ההבדל בין משקיעים טובים ומשקיעים גרועים - זה מדעי

כל החלטה כלכלית משמעותית נשענת על הערכת סיכוי: מה הסבירות שהשקעה תניב תשואה, שנצליח לעמוד בהחזרי המשכנתה, או שהחיסכון יספיק לפרישה. מחקר חדש מאוניברסיטת באת' בבריטניה, שפורסם בכתב העת Journal of Personality and Social Psychology, מצא כי היכולת להעריך הסתברויות היא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על איכות ההחלטות הפיננסיות - וכי מי שמתקשה בכך משלם על כך מחיר כלכלי ממשי.

הממצא המרכזי חד: אנשים בעלי יכולת נמוכה להערכת הסתברות טעו בתחזיותיהם פי שניים ויותר בהשוואה לבעלי היכולת הגבוהה. הפער הזה אינו תיאורטי, הוא מתורגם ישירות לבחירות על חיסכון, פרישה והשקעה.

נתונים מאלפי בריטים

המחקר, בהובלת פרופ' כריס דוסון (Chris Dawson) מבית הספר למנהל של אוניברסיטת באת', נשען על מאגר נתונים נרחב - המחקר האורך על הזדקנות באנגליה, מדגם מייצג של אנשים מעל גיל 50. המשתתפים התבקשו להעריך הסתברויות של אירועים עתידיים, ובהם תוחלת חיים, והחוקרים השוו את הערכותיהם למציאות הסטטיסטית.

התוצאות סידרו את המשתתפים על ציר ברור. אלה שנמצאו ב-2.5 האחוזים התחתונים של יכולת קוגניטיבית טעו בתחזיותיהם ביותר מפי שניים בהשוואה לאלה שב-2.5 האחוזים העליונים. בעלי היכולת הגבוהה הפגינו הערכת הסתברות מדויקת יותר, פחות שגיאות ושיפוט עקבי יותר. ההבדל נשמר גם כשהחוקרים ניטרלו משתנים אחרים.

הערכת הסתברות היא לב ההחלטה

"הערכה מדויקת של ההסתברות שדברים טובים ורעים יקרו לנו היא מרכזית לקבלת החלטות טובה", אמר דוסון. הרעיון פשוט אך רב עוצמה. אדם שמעריך נכון את הסיכוי לאבד את מקום עבודתו יחסוך בהתאם. מי שמעריך נכון את תוחלת חייו יתכנן פנסיה מתאימה. שיבוש בהערכה הזאת מוביל להחלטות שגויות, גם אם כל שאר הנתונים בידי המחליט.

למעשה, כמעט כל החלטה פיננסית היא הימור על העתיד. ההבדל הוא שחלק מהאנשים מעריכים את הסיכויים בצורה קרובה יותר למציאות, בעוד אחרים נוטים להפריז או להמעיט בהסתברות של תרחישים שונים.

דוסון הרחיב על החשיבות של המיומנות הזאת. "הערכת הסתברות היא ההיבט החשוב ביותר של קבלת החלטות, ואנשים שמתקשים בה נמצאים בעמדת נחיתות ברורה", אמר. במילים פשוטות, זה לא כמה מידע יש לאדם, אלא עד כמה הוא מיטיב לתרגם אותו להערכת סיכוי מדויקת.

המשמעות למשק הבית מרחיקת לכת. "ציפיות לגבי העתיד מעצבות את האופן שבו משקי בית מקבלים החלטות קריטיות - כמו כמה לחסוך, מתי לפרוש, או אם להשקיע", ציין דוסון. תחזית מוטעית על העתיד מובילה לחיסכון בחסר, לפרישה בטרם עת או להשקעה מסוכנת מדי, ולכל אחת מהטעויות האלה מחיר כספי מוחשי.

לא רק אינטליגנציה מולדת

הממצא עלול להישמע מייאש - אם היכולת להעריך הסתברות קשורה ליכולת קוגניטיבית, מה יכול לעשות מי שלא ניחן בה. כאן טמונה נקודת אור - גם משקיעים מקצועיים משתמשים במודלים, בנתונים ובתרחישים כדי לצמצם את ההשפעה של אינטואיציה והטיות קוגניטיביות. כלומר, גם מי שאינו מצטיין בהערכת הסתברויות יכול לשפר את איכות ההחלטות באמצעות תהליך עבודה מסודר.

