
בית הדין האיזורי: להגמיש את ההכרה בידועים בציבור בפיצוי נפגעי טרור
הכיר בידועה בציבור של אחד מנרצחי הנובה, למרות מערכת היחסים הסוערת שניהלו. השופט סילורה: יש ממילא הגמשה בפסיקה בנוגע להכרה בידועים בציבור
יש להגמיש את הכללים להכרה כידוע/ה בציבור לצורך חוק הפיצויים לנפגעי פעולות איבה - אומר שופט בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, תומר סילורה. הוא קבע ("ולו בדוחק"), כי קרין גיז הייתה הידועה בציבור של שחר בן-נעים, אשר נרצח במסיבת הנובה ב-7 באוקטובר. הביטוח הלאומי הכיר בה תחילה, אך לאחר מכן ביטל את ההכרה.
גיז טענה, כי השניים הפכו לזוג במארס 2023, היא הרתה ובנובמבר 2023 ילדה את בתם המשותפת. לדבריה, הם התגוררו יחדיו, בילו יחדיו, נפשו יחדיו, בן-נעים היה מחויב לה והם התכוונו להתחתן. עוד אמרה גיז, כי אמו של בן-נעים הכירה בה כבת-זוגו, ושינתה את יחסה רק לאחר שגילתה בטלפון הנייד שלו תכנים מביכים ומהם הסיקה כאילו השניים נפרדו.
לשיטת הביטוח הלאומי, השניים ניהלו "קשר זוגי קצר, סוער ורווי תהפוכות, גיז ניהלה במקביל מערכות יחסים עם גברים אחרים וב-7 באוקטובר השניים היו פרודים מזה חודש וחצי. גם בן-נעים ניהל מערכות יחסים מקבילות, הם לא ניהלו משק בית משותף, חתונתם בוטלה ובן-נעים תכנן לטוס לבדו לתאילנד.
השלכה מחוק משפחות חיילים
לדברי סילורה, "עלינו לבחון כיצד בתי המשפט התמודדו עם מושגים אלו [ידועים בציבור] בסיטואציה דומה לזו שלפנינו: של בני זוג צעירים, שהיתה להם מערכת יחסים לא ארוכה, שנגדעה באופן לא טבעי עקב אירוע אלימות הנובע מנסיבות החיים הייחודיות בישראל (מלחמה או טרור), כאשר המחוקק התכוון במפורש להגן על זכויות בן הזוג הנותר בחיים מתוקף הכרה בנסיבות חיים אלה.
"בהקשר זה, הפסיקה הרלוונטית היא בעיקר הפסיקה שעסקה כאמור בחוק משפחות חיילים, קרי בסיטואציה של בת זוג צעירה של חייל / שוטר שנהרג במלחמה / פעילות מבצעית. בנסיבות החיים בישראל, על פי רוב, החייל ובת זוגו טרם הספיקו 'למסד' את יחסיהם, ולעיתים יחסיהם ידעו עליות ומורדות והם טרם החליטו 'לאן מועדות פניהם', למרות שככלל כוונתם היה לקיים קשר זוגי כזה או אחר, והם לרוב התגוררו יחד וקיימו יחסי אישות.
"בני הזוג מטבע הדברים לא ראו את עצמם כ'ידועים בציבור' לטווח ארוך, אלא כבני זוג במשמעות היומיומית של המונח, ולעיתים קרובות הם אף תכננו להינשא, אלא שבמציאות החיים ובתרבות בישראל נישואין בדרך כלל נקבעים זמן רב מראש, ובינתיים, במציאות החיים הישראלית, הקשר הזוגי נגדע באיבו עקב האירוע הצבאי או עקב פיגוע הטרור בו מצא בן הזוג את מותו. בנסיבות אלו, לפתע, על בית המשפט לנתח בדיעבד את טיב היחסים בין בני הזוג, שלא העלו על דעתם, שיחסיהם יסתיימו כה מהר ובנסיבות טרגיות כאלה".
תכליתו של החוק היא סוציאלית
סילורה מוסיף: "התכלית של חוק משפחות חיילים ושל חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (שביקש להעתיק את אותו מנגנון)... היא סוציאלית ולא תכלית חוזית... התכלית היא לפצות את קרובי המשפחה הנותרים בחיים, לרבות הידועה בציבור, לא רק על הנזק הכלכלי, אלא על הכאב הנפשי שבחיים ללא בן הזוג שנהרג, מתוך הכרה שבן הזוג נהרג שלא באשמתו, אלא בנסיבות הייחודיות של החיים בישראל.
"לטעמנו, מטבע הדברים הדבר מחייב הגמשה של המבחנים שנקבעו בפסיקה לידועים בציבור. מבלי לחוות עמדה על הדין הכללי בעניין, אנו סבורים כי בפסיקתם של בתי הדין לעבודה בשנים האחרונות משתקפת ממילא הגמשה של המבחנים, מתוך הכרה, כי כל זוג הוא למעשה שונה, ודאי בנסיבות החיים בישראל.
"מהפסיקה בעניין חוק משפחות חיילים, כמו גם מהפסיקה של בתי הדין לעבודה, ניתן ללמוד על הגמשה הן בתקופת המגורים המשותפים והן בצורת המגורים המשותפים. כך הוכרו מגורים משותפים בבית ההורים או מגורים משותפים לסירוגין או שהתבססו בהדרגה. כך גם הוגמשו התנאים למשק בית משותף, מתוך הכרה שבני זוג צעירים כיום נוטים שלא לנהל חשבון בנק משותף, אלא לשלם כל אחד חלק מהחשבונות, ולהתקזז או 'להתחשבן' אח"כ בהתאם".
- ביה"ד לעבודה הכיר בפגיעה במתקפת טילים של חמאס כתאונת עבודה
- אהרנוביץ: הפטור ממע"מ באילת מוגזם, לשקול מס רכוש על קרקע
בנוגע לתיק שלפניו אומר סילורה, כי בן-נעים הוליד שלושה ילדים משלוש נשים שונות, לא היה יציב מבחינה כלכלית, וגיז היא בלשון המעטה בחורה אמוציונלית. אולם, בית הדין אינו שופט את מערכת היחסים ביניהם, אלא בוחן האם היו ידועים בציבור בהתאם לנסיבות שלהם. הוא מסיק, כי הקרע בין השניים ערב 7 באוקטובר היה זמני ויש לתחום את שאלת הקשר בין השניים למארס-אוקטובר, בה אכן היו ידועים בציבור על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה. נציגי הציבור רן שהרבני ויעל שרון הסכימו עם סילורה. את גיז ייצגו עוה"ד אלישר פיינגרש וחן לוי, ואת הביטוח הלאומי - עו"ד נתנאל אבאיו.