תמ"א 38

מכה לרשויות המקומיות: עיריות תל אביב וירושלים לא יגבו היטלי השבחה מתוכניות מכוח תמ"א 38; העליון קובע פה אחד: אישור תמ"א 38 אינו מהווה השבחה המזכה בהיטל וזאת למרות תמיכת היועמ"שית בעמדתן; השופטים קבעו כי אין קשר סיבתי בין אישור התוכנית לבין השבחה בפועל - ולכן אין עילה להטלת היטל

פסק הדין דן במקרה שבו שמונה מתוך תשעת בעלי הדירות בבניין בהרצליה חתמו על הסכם להריסה ובנייה מחדש, בעוד שדיירים באחת הדירות סירבו בטענה שהתמורה מקפחת ואינה משקפת את ערך דירתם. אף שגם לדבריהם דירתם תושבח בכ-400 אלף שקל, הם התעקשו כי מגיעה להם תמורה גבוהה בהרבה. המפקח דחה את התנגדותם וקבע כי האינטרס הציבורי בחיזוק מבנים גובר על הרצון למקסום רווח אישי

בית משפט השלום בתל אביב קבע כי סירובו של דייר בבניין בתל אביב לחתום על מסמכי הליווי לצורך פרויקט הריסה ובנייה, אחרי שכבר התחייב לעשות זאת, היווה הפרה של התחייבות חוזית, וחייב אותו בפיצוי יומי של 3,000 שקל עבור כל יום של עיכוב - שהגיע לסכום כולל של 261 אלף שקל. השופטת הדגישה כי חתימתו על ההסכם מחייבת אותו, גם אם לטענתו הוא לא הבין על מה הוא חותם

פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב קובע כי יזמית תמ"א 38 לא תוכל להתחמק מתשלום פיצוי מוסכם בסכום כולל של חצי מיליון שקל לבעלי דירות בבניין בעיר, לאחר עיכוב במסירת החניון למשך שבעה חודשים. היזמית ניסתה לטעון כי הסחבת מצד העירייה וחברת החשמל בתקופת הקורונה היוו כוח עליון, אך בית המשפט קבע כי מדובר בעיכוב צפוי שנגרם באשמתה - ושבעלת החברה אף היתה מודעת לכך בזמן אמת

האם פרידה בין בני זוג עלולה להכניס פרויקט פינוי-בינוי או תמ"א לסחרור? מה קורה כשאחד הצדדים מתנגד לחתום, כיצד מתמודדים עם בן זוג שלא רשום בטאבו, ואילו זכויות יכולות לצוץ דווקא אחרי מותו של אחד מבני הזוג? מקרים שנדונו בבתי המשפט ובערכאות הרבניות מגלים עד כמה הסוגיה רגישה ואיך היא עשויה להכתיב את קצב ההתקדמות של פרויקטים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים

יותר מ-30 שנה אחרי שהחברה שהקימה את הבניין חדלה מלהתקיים, היא נזכרה לדרוש זכויות בפרויקט תמ"א 38. לטענתה, היזם מקפח אותה לעומת בעלי הדירות. אלא שהמפקח על רישום המקרקעין קבע אחרת: החברה לא מחזיקה בפועל בנכס מאז שנות ה-80, הוצע לה יותר מלשאר הדיירים, וטענותיה נובעות מ"תאוות בצע וסחטנות". פסק הדין שאישר את קידום הפרויקט חושף כיצד פיסת מקרקעין זעירה יכולה לעכב עשרות משפחות במשך שנים

הבעלים של שתיים מהדירות בבניין טענו כי השינויים בהסכם מול היזם החדש, לאחר שהראשון נקלע לקשיים, מהווים הסכם חדש לגמרי. לטענת חלקם, "היזם משתמש בבעלי הדירות באופן חסר תום לב", ומאחורי הקלעים הוא זה שמנהל את התביעה נגד הדיירים הסרבנים, תוך כדי ניצול לחצים כדי לכפות עליהם לוותר על זכויותיהם. לדברי המפקחת על רישום המקרקעין, "לא הוצגה כל אינדיקציה לפיה התמורות שהובטחו לנתבעים נגרעו או הורעו"

התנגדות לפרויקט התחדשות עירונית חשפה רעיון מעניין - כמה מהמתנגדים ביקשו לשמר את זכויותיהם הקנייניות, ולשלם ליזם תשלום מלא עבור שירותי בנייה - כאילו שכרו אותו כקבלן, ולא כיזם. לדברי המפקחת על רישום המקרקעין, "לא ניתן לדרוש מהיזם לפעול במקביל בשני מודלים כלכליים מנוגדים"

במסגרת ערעור שהוגש לבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה על החלטת ועדת הערר, נדרש השופט לסוגייה, לאחר שדיירים בבניין סמוך טענו כי באישור שניתן לא הוכח צורך ממשי בחיזוק. השכנים אף טענו כי המהנדס העירוני, שנתן את האישור הנדרש לביצוע הפרויקט, נמצא בניגוד עניינים עם היזמית - ודרשו מינוי מומחה נייטרלי שיבחן את הנושא

זוג דיירים שמילאו תפקיד מרכזי בהחתמת יתר הדיירים על הסכם לביצוע תמ"א 38/2, זכו להבטחה נוספת במסגרת נספח שנחתם מול היזם, שלפיה יקבלו דירת גג או פנטהאוז. ואולם לאחר סיום הבנייה ב-2018, הם גילו כי הדירות שנמסרו להם קטנות משמעותית מהדירות האחרות בבניין. לטענת היזם, הדיירים ידעו מראש את פרטי התכנון, כולל שטח הדירות והמרפסות, וכי אין בסיס לטענה שהדירות קטנות מדי