ביהמ"ש: תמ"א 38 - רק בבניינים שקיבלו היתר בנייה לצורכי מגורים

תנאי לכניסה לתמ"א 38 הוא קיומו של היתר בנייה לבניין בו מדובר, ואין די בתכנון למגורים או בשימוש בו בפועל למטרה זו. כך קובעת לראשונה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, לימור ביבי. אין המדובר בהלכה מחייבת, אך כעת עשויה הסוגייה להגיע להכרעתו הרוחבית והמחייבת של בית המשפט העליון.

סעיף 11 לתמ"א 38 אומר: "על אף האמור בכל תוכנית, רשאית ועדה מקומית, לאחר שקבלה חוות דעת מהנדס הוועדה המקומית על בסיס הבחינה שבוצעה כמפורט בנספח מס' 2, להתיר תוספות בנייה למבנים קיימים המיועדים למגורים, בכפוף לאמור בסעיפים 22-21 ועל פי המפורט להלן, ובלבד שהמבנה יחוזק". השאלה שעמדה להכרעה, בלשונה של ביבי, הייתה "האם נדרש היתר בנייה למגורים על מנת שבניין יבוא בגדרו של מונח זה, או שמא די בייעוד תכנוני למגורים או בשימוש בפועל למטרה זו".

כאמור, ביבי קובעת שיש צורך בהיתר בנייה. לדבריה, "את המינוח 'מיועד' בתוכנית מתאר אשר חוקקה לפי חוק התכנון והבנייה, יש לפרש בהתאם לשאלה לאיזה נכס הוא מתייחס - האם למקרקעין או למבנה? מקום בו מדובר במילה 'מיועד' שהיא בצמוד ובהקשר למקרקעין, הרי שהייעוד יתייחס לתוכנית. ואולם, מקום בו המילה 'מיועד' היא בצמוד ובהקשר למבנה - הרי שהייעוד יכוון להיתר הבנייה, שבמסגרתו נקבע הייעוד הסופי והשימוש במבנה. 

"בהתאמה, הרי שהואיל  ובמקרה דנן נקטה התמ"א במינוח 'מיועדים' בהקשר למבנים ולא בהקשר למקרקעין, אין זאת אלא שכיוונה לייעוד כפי שנקבע במסגרת היתר הבנייה ולאו דווקא בהתאם לתוכנית המתאר". למעלה מן הנחוץ מוסיפה ביבי, כי פרשנות זו עולה בקנה אחד עם יתר הוראותיה של תמ"א 38 ועם תכליותיה של התוכנית והתמריצים שהיא מעניקה.

ביבי דחתה את ערעורה של חברת פיין שבע על החלטת מוסדות התכנון שלא לאתר פרויקט התחדשות עירונית בבניין שבבעלותה ברחוב רשי"ף בשכונת נווה שאנן בתל אביב. ביבי אימצה את ההחלטות לפיהן הבניין אינו מיועד למגורים (לצורכי תמ"א 38), שכן ההיתר ניתן למבנה תעשייה למרות שהמגרש מיועד למגורים. החברה חויבה בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל. את החברה ייצגו עוה"ד תומר גור ודוד פרנקל, את ועדת הערר המחוזית ייצגה עו"ד יסכה פישר-יוסף, ואת הוועדה המקומית - עו"ד רויטל אטיאס.