
לפני שלושה חודשים UBS צפה אפס העלאות ריבית - עכשיו הוא רואה שתיים
רק ביוני העריך UBS שהפד לא ישנה את הריבית עד סוף השנה, וכעת הוא צופה העלאה של רבע נקודה כבר בספטמבר ועוד אחת בדצמבר; דוח התעסוקה החזק, הסיכונים לאינפלציה והקו הניצי של קווין וורש שינו את התמונה, וגם סיטי ומקווארי עדכנו תחזיות. בישראל הכיוון הפוך - בנק
ישראל הוריד בשבוע שעבר את הריבית ל-3.25%, בהפחתה שלישית ברציפות
לפני פחות משלושה חודשים UBS העריך שהפדרל ריזרב יסיים את 2026 בלי שינוי נוסף בריבית. עכשיו הבנק עושה פניית פרסה ומעריך שהפד דווקא יעלה את הריבית פעמיים עוד השנה - רבע נקודת אחוז בספטמבר ועוד רבע נקודה בדצמבר.
ב-UBS עדכנו את התחזית אחרי דוח התעסוקה החזק של אוגוסט, שבו נוספו למשק האמריקאי 162 אלף משרות, הרבה מעל התחזיות, ושיעור האבטלה נותר ברמה של 4.1%. עבור הפד, הנתונים הם סימן נוסף לכך ששוק העבודה עדיין חזק מספיק כדי לספוג ריבית גבוהה יותר.
השינוי משמעותי במיוחד משום שרק ביוני UBS ביטל את התחזית להפחתות ריבית השנה והעריך שהפד לא יבצע שינוי נוסף השנה. אז עוד ציפה הבנק שההפחתות הבאות יגיעו רק במרץ וביוני 2027. כעת גם התרחיש הזה נזרק הצידה - ולא לטובת הורדה מוקדמת יותר, אלא לטובת שתי העלאות.
ב-UBS מסבירים כי שלושה גורמים שינו את התמונה: המסרים הניציים של יו"ר הפד קווין וורש, בעיקר בנאום ג'קסון הול; העלייה בסיכוני האינפלציה בשל צווארי בקבוק בצד ההיצע; ודוח התעסוקה האחרון שהיה חזק מספיק כדי לשנות את ההערכה לגבי המדיניות המוניטרית.
מ-3.5%-3.75% בחזרה למעלה?
הריבית בארה"ב עומדת כיום על טווח של 3.5%-3.75%, לאחר שהפד הותיר אותה ללא שינוי בהחלטה האחרונה שקיבל ביולי. ההחלטה התקבלה אז ברוב של 9 מול 3, כאשר שלושה חברי ועדה כבר ביקשו להעלות את הריבית ברבע נקודת אחוז.
אם התחזית החדשה של UBS תתממש, הריבית תעלה בספטמבר לטווח של 3.75%-4% ובדצמבר ל-4%-4.25%. כלומר, בתוך כמה חודשים הפד עלול למחוק חלק מההפחתות שביצע קודם לכן.
UBS אינו היחיד שמשנה כיוון. גם סיטיגרופ ומקווארי עדכנו את תחזיות הריבית בעקבות דוח התעסוקה האחרון, כשהשוק כולו מתחיל לגלם מחדש אפשרות של הידוק מוניטרי. לפי CME FedWatch, הסיכוי להעלאה של רבע נקודת אחוז בהחלטה ב-15-16 בספטמבר עומד כעת על כ-58%, לעומת כ-52% לפני פרסום נתוני התעסוקה.
אבל ההחלטה עדיין רחוקה מלהיות סגורה. נגיד הפד כריסטופר וולר אמר כי אם נתוני האינפלציה הקרובים יראו שהלחצים ממשיכים להתמתן, הוא יעדיף להשאיר את הריבית ללא שינוי. אם האינפלציה תפתיע כלפי מעלה, לעומת זאת, הוא עשוי לתמוך בהעלאה.
ולכן נתוני האינפלציה שיפורסמו השבוע הופכים למעשה להצבעה המקדימה של השוק לקראת החלטת הריבית. נתון גבוה מהצפוי יחזק משמעותית את מחנה ההעלאה; נתון מתון עשוי שוב להפוך את התחזיות.
- המספר שמפחיד את וול סטריט: כשהאג"ח נותנת כמעט 5%, המניות מתחילות להיראות יקרות
- בסנט צופה נפט ב-40 דולר בסיום המלחמה באיראן
בישראל דווקא מורידים
וההתפתחות בארה"ב מחדדת את הפער שנפתח מול ישראל. בעוד בארה"ב השוק חוזר לדבר על העלאות ריבית, בנק ישראל עשה בשבוע שעבר בדיוק את הכיוון ההפוך. הוועדה המוניטרית הפחיתה ב-1 בספטמבר את הריבית ברבע נקודת אחוז, מ-3.5% ל-3.25%. זו הייתה ההפחתה השלישית ברציפות מאז מאי - אחרי ירידה ל-3.75% במאי ול-3.5% ביולי - והרביעית מתחילת 2026, לאחר הפחתה נוספת בינואר.
בנק ישראל הסביר את ההחלטה בהתמתנות סביבת האינפלציה. שיעור האינפלציה בישראל ירד בחודשים האחרונים ונמצא מתחת למרכז תחום היעד, בעוד השקל התחזק והפעילות במשק ממשיכה להתאושש. מבחינת הנגיד אמיר ירון, התנאים האלה מאפשרים להמשיך להסיר בהדרגה חלק מהריסון המוניטרי.
כך נוצרת כיום תמונה כמעט הפוכה בין ישראל לארה"ב: בישראל האינפלציה המתונה מאפשרת לבנק המרכזי להפחית ריבית, בעוד בארה"ב שוק עבודה חזק והחשש מהתבססות האינפלציה מחזירים לשולחן אפשרות שהפד יצטרך דווקא להדק מחדש.
הפער הזה חשוב גם לשוק המט"ח. ככל שבנק ישראל מוריד ריבית בזמן שהפד מעלה או אפילו רק משאיר את הריבית גבוהה יותר לאורך זמן, פער הריביות בין הדולר לשקל מתרחב לטובת הדולר. באופן רגיל זה אמור להוות גורם שתומך בדולר מול השקל, אם כי בתקופה האחרונה השקל מושפע במידה רבה גם מירידת פרמיית הסיכון, תנועות ההון וההתפתחויות הביטחוניות.
הכול חוזר לאינפלציה
בתחילת השנה הדיון היה מתי הפד יוכל לחזור ולהפחית ריבית. ביוני UBS כבר דחה את ההפחתות ל-2027. עכשיו השאלה הפכה כמעט להפוכה - האם הריבית הנוכחית בכלל גבוהה מספיק כדי להתמודד עם אינפלציה עקשנית וכלכלה שממשיכה להציג צמיחה ושוק עבודה חזק.
- רגע לפני שהמריא לסין: בכיר בחברת שבבים אירופית נעצר בחשד לריגול
- 37 פוסטים בשעתיים: מופע הבינה המלאכותית של טראמפ משתלט על Truth Social
וורש הדגיש מאז שנכנס לתפקיד כי האינפלציה עדיין גבוהה מדי ביחס ליעד של 2%, והפד לא ממהר להכריז ניצחון. מנגד, בתוך הוועדה עדיין קיימת קבוצה שמעדיפה להמתין לנתונים נוספים ולא להעלות ריבית רק בגלל חודש חזק אחד בשוק העבודה.
לכן נתוני המחירים הקרובים כמו אלו שיפורסמו בשישי הקרוב עשויים להיות אלה שיכריעו בין שני התרחישים. אם האינפלציה תמשיך להיות דביקה, התחזית החדשה של UBS עשויה להפוך במהירות מתרחיש ניצי יחסית לקונצנזוס החדש. אם היא תפתיע כלפי מטה, סיבוב הפרסה של UBS עשוי להתברר כמוקדם מדי.