2,639 תיקים בשנה אחת: איך מגנים על הכסף של הורים מבוגרים

משטרת ישראל פתחה ב-2024 כ-2,639 תיקים בחשד להונאת קשישים, לעומת כ-2,082 בשנה שקדמה לה. זו עלייה של כ-27% בתוך שנה אחת, והמספר האמיתי גבוה יותר, כי חלק ניכר מהנפגעים נמנעים מלהתלונן מתוך מבוכה או חשש שיאבדו את העצמאות שלהם. הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מצביע על אותה מגמה, ומציין שהנוכלים מתמקדים באוכלוסיות עם התמצאות דיגיטלית נמוכה.

מה השתנה בשיטות

הפיקוח על הבנקים ציין שהנוכלים החלו להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי להתחזות, כולל זיוף קול וזיוף וידאו. משמעות הדבר היא שהכלל הישן, לזהות את הרמאי לפי עברית משובשת או קול זר, הפסיק לעבוד.

היום שיחה יכולה להישמע בדיוק כמו הנכד, כולל טון הדיבור (להרחבה: הונאות הקשישים שמבוססות על קול מזויף בבינה מלאכותית). שיטת ההתחזות הנפוצה משלבת לחץ זמן, סיפור מצוקה, ובקשה לשמור על סודיות מפני שאר בני המשפחה. שלושת המרכיבים האלה יחד הם הסימן המובהק ביותר לניסיון הונאה.

למה דווקא בגיל הזה

הסיבה אינה קשורה ליכולת השיפוט. אנשים בגיל השלישי מחזיקים לרוב את הצבירה הגדולה ביותר בחייהם: קצבה קבועה שנכנסת בכל חודש, פיצויים או היוון שהתקבלו בסכום אחד, ולעיתים דירה נקייה ממשכנתא. עבור נוכל זו מטרה עם יחס תשואה גבוה.

גורם שני הוא הזמינות. אדם שנמצא בבית במהלך היום עונה לטלפון, וזה מאפשר לנוכל לנהל שיחה ארוכה שבונה אמון. גורם שלישי הוא הפער הדיגיטלי: אפליקציה בנקאית שמתעדכנת פעם בכמה חודשים יוצרת חוסר ביטחון שהנוכל מנצל, כשהוא מציע לעזור.

ולבסוף הבדידות. חלק ניכר מהמקרים החמורים מתפתחים לאורך שבועות של שיחות יומיות, ולא בשיחה אחת. מי שמדבר עם הקורבן כל יום הופך לדמות מוכרת, וזה מה שמאפשר בסוף את הבקשה הגדולה.

חמישה תרחישים שחוזרים על עצמם

נציג מהבנק שמתקשר ומזהיר על פעילות חשודה בחשבון, ומבקש להעביר את הכסף לחשבון בטוח. בנק אמיתי לעולם אינו מבקש להעביר כסף לחשבון אחר בשיחת טלפון.

טכנאי מחשבים שמבקש התקנה של תוכנת שליטה מרחוק כדי לתקן תקלה או להחזיר כסף שנגבה בטעות. ברגע שהתוכנה מותקנת, החשבון פתוח בפניו.

הצעת השקעה עם תשואה גבוהה וקבועה, לרוב במטבעות דיגיטליים או במסחר במט"ח, שמלווה במלווה אישי צמוד בטלפון. הצמדות היתר הזו היא חלק מהשיטה.

• יש לי דירה של 4 מיליון שקל ופנסיה קטנה - למכור, לקחת משכנתה הפוכה או להישאר בדירה?
• אני בן 62 וקיבלתי הצעת פרישה - לסגור את המשכנתא מהפיצויים או לשמור את הכסף לפנסיה?

להרחבה: החיים הכלכליים אחרי גיל 80: שמירה על העצמאות ועל הכסף

קרוב משפחה במצוקה שזקוק לכסף מיד ומבקש שלא לספר לאף אחד. כאן נכנס זיוף הקול.

חשבונית או קנס דחוף מגוף ממשלתי, עם קישור לתשלום מיידי וקנס שגדל בכל יום.

להרחבה: רוקנו חשבונות של 70 קשישים ונתפסו; איך תזהו הונאה?

הגנות שאפשר להפעיל בבנק היום

אפשר להגדיר בבנק התראות על כל פעולה מעל סכום מסוים, ולקבל אותן בהודעה. אפשר להגביל העברות דיגיטליות לרשימת מוטבים מוכרים בלבד, כך שהעברה לחשבון חדש דורשת פעולה נוספת. אפשר לקבוע תקרה יומית נמוכה להעברות מקוונות.

אפשר גם למנות מיופה כוח לצפייה בלבד, בלי הרשאת פעולה. הסידור הזה מאפשר לבן משפחה לראות תנועות חריגות בזמן אמת בלי לקחת שליטה על הכסף, וזו נקודת האיזון שרוב המשפחות מחפשות.

ייפוי כוח מתמשך הוא כלי נפרד וחשוב יותר לטווח ארוך. הוא נערך אצל עורך דין שהוסמך לכך בעודו של האדם כשיר, והוא קובע מראש מי ינהל את ענייניו הכספיים אם יגיע יום שבו לא יוכל. ההסדר הזה מונע את המצב שבו המשפחה נאלצת לפנות לבית משפט למינוי אפוטרופוס.

• עובדים בשתי עבודות או מקבלים העלאת שכר: האם מדרגת מס גבוהה מקטינה את הנטו?
• משכירים דירה ושוכרים אחרת: האם אפשר לשלם מס על ההפרש בלבד?

להרחבה: הונאת הקול של AI: נשמע כמו הילד שלכם ומבקש כסף

הבושה היא חלק מהשיטה, לא תופעת לוואי

הנוכלים המקצועיים אינם מסתמכים על כך שהקורבן יתבייש בדיעבד. הם בונים את הבושה לתוך התהליך מראש. השלב הראשון הוא בידוד: הנוכל מזהיר את הקורבן שבני המשפחה יתערבו, יגחיכו אותו וינסו למנוע ממנו את מה שמגיע לו. בספרות המקצועית קוראים לתמרון הזה טריז, והוא נועד להפוך את הילדים הבוגרים לצד שכנגד עוד לפני שהם יודעים שמשהו קורה.

כשהטריז עובד, הקורבן מגיע למצב שבו הוא מגן על הנוכל מפני המשפחה. במקרים מתועדים בארצות הברית קורבנות חסמו את מספרי הטלפון של הילדים שלהם למשך חודשים, האשימו אותם בהטרדה, וטענו שהם מנסים למנוע מהם אושר. אישה אחת העבירה כחצי מיליון דולר לאורך שנתיים, בשלב מסוים בקצב של אלפי דולרים ביום, בזמן ששתי בנותיה כבר החזיקו בידיהן הוכחות מלאות לזיוף.

זו הסיבה שההצגה של הראיות לבדה כמעט אף פעם אינה מספיקה. מול קשר שנבנה לאורך חודשים של שיחות יומיות, צילום מסך של תמונה גנובה נראה כמו התקפה, ולא כמו הצלה.

מה אומרים, ומה עדיף לא

הכלל הראשון הוא להוריד את ההאשמה מהשולחן. שאלה בנוסח איך אתה לא רואה שמרמים אותך סוגרת את השיחה בשנייה, ומעבירה את הקורבן לעמדת התגוננות. פרשנים בתחום ההתנהגות ממליצים לפתוח בשאלות ניטרליות ופתוחות: איך הכרתם, מה הוא מספר על עצמו, מה הוא ביקש עד עכשיו. המטרה בשלב הזה היא לשמור על ערוץ פתוח, כי אי אפשר לעזור למי שהפסיק לשתף.

הכלל השני הוא לבנות מחדש את האמון שהנוכל חתר תחתיו. אמירה פשוטה בנוסח אני כאן כדי לשמור עליך ועל הכסף שלך, ואני אהיה גלוי איתך לגבי מה שמדאיג אותי, עובדת טוב יותר מכל הוכחה טכנית. הנוכל השקיע חודשים בבניית אמון, וההתמודדות עוברת באותו מסלול.

הכלל השלישי הוא למקד את השיחה בפשע ולא בקורבן. משפט כמו נעשה נגדך פשע מאורגן על ידי אנשים שעושים את זה במקצוע מעביר את האחריות לצד הנכון ומוריד את הבושה, וזו בדיוק הנקודה שבה נפגעים רבים מתחילים להקשיב. אם הקורבן עדיין מסרב, אפשר לתאר מקרה דומה של אדם אחר ולתת לו לזהות את סימני האזהרה מבחוץ, בלי שהוא נדרש להודות בכלום.

שיחה אחת לא מספיקה

גופים שמתמחים בתחום מדברים על צורך במספר אנשים שמעלים את אותה דאגה בשיחות נפרדות: בן משפחה, פקיד בבנק, חבר ותיק, יועץ פיננסי. בנקים גדולים בארצות הברית החלו להכשיר עובדים לזהות לקוח שנמצא תחת השפעה של נוכל, ואחד מהם אף העסיק חוקר התנהגות לצורך הדרכת הצוותים.

גם הצלחה חלקית נחשבת. מי שמצליח להקטין את הסכום שיועבר, או לעכב העברה ביומיים, כבר צמצם את הנזק. הציפייה לרגע אחד שבו הקורבן מבין הכול היא ציפייה שכמעט אף פעם אינה מתממשת.

ובמקביל, לא ממתינים להסכמה כדי לפעול. אפשר לדווח לבנק ולמשטרה גם כשהקורבן מסרב. נתוני ביקורת אמריקאיים על מקרי העברות בנקאיות מקומיות מראים פער חד: כשהדיווח נעשה בתוך 24 שעות הוחזרו כספים בכ-80% מהמקרים, וכשהדיווח הגיע אחרי כשלושה ימים כמעט לא הוחזר דבר.

מה עושים בשעות הראשונות

הזמן הוא המשתנה הקריטי. לפנות מיד לבנק ולבקש עצירה או ביטול של ההעברה, לפני שהכסף עובר הלאה בשרשרת חשבונות. במקביל להגיש תלונה במשטרה, כי מספר התיק נדרש לכל טיפול בהמשך.

לשנות סיסמאות ולנתק גישה מרחוק אם הותקנה תוכנה. לפנות לחברת האשראי בנפרד מהבנק. ולשמור כל צילום מסך, הודעה ומספר טלפון. גופים רבים מבקשים את התיעוד הזה בהמשך, ומי שמחק אותו מתקשה להוכיח.

ולבסוף, להימנע מהאשמה של הנפגע. מחקרי הפיקוח על הבנקים מראים שהבושה היא הסיבה המרכזית לאי דיווח, והשתיקה היא בדיוק מה שמאפשר לנוכל להמשיך לאותו קורבן פעם שנייה.

שיחה אחת שמונעת את רוב המקרים

הכלל הפשוט ביותר שמשפחות יכולות לקבוע מראש: שום העברת כסף לא נעשית באותה שיחה שבה היא התבקשה. מנתקים, מתקשרים חזרה למספר המוכר, ומוודאים.

הכלל השני: כל בקשה שמלווה בדרישה לסודיות מהמשפחה מסומנת מראש כחשודה. גוף לגיטימי לעולם אינו מבקש להסתיר פעולה כספית מבני הבית.

שתי המוסכמות האלה עולות עשר דקות שיחה, והן חוסמות את רוב התרחישים שמופיעים בתיקי המשטרה.

להרחבה: החיים הכלכליים בשנות ה-70: פחות לרדוף אחרי תשואה

להרחבה: התחזתה לשוטרת ועובדת בנק ושדדה מיליונים מקשישים