נכה בן 73 בחובות רצה לטוס לאומן - ביהמ"ש: לא כרגע
האיש, שחייב יותר מ-2.65 מיליון שקל, לא ביקר שם כבר 15 שנה. אבל דווקא עכשיו, כשהוא נמצא בהליך חדלות פירעון שלישי, הוא ביקש לצאת מהארץ לימים ספורים - וגילה שגם הפעם הדלת נשארת סגורה. ערבויות מצד שתי בנותיו לא עזרו, וגם זכויות בנכס ביבנאל שהוא מחזיק לא
הספיקו כדי לשנות את ההחלטה בערעור על החלטת הממונה על ההליך
אדם בן 73, שמוכר כבר לבית המשפט משום שזהו כבר ההליך השלישי שהוא פותח נגד עצמו בתחום חדלות הפירעון, ניסה באחרונה לשכנע את בית המשפט לאפשר לו לצאת את הארץ לתפילה באומן שבאוקראינה, בין ה-9 ל-14 בספטמבר. הבקשה נדחתה על ידי הממונה על חדלות פירעון, והאיש ערער. אבל גם הערעור נדחה.
הרקע לסיפור מתחיל בינואר 2025, אז ניתן לחייב צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, לבקשתו שלו. זהו כאמור כבר ההליך השלישי שהוא מנהל, אחרי ששני קודמיו בוטלו בעקבות ניצול לרעה. הוגשו נגדו תביעות חוב בהיקף משמעותי של 2,654,279 שקל. האיש עצמו, נכה בשיעור 100%, מתקיים אך ורק מקצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי, וזו הסיבה לכך שלא הוטל עליו צו תשלומים חודשי. באוגוסט האחרון הוא פנה לממונה בבקשה להסיר את הגבלת עיכוב היציאה מהארץ שחלה עליו ולחדש את דרכונו. הממונה דחה את הבקשה, וכך הגיע התיק להכרעה בבית משפט השלום בטבריה.
החייב טען כי אין כל חשש שהוא ינצל את היציאה מהארץ כדי להימלט מנושיו. לדבריו, הנסיעה כלל לא ממומנת מכיסו - את החשבון משלם בנו, במתנה. הוא גם הפנה לזכויותיו בנכס מקרקעין ביבניאל בשווי מוערך של כ-2 מיליון שקל, ולהבטחת שובו ארצה הוא הציע להעמיד שתי ערבות: בנותיו, שחתמו על כתבי ערבות. לטענתו, מדובר בבטוחות איתנות, והוא אף הפנה לפסיקה קודמת שבה הותרה יציאתם הזמנית של חסידי ברסלב לאומן מטעמים דתיים.
הנאמן שממונה על ההליך לא קיבל את הטענה. הוא הצביע על כך שהחייב כלל לא עומד בחובת הדיווח: הדו"ח האחרון שהוא הגיש היה עבור פברואר-מרץ השנה בלבד, ומצורף ל"צירוף דל של אסמכתאות", ללא תדפיסי עו"ש מחשבון הבנק שלו. מעבר לכך, עלה חשד כבד לחוסר תום לב - האיש חתם על הסכם למכירת זכויותיו בנכס ביבניאל לכלתו, שלטענת הנאמן הוא למראית עין בלבד, ונועד למנוע מהנושים להיפרע מהנכס. כמו כן, עיון בטופס ההזמנה של חברת הנסיעות גילה כי שם הנוסע הרשום הוא כלל לא של החייב, אלא של בנו. הנאמן גם ציין כי הערבויות שהציע היחיד רעועות למדי - שתי הערבות משתכרות בממוצע כ-6,400 שקל בלבד, ואינן כוללות ערבות בנקאית אוטונומית כנדרש בנוהל הממונה.
"ברירת המחדל: איסור יציאה מהארץ"
בפסק הדין הזכיר בית המשפט את הכלל המקובל בהליכי חדלות פירעון, כפי שנקבע כבר לפני שנים ברע"א 3289/17 טאהא נ' כונס הנכסים הרשמי: "ברירת המחדל, בכל הנוגע ליציאתו של חייב המצוי בעיצומו של הליך פשיטת רגל הינה כי לאחר שניתן לגבי החייב צו כינוס נכסים - יוצא לו צו עיכוב יציאה מן הארץ", וכי חריגה מהכלל תיתכן רק כאשר "נימוקים משכנעים" מצדיקים שזכותו של החייב תגבר על הזכות של הנושים.
בית המשפט לא השתכנע שזה אכן המקרה. הוא ציין שהמערער אינו עומד בחובות הדיווח, ושהחשש שהעלה הנאמן לגבי ההסכם עם כלתו "מטיל צל כבד על תום הלב הנטען של היחיד". גם הטענה שהנכס ביבניאל מהווה בטוחה טובה נדחתה, בין היתר משום שלחייב יש בו רק זכויות חלקיות לצד שותפים נוספים - עובדה שמקשה על מימושו.
הסתירה בטופס ההזמנה של הטיסה חתמה את התמונה: לפי בית המשפט, השילוב בין העובדה שהאיש מבקש לבטל את צו עיכוב היציאה ובמקביל לחדש דרכון שפג תוקפו, ץביחד עם העובדה ששם הנוסע הרשום הוא של בנו ולא שלו, "אינה מאפשרת לראות בנסיעה זו ככזו המוכחת כדבעי". בית המשפט אף ציין כי החייב עצמו הודה שלא ביקר באומן כ-15 שנה - מה שמערער את הטענה לדחיפות דתית.
לבסוף קבע בית המשפט כי האינטרס של הנושים, שעומדים מול חוב של יותר מ-2.6 מיליון שקל, גובר על חופש התנועה של החייב. הערעור נדחה, החלטת הממונה נותרה על כנה, וצו עיכוב היציאה מהארץ ביחד עם ההגבלה על חידוש הדרכון ימשיכו להיות בתוקף. בנוסף, חויב האיש בהוצאות משפט בסכום של 2,000 שקל, שישולמו מתוך הפיקדון שהוא הפקיד בקופת בית המשפט.