• ביטוח משכנתא: איך אפשר לחסוך ועל הפטור כשהמשכנתא יורדת מתחת ל-30 אלף שקל
• כמה להפקיד כל חודש כדי להגיע לקצבת הפנסיה שרציתם? מחשבון

הכלי הפשוט ביותר הוא לתרגם כל החלטה לשאלת סיכוי מפורשת: מה ההסתברות לכל תרחיש, ועל מה היא מבוססת. במקום להסתמך על תחושת בטן, כדאי לחפש נתונים בסיסיים - שיעורי אירועים בעבר, סטטיסטיקות ידועות - ולעגן בהם את ההערכה. גישה כזאת מצמצמת את הפער בין המעריך המיומן לזה שמתקשה.

אופטימיות, פסימיות ודיוק

מחקרים קודמים של אותו חוקר הראו שגם אופטימיות מופרזת וגם פסימיות קיצונית פוגעות באיכות התחזיות. הריאליסטים, אלה שמעריכים את העתיד קרוב ככל האפשר למציאות הסטטיסטית, מקבלים בממוצע החלטות כלכליות טובות יותר מהאופטימיים ומהפסימיים כאחד. המחקר הנוכחי מוסיף לכך שהיכולת הקוגניטיבית להעריך הסתברות היא מרכיב מרכזי בדיוק הזה.

הממצא מאתגר אמונה נפוצה שלפיה אופטימיות היא תכונה מועילה תמיד. בהקשר של תכנון פיננסי, אופטימיות שאינה מעוגנת בנתונים עלולה להוביל לחיסכון בחסר ולהערכת יתר של תשואות עתידיות. פסימיות מוגזמת, מנגד, עלולה לגרום להימנעות מהשקעות משתלמות. הדיוק, ולא הלך הרוח, הוא שמייצר החלטות טובות.

בשוק ההון הטעות הזו באה לידי ביטוי, למשל, כאשר משקיעים מניחים שמניה שעלתה תמשיך לעלות בהכרח, או להפך - שנפילה חדה מבטיחה התאוששות מהירה. בשני המקרים מדובר בהערכת הסתברות שעלולה להיות שגויה.

המדד שבו השתמשו החוקרים מבוסס על השוואה בין הערכות המשתתפים לבין תוצאות בפועל לאורך זמן. משתתף שהעריך סיכוי גבוה לאירוע שכמעט לא התרחש, או להפך, נחשב בעל שגיאת תחזית גדולה. שיטה זו מודדת דיוק באופן אובייקטיבי, ואינה נשענת על דיווח עצמי של אדם על יכולותיו.

• כמעט שליש מהמספרים בעולם מתחילים בספרה 1, וזה מה שמפיל מזייפים
• משבר גיל 47.2: הנתון שהגדיר את הדרמה בעשור החמישי לחיים - והמחלוקת שמפרקת אותו

עבור מוסדות פיננסיים, למחקר יש השלכה על הדרך שבה מוצג מידע ללקוחות. הצגת הסתברויות בצורה ברורה ומובנת, במקום מונחים מעורפלים, עשויה לסייע גם למי שמתקשה בהערכה עצמאית. גרף פשוט של סיכויים, טווח תרחישים או דוגמה מספרית קונקרטית מקרבים את הלקוח להערכה מדויקת יותר, ומצמצמים את הפער שהמחקר חשף.

המחקר גם מזכיר שהערכת הסתברות נדרשת לא רק בהחלטות גדולות ונדירות, אלא בשגרה היומיומית. כמה סביר שמבצע שיווקי באמת משתלם, מה הסיכוי שרכב משומש יזדקק לתיקון יקר, עד כמה ריאלי שהכנסה צדדית תניב את מה שהובטח. שרשרת של הערכות קטנות ומדויקות לאורך שנים מצטברת להבדל גדול במצב הכלכלי של משק הבית, לא פחות מהחלטה אחת דרמטית.

מה משק בית יכול ליישם

עבור מי שמקבל החלטות פיננסיות, המסקנה מעשית. לפני החלטה גדולה - נטילת משכנתה, בחירת מסלול פנסיה, כניסה להשקעה - כדאי לעצור ולשאול במפורש מה ההסתברות לכל תוצאה, ולחפש עוגן מספרי לתשובה. הרגל כזה מחליף ניחוש אינטואיטיבי בהערכה מבוססת, ומקרב את המחליט לצד המדויק של הסקאלה.

דווקא משום שרוב ההחלטות הכלכליות מתקבלות בתנאי אי-ודאות, היכולת להעריך הסתברויות הופכת למשאב כלכלי בפני עצמו. היא משפיעה על מאות החלטות קטנות שמצטברות לאורך השנים. מי שמפתח את המיומנות הזאת, בין שהיא טבעית לו ובין שהיא נרכשת בעמל, משפר את סיכוייו לחסוך נכון, לפרוש בביטחון ולהשקיע בתבונה. המחקר הזה מצביע על כך שהיכולת הזאת עשויה להיות אחד הנכסים הכלכליים החשובים ביותר של כל משק בית.