מעצר החשודה בחיפה, צילום מסך מתוך תיעוד המעצר - דוברות המשטרה
מעצר החשודה בחיפה, צילום מסך מתוך תיעוד המעצר - דוברות המשטרה

התחזתה לשוטרת ועובדת בנק ושדדה מיליונים מקשישים

הפרשה שזכתה לכינוי ״מונית הכסף״ הגיעה אל סיומה: חשודה בת 30 מחיפה נאשמת ב-27 אישומים של הונאה, זיוף וקבלת דבר במרמה; על פי כתב האישום, היא התחזתה לגורמים רשמיים ושכנעה קשישים להעביר כספים וכרטיסי אשראי, תוך שהיא נעזרת בנהגי מוניות לאיסוף הכסף - לצידה נעצרו מעורבים נוספים במה שנראה כעת ככנופיה מאורגנת 

מנדי הניג | (3)

משטרת ישראל הגישה כתב אישום חמור נגד תושבת חיפה בת 30, בחשד שניהלה שורת מעשי הונאה מתוחכמים שבוצעו כלפי עשרות אזרחים ותיקים דוברי רוסית. כתב האישום, שהוגש באמצעות פרקליטות מחוז חיפה לבית משפט השלום בעיר, כולל 27 אישומים ונוגע לנזק כלכלי מצטבר של יותר משלושה מיליון שקל. הפרשה, שקיבלה במשטרה את השם "מונית הכסף", חושפת שיטה שיטתית שניצלה חולשות של האוכלוסייה המבוגרת והפכה נהגי מוניות לחלק מרכזי במערך ההונאה.

החקירה החלה בעקבות סדרת תלונות שהגיעו למחלקת פשיעה מקוונת במחוז הצפון. אזרחים מבוגרים, רובם דוברי רוסית, דיווחו על שיחות טלפון שבהן הוצגו בפניהם גורמים שונים שוטרים, עובדי בנק, נציגי חברת טלוויזיה, מתורגמנית ממשרד עורכי דין ואף נציגי חברות אינטרנט – שדרשו מהם להעביר כספים או מסמכים רגישים. לטענת המשטרה, הנאשמת היא שעמדה מאחורי השיחות, תוך שימוש בתחבולות ושכנוע מתוחכם, שהביאו את הקורבנות למסור לידיה כספים מזומנים ואף כרטיסי אשראי יחד עם הקוד הסודי.

מערכת משומנת 

מה שמייחד את הפרשה הזאת הוא גם הפעלה של נהגי מוניות כ"שליחים תמימים". נהגים שהוזמנו באפליקציות ייעודיות התבקשו להגיע לכתובות של הקורבנות, לאסוף מהם סכומי כסף שנעו מעשרות אלפי שקלים ועד מאות אלפים, ולהעביר אותם הלאה. עבור הקורבנות, עצם השימוש בנהג מונית נתן גם תחושת ביטחון אבל בפועל גרם לזה שהכסף שהעבירו נעלם תוך דקות ספורות.

לפי חומר הראיות, הנאשמת לא הסתפקה במצגי שווא בטלפון. היא גם זייפה מסמכים, הדפיסה אותם ושלחה לקורבנותיה במטרה להעניק לגיטימציה לפעולותיה. כך, למשל, הופצו לכאורה מסמכים הנחזים להיות מכתבי בנק או טפסים משפטיים. בנוסף, היא הפעילה לחץ פסיכולוגי משמעותי: שיחות שבהן הפצירה בקורבנות שלא לפנות לרשויות, איימה ברמזים על סנקציות או בעיות אם לא ישתפו פעולה, והצליחה להטיל מורא ממשי שהוביל אותם לפעול לפי הוראותיה.

קורבנות קלים

הנזק המצטבר עומד על יותר משלושה מיליון שקל. אם נסתכל על זה בקנה מידה של כתבי אישום פליליים אחרים, הסכום הזה אולי לא יראה לנו כל כך חריג, אבל תנסו לחשוב על זה במושגים של הקורבנות. רבים מהנפגעים חיים מקצבאות פנסיה או מחסכונות שנצברו בעמל רב לאורך עשרות שנים. עבורם, הפסד של עשרות אלפי שקלים יכול להיות ההבדל בין קיום סביר לבין מציאות של מצוקה כלכלית אמיתית. כשקשיש מאבד בתוך ימים את כל החסכונות שלו זה כמו שעולמו חרב. אלו אנשים שכבר ככה בודדים בעולמם ועכשיו הגיעה מישהי ודאגה לשדוד מהם את המעט שהיה להם. האוכלוסייה המבוגרת דוברת הרוסית, גם מתקשה לפעמים להבין ניואנסים בשפה העברית ונוטה לתת אמון במי שמציג עצמו כגורם רשמי מה שהפך את הקשישים לקורבנות קלים.

תופעת ההונאות הטלפוניות אינה ייחודית לישראל. בשנים האחרונות מתמודדות רשויות אכיפה ברחבי העולם עם תעשייה משגשגת של "הונאות טלפון", שבהן מנצלים עבריינים את תמימותם ובדידותם של קשישים. לפי הערכות בינלאומיות, מדובר בתעשייה שמגלגלת מיליארדי דולרים מדי שנה. הדפוס חוזר על עצמו: שיחת טלפון בהולה שנותנת לקורבן תחושה של דחיפות תוך התחזות לדמות סמכותית ומיד אחר כך דרישה להעברת כספים.

במהלך החקירה הסמויה, שנמשכה חודשים, עצרה המשטרה את החשודה המרכזית ועצרה לחקירה גם מספר מעורבים נוספים. אלה מסרו עדות במשרדי המחלק לפשיעה מקוונת והעידו על חלקם בפרשה. לאחר שנאספו די ראיות, גובש כתב האישום החמור נגד תושבת חיפה, הכולל שורה ארוכה של עבירות: הונאה, זיוף, התחזות וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

קיראו עוד ב"בארץ"

במשטרה שבים וקוראים לציבור לגלות ערנות, להימנע ממסירת פרטים אישיים או פיננסיים בשיחות טלפון מחשודות, ולא להתקין תוכנות על פי הנחיות של גורמים לא מזוהים. בכל חשד לניסיון הונאה, יש לדווח מיד למוקד 100 של המשטרה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    היגיע הזמן 01/10/2025 11:05
    הגב לתגובה זו
    להורג לא תוציאו אז לפחות מאסר עולם בלי קיצור כלשהו.לחוקק חוק חדש ששופט יכול להטיל עונש כליאה עם עבריינים הנמצאים במאסר 20 שנה ומעלההנאה חלקית תהייה שם בצד עונש לעניין.כלא נשים אינו פיתרון במקרה כזה
  • 1.
    חבל שאין גזר דין מוות לכאלו (ל"ת)
    אנונימי 28/09/2025 11:27
    הגב לתגובה זו
  • לגרדום (ל"ת)
    אנונימי 28/09/2025 14:19
    הגב לתגובה זו
שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.