסת הרקמה הרזה ובדיווח על כאב, ובקבוצת 5 מ"ג הופיעו שיפורים בחלק ממדדי הרווחה והבריאות המדווחים. ברוב המדדים האחרים לא התקבל שינוי משמעותי.

• מה באמת אומר "גיל ביולוגי" ואיך אפשר להשפיע עליו
• השריר הוא ביטוח החיים של הגוף

זו בדיוק הנקודה. רפמיצין עוברת כרגע ממעמד של "עובד מצוין בעכברים" למעמד של "מעניין בבני אדם". המרחק בין שני המשפטים גדול.

ומה קרה למטפורמין?

לפני כמה שנים היא נראתה כמו הכוכבת הגדולה של התחום.

מטפורמין זולה, ותיקה ומוכרת היטב. היא מורידה ייצור גלוקוז בכבד ומשפרת את הטיפול של הגוף בסוכר. היא משפיעה גם על AMPK, מסלול שמרגיש את מצב האנרגיה בתא, ולכן נוצרה השערה שהיא עשויה לחקות חלק מההשפעות של פעילות גופנית או הגבלת קלוריות.

מחקרים תצפיתיים ישנים בקרב אנשים עם סוכרת נתנו תוצאות מסקרנות. בחלקם חולי סוכרת שקיבלו מטפורמין הציגו תמותה נמוכה יחסית לקבוצות אחרות. מכאן התחיל הרעיון שאולי התרופה עושה משהו מעבר לאיזון סוכר.

כשהחלו לבדוק את הטענה מקרוב, הסיפור הסתבך.

סקירה מקיפה שפורסמה ב-2025 ב-Ageing Research Reviews קבעה שהראיות החדשות יוצרות אי ודאות הולכת וגוברת סביב יכולתה של מטפורמין לפעול כתרופת אנטי אייג'ינג באנשים בריאים. החוקרים מציינים שהרבה מהממצאים המוקדמים התבססו על מחקרים תצפיתיים עם מגבלות, ושניסויים קליניים באוכלוסיות ללא סוכרת בדרך כלל לא הצליחו לשחזר את ההבטחה הגדולה.

גם נתוני מעקב ארוכים מה-Diabetes Prevention Program החלישו את הסיפור. במשך 19-21 שנות מעקב, מטפורמין לא נקשרה לירידה בתמותה הכוללת, בתמותה מסרטן או בתמותה לבבית לעומת קבוצת הביקורת.

• פריצת דרך בסרטן הלבלב: התרופה שכמעט הכפילה את ההישרדות - ולמה זה כל כך חשוב
• AI כבר לא רק פותר תרגילים: OpenAI טוענת לפריצות דרך ב-10 בעיות מתמטיות פתוחות

ניסוי MET-PREVENT שפורסם ב-2025 בדק את התרופה אצל אנשים בני 65 ומעלה עם חולשת שרירים וירידה בתפקוד. גם כאן המטרה הייתה לבדוק אם מטפורמין יכולה להפוך לכלי נגד אחת הבעיות המרכזיות של הזדקנות, שבריריות. התוצאות חיזקו את ההבנה שהשימוש בתרופה מחוץ לסוכרת הרבה פחות פשוט מכפי שנראה לפני עשור.

ויש אפילו אפשרות שמטפורמין מפריעה לחלק מהתגובה הרצויה לפעילות גופנית אצל אנשים מסוימים. מחקרים הראו שהתגובה יכולה להשתנות לפי הרגישות לאינסולין לפני תחילת הטיפול. אצל אדם עם תנגודת לאינסולין ייתכן יתרון, בעוד אצל אדם בריא ורגיש לאינסולין התמונה יכולה להיות אחרת.

זה הבדל חשוב מאוד. תרופה שעוזרת לאדם עם הפרעה מטבולית לא בהכרח תיתן יתרון לאדם בריא שרוצה לחיות עד 100.

אז למה רפמיצין מעניינת יותר?

כי היא פוגעת במסלול שמחובר באופן ישיר מאוד לביולוגיה של הזדקנות, והראיות בבעלי חיים רחבות יותר.

בניסויי Intervention Testing Program של המכון הלאומי להזדקנות בארה"ב, רפמיצין האריכה חיים בעכברים גם כשהטיפול התחיל בגיל מתקדם יחסית. זה היה אחד הממצאים שהפכו אותה למועמדת מרכזית בתחום.

אבל אותו מנגנון שהופך אותה למעניינת הוא גם הסיבה לזהירות. mTOR חשוב לצמיחת שריר, לריפוי פצעים ולמערכת החיסון. דיכוי חזק מדי שלו יוצר מחיר.

במינונים רפואיים גבוהים יותר רפמיצין יכולה להעלות סיכון לזיהומים, לפצעים בפה, לשינויים בשומני הדם, לבעיות ריפוי ולתופעות נוספות. בעולם הלונג'ביטי מנסים לכן מינונים נמוכים יותר ומתן אחת לשבוע במקום מדי יום.

הניסוי PEARL נותן קצת ביטחון לגבי שימוש קצר יחסית במינון נמוך, אבל 48 שבועות הם פרק זמן קצר כשמדברים על תרופה שאדם בריא עשוי לקחת עשרים שנה.

גם אין כיום מינון מוסכם ללונג'ביטי. 5 מ"ג בשבוע, 10 מ"ג, מחזורים עם הפסקות, אלה עדיין שאלות מחקר ולא פרוטוקול רפואי מוכח.

מטפורמין מציגה פרופיל בטיחות מוכר הרבה יותר. תופעות הלוואי השכיחות שלה הן במערכת העיכול, ובשימוש ארוך יכולה להופיע ירידה בוויטמין B12. במצבים מסוימים של פגיעה כלייתית קיימים סיכונים נוספים. היתרון שלה ברור אצל אנשים עם סוכרת או מצבים מטבוליים מתאימים. עבור אדם בריא שמבקש להאט הזדקנות, ההוכחה כרגע חלשה.

הדבר המעניין ביותר בתחרות בין שתי התרופות הוא אולי השינוי בחשיבה. במשך שנים מטפורמין הייתה הכוכבת בגלל שהיא בטוחה, זולה ומוכרת. עכשיו רפמיצין נראית חזקה יותר בצד הביולוגי, אבל מסוכנת ומורכבת יותר בצד המעשי.

מי שמחפש היום גלולת אריכות חיים עדיין מגיע מוקדם מדי לבית המרקחת. רפמיצין היא כנראה התרופה הכי מעניינת בתחום כרגע, אבל היא עדיין ניסוי מדעי הרבה יותר מאשר המלצה לאדם בריא.