החליף מנוע, לא החליף צינורות - ונקבע שהתרשל: מוסך מורשה סובארו יפצה לקוח ב-5,150 שקלים

בסוף ספטמבר 2024 הגיע סובארו פורסטר שנת 2013 למוסך "הנוצץ (ש.ר) בע"מ", מוסך מורשה של יבואן סובארו בחיפה, על גבי גרר - לאחר שנדלקה נורת שמן. הותקן במנוע ברכב מנוע מפירוק, בעלות של 11,840 שקלים. המנוע היה משומש, עם נסועה של כ-230,000 קילומטר. ניתנה אחריות לשלושה חודשים או 6,000 קילומטר, וצוין כי יש להגיע לביקורת לאחר 2,000 קילומטר.

פחות מ-11 שבועות לאחר מכן, ב-29.11.2024, במהלך נסיעה ברמת הגולן, נדלקה נורת חום מנוע. בעל הרכב, עמיר מרק, עצר ועצמו וזימן גרר. כשהגיע הרכב שוב למוסך "הנוצץ" נקבע כי נגרם נזק לראש המנוע. המוסך הציע לתקן את ראש המנוע בעלות של 5,214 שקלים. מרק סירב, העביר את הרכב למוסך אחר - ושם הוחלף המנוע פעם נוספת, הפעם בעלות של כ-12,028 שקלים.

מרק הגיש תביעה לבית משפט לתביעות קטנות בחיפה.

המומחה: הייתה חובה להחליף את הצינורות

בשל המחלוקת המקצועית, מינה בית המשפט מומחה מטעמו - דן סלוצקי, מהנדס מכונות ומהנדס רכב בעל ניסיון רב בבדיקות כשל מערכות רכב. ממצאיו היו חדים. המומחה קבע כי מנוע משומש בעל נסועה של 230,000 קילומטר מחייב מהמוסך המתקין "חובה מקצועית מוגברת לבדוק בקפדנות את המכלולים ההיקפיים של המנוע, ובפרט את צינורות נוזל הקירור." לדידו, צינורות מים במנוע משומש נוטים להתייבש ולהיסדק באופן שאינו תמיד גלוי בבדיקה ויזואלית שגרתית, ולכן הסטנדרט המקצועי המצופה הוא "החלפה יזומה של הצינורות" - כלומר, ביוזמת המוסך, כחלק מהותי מהתקנת המנוע.

המסקנה: הכשל בצינור המים, שהוביל להתחממות המנוע ולנזק בראשו, "מקורו ברשלנות של מוסך 'הנוצץ', אשר לא פעל בהתאם לכללי המקצוע ולא הבטיח את תקינות מערכת הקירור כחלק מהתקנת המנוע."

ומה לגבי אי-ההגעה לביקורת?

המוסך טען כי האחריות פקעה מאחר שהתובע לא הגיע לביקורת לאחר 2,000 קילומטר. המומחה שלל טענה זו: "גם לו היה מגיע התובע לביקורת האמורה, לא ניתן היה לאבחן את הכשל המובנה בצינור, ועל כן אין קשר סיבתי בין אי-ההגעה לביקורת לבין התרחשות הנזק."

ומה לגבי שאלת ההחלפה הנוספת?

כאן העמיד המומחה ביקורת גם כלפי מרק עצמו. לגישת המומחה, החלפת המנוע השנייה במוסך האחר הייתה "מיותרת ולא כדאית", וכי "ניתן וראוי היה להסתפק בשיפוץ ראשי המנוע בעלות של 5,214 שקלים במוסך המקורי." המוסך השני, קבע המומחה, "פעל מתוך אינטרס כלכלי צר ולא מתוך צורך מכני ממשי." על כן שלל המומחה את דרישת מרק לפיצוי על 12,028 השקלים שהוציא, ואת כל הנזקים העקיפים - אובדן ימי עבודה, עוגמת נפש ועוד.

טענות המוסך

בתגובה לחוות הדעת, טען המוסך כי לא נפל כל פגם מקצועