
הרחפנים הגיעו מעיראק: החזית השלישית שנפתחה על הנפט הסעודי
הפרט שהתברר בסוף השבוע משנה את מפת הסיכונים של שוק הנפט. הרחפנים שפגעו בצינור הנפט הסעודי שוגרו מעיראק, ולא מתימן. הם תקפו את הקו באזורי ריאד ומדינה ביום חמישי בבוקר, גרמו לשריפות ולנזק מסוים ופצעו כמה אנשים, ובעקבותיהם הוחלט להשבית את הצינור כצעד מונע. סעודיה סגרה את צינור הנפט שעקף את הורמוז.
מדובר בעורק המרכזי של הממלכה. הצינור חוצה את סעודיה ממזרח למערב בקיבולת של עד 7 מיליון חביות ביום, ומוביל נפט משדות ההפקה במפרץ פרס אל מסופי הייצוא בים האדום. מנכ"ל ארמקו אמין נאצר אמר בחודש שעבר שהצינור הזה תרם למיתון שיבוש האספקה של מלחמת איראן יותר מאשר שחרור מלאי החירום, וזה נותן פרופורציה למה שנפגע עכשיו.
התוצאה היא שסעודיה מוצאת את עצמה מאוימת משלושה כיוונים בו זמנית. במזרח נמצא מצר הורמוז, שדרכו זורם נפט המפרץ ושעליו מתנהל מאבק בין ארה"ב לאיראן. בדרום פועלים החות'ים, שהכריזו ביולי על מצור ימי נגד הממלכה ומנסים לשבש את היצוא דרך באב אל-מנדב. ועכשיו מצפון, מעיראק, הגיעו רחפנים אל תוך שטח הממלכה ופגעו בקו היבשתי שנועד לעקוף את שני האיומים האחרים. החות'ים מרחיבים שליטה ליד באב אל-מנדב.
למה ריאד בוחרת לא להגיב
התגובה הסעודית מעניינת לא פחות מהתקיפה. ריאד הודיעה שהיא נמנעת בשלב זה מפעולת תגמול, כדי לתת לממשלת עיראק זמן לנקוט צעדים שימנעו תקיפות משטחה. זו בחירה מחושבת: תקיפה סעודית בעיראק תגרור את בגדד לעימות שאין לה עניין בו, ותדחוף אותה עמוק יותר לזרועות טהראן.
בסעודיה גם סופגים כבר מכות מכיוון אחר. מוקדם יותר השבוע תקפו החות'ים מתקני אנרגיה ונכסים אזרחיים בממלכה, ולפי הודעת הממשלה הסעודית נפצעו באירועים האלה יותר מ-70 בני אדם. כלומר מדובר בקמפיין מתמשך ולא באירוע בודד.
מבחינת השוק, ההשלכה כבר תומחרה חלקית. מחיר הנפט חצה השבוע את 100 הדולר לראשונה מזה חודשים, והשבוע ננעל בעלייה של יותר מ-8%. חלק מהתנועה הזו התרחש עוד ביום חמישי, כששמועות על הפגיעה בצינור התחילו להסתובב, לפני ההודעה הרשמית.
גם המיקום של התקיפות אומר משהו. ריאד ומדינה אינן אזורי גבול מרוחקים אלא לב הממלכה, מאות קילומטרים מהגבול העיראקי. רחפן שמצליח לעבור את המרחק הזה ולהגיע למטרה מדויקת מעיד על יכולת טווח שהפכה זמינה וזולה, ועל פער בהגנה האווירית שקשה לסגור על פני תשתית שמשתרעת על כל רוחב המדינה. בשביל חברות הביטוח שמבטחות מתקני אנרגיה באזור, זה שינוי מהותי בהערכת הסיכון.
מה יקבע את המשך המחיר
השאלה שתקבע את המחיר בימים הקרובים היא משך ההשבתה. צינור בקיבולת של 7 מיליון חביות ביום אינו מוחלף בקלות, וכל יום שבו הוא מושבת מחזיר חביות אל המסלול הימי דרך הורמוז, בדיוק המסלול שממנו ניסו הסעודים להתרחק. אם התיקונים קצרים, ההשפעה תישאר בגדר אירוע. אם הם נמשכים, או אם התקיפות חוזרות, נוצר מחסור אמיתי בהיצע.
יש כאן גם שיעור רחב יותר על תשתיות. במשך שנים ההנחה היתה שצינור יבשתי בטוח יותר ממעבר ימי צר, משום שקשה לפגוע בקו שמשתרע על מאות קילומטרים. רחפנים זולים ששוגרו ממדינה שלישית מוכיחים שההנחה הזו נבדקת מחדש, ושהמרחק מהחזית כבר אינו מגן על תשתית כמו בעבר.
לישראלי הממוצע זה מגיע דרך שני מסלולים מוכרים. הראשון הוא מחיר הדלק בתחנה, שנגזר ממחירי התזקיקים בים התיכון ומתעדכן מדי חודש. השני הוא הריבית: אנרגיה יקרה מחזיקה את האינפלציה גבוהה, ובנק ישראל כבר סימן שהמשך הפחתות הריבית תלוי בדיוק בגורם הזה. הנפט יורד מתחת ל-100 דולר, אז למה הדיזל בארה"ב מזנק לשיא.