נשמו עמוק לפני שאתם מחליטים? המחקר מצא שזה בדיוק מה שהופך אתכם לנועזים יותר

המחקר שפורסם השבוע מצא שנשימה עמוקה לפני החלטה הופכת אנשים לנועזים יותר. 41 משתתפים קיבלו החלטות של קבל או דחה על הימורי 50 אחוז, פעם בנשימה טבעית ופעם ביחס של שתי שניות שאיפה מול שמונה שניות נשיפה. בנשיפה המוארכת הם קיבלו יותר הימורים.

אבל הפירוק של התוצאה מעניין הרבה יותר מהכותרת. משקל ההפסד בהחלטה לא זז בכלל. מה שהשתנה היה משקל התגמול, שהתחזק. כלומר הנשימה האיטית לא הפכה את המשתתפים לאמיצים יותר מול הפסד. היא הפכה אותם לקשובים יותר לרווח האפשרי.

וזה הבדל שחשוב למי שמקבל החלטות כסף. אם אתם נושמים עמוק לפני שאתם לוחצים על קנייה, ייתכן שאתם לא נרגעים אלא פשוט מסתכלים יותר על הצד היפה של העסקה.

אותה מעבדה הזיזה את המחט גם לכיוון השני

אותה קבוצת מחקר עשתה ניסוי הפוך. לחיצה של בגד מעצב סביב הגו, על 47 משתתפים, דווקא הפחיתה החלטות מסוכנות. מה שניבא את ההירתעות היה דיוק מוגבר בקריאת תחושות מהקיבה.

שני הניסויים יחד מספרים סיפור אחד: אפשר להזיז החלטות סיכון לשני הכיוונים בהתערבות גופנית פשוטה, בלי לשנות שום דבר בנתונים שעומדים על השולחן. כהנמן וטברסקי הראו לפני עשורים שההחלטה תלויה בניסוח, והמחקרים האלה מוסיפים שכבה: היא תלויה גם במה שהגוף עושה באותו רגע.

שני סייגים לפני שממשיכים. אלה ניסויי מעבדה עם הימורים היפותטיים ומדידה חד פעמית, ואין בהם ראיה למעבר להחלטות כלכליות אמיתיות. והפילוח המגדרי בניסוי השני הוא ניתוח שנעשה בדיעבד ולא נבדק כהשערה מראש.

שתי הטכניקות הכי מפורסמות הן גם החלשות ביותר

נשימת קופסה ו-4-7-8 הן כנראה שתי השיטות המוכרות בעולם. אפליקציות מלמדות אותן, מטפלים ממליצים עליהן, ומדריכי כושר מדקלמים אותן.

המאמר היחיד שהשווה אותן ישירות לשיטות אחרות, על 84 נבדקים עם ניטור לב ומדידת פחמן דו-חמצני, פותח בקביעה יבשה: שתיהן מקודמות באופן נרחב, ויש להן מעט מאוד תמיכה אמפירית. בבדיקה עצמה, שתיהן העלו שונות קצב לב פחות מנשימה איטית של שש בדקה. ואף אחת מארבע השיטות שנבדקו לא שינתה לחץ דם או מצב רוח.

ל-4-7-8 בכלל אין מחקר מכונן. היא מזוהה עם רופא אמריקאי ומקורה בתרגול הודי עתיק. מה שקיים הוא ניסויים קליניים קטנים בהקשרים צרים מאוד, כמו טינטון או התאוששות מניתוח, וברובם ההשוואה היא מול טיפול שגרתי ולא מול נשימה איטית אחרת. אחד מהם, על כאב אחרי ניתוח ברך, בכלל נערך על קבוצה אחת בלי ביקורת וקיבל שתי תגובות ביקורתיות בכתב העת.

• 25 מיליון דולר לחקר הזיקנה: הטכניון יעקוב אחרי אלף מבוגרים במשך שנים
• דיוק של 99%: כך חיברה IBM שני שבבים קוונטיים בכבל של 80 סנטימטר

ואם אתם בכל זאת רוצים לנסות קופסה, שווה לדעת שההוראות במחקר אינן 4-4-4-4. שם קבעו את משך השלבים לכל אדם בנפרד, לפי מבחן סבילות לפחמן דו-חמצני, בטווחים של שלוש עד ארבע שניות, חמש עד שש, ושמונה עד עשר. האפליקציות פשוט מיישרות את כולם לאותו מספר.

מה כן עובד, ולמה דווקא שש

המספר שחוזר בכל העבודות הרציניות הוא שש נשימות בדקה. זה קצב שמסנכרן בין הנשימה לבין התנודות הטבעיות בלחץ הדם, ובקצב הזה שונות קצב הלב עולה הכי הרבה.

הכלל השני פשוט: הנשיפה ארוכה מהשאיפה. זה מה שמפעיל את הצד המרגיע של מערכת העצבים. יחס של שתיים לשמונה, שנבדק בניסוי ההחלטות, הוא דוגמה קיצונית יחסית. גם ארבע לשש עושה את העבודה.

והאנחה הפיזיולוגית, שאיפה כפולה דרך האף ואז נשיפה ארוכה דרך הפה, נבדקה בניסוי מבוקר מול מדיטציה ומול טכניקות נשימה אחרות ויצאה טוב. אבל שווה לדעת דבר אחד: המספרים שמצוטטים בכל סיקור של המחקר הזה, 26% עלייה במצב רוח חיובי ו-35% ירידה בשלילי, אינם מופיעים במאמר עצמו. חיפוש בטקסט המלא לא מוצא אותם. המאמר מדווח נקודות בשאלונים, לא אחוזים.

איפה זה לא עובד, ואיפה זה אפילו מזיק

שיטת ויים הוף, שמשלבת נשימה מהירה עם קור, נבדקה בניסוי מבוקר על 42 משתתפים במשך 15 יום. התוצאה: אפס אפקט מובהק בכל המדדים. וכשהושוותה לנשימה איטית פשוטה, שתי הקבוצות השתפרו באותה מידה, בניגוד להשערה שנרשמה מראש.

נשימה דרך האף בזמן אימון, שמומלצת בכל מקום, קיצרה את הזמן עד תשישות ב-23.6%. לריצה קלה זה כנראה בסדר. לאימון קשה זה מחיר אמיתי.

ונשימת קופסה לא שיפרה ביצועים קוגניטיביים תחת לחץ. בניסוי מול מבחן לחץ חברתי היא אמנם ריככה את העלייה בדופק ובחרדה, אבל התוצאות במבחני קשב וחשבון בעל פה נשארו זהות בכל הקבוצות. התגובה הפיזיולוגית התרככה, החשיבה לא השתפרה.

ולגבי מכשירים שנמכרים בהבטחה להוריד לחץ דם: מכשיר מוכר בתחום אכן אושר על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי, אבל במסלול שמוכיח שקילות מהותית למכשיר קיים ולא יעילות קלינית. סקירה בכתב עת מקצועי קבעה שאין ראיות מספיקות להמליץ עליו לשימוש שגרתי.

אז מה כן כדאי לעשות עם זה

הדבר הזול והבטוח הוא חמש דקות של שש נשימות בדקה, עם נשיפה ארוכה מהשאיפה. זה נבדק, זה עובד על התגובה הפיזיולוגית המיידית, וזה לא עולה כלום. לחץ תעסוקתי הוא סיכון בריאותי מוכח, וכל כלי שמרכך אותו לרגע שווה משהו.

מה שכדאי להוריד מהציפיות זה את השאר. תרגול יומי לא ישנה את שונות קצב הלב שלכם במנוחה. נשימה לא תשפר ביצועים קוגניטיביים תחת לחץ. והאפליקציה שמלמדת אתכם 4-4-4-4 מלמדת מספר שלא נבדק בצורה הזאת.

ואם אתם עומדים לקבל החלטה כספית, שווה לזכור את הממצא שפתח את הכתבה. נשימה עמוקה עלולה להטות אתכם אל עבר הרווח האפשרי בלי לשנות את איך שאתם שוקלים את ההפסד. אז אולי כדאי לנשום, ואז לקרוא את המספרים שוב.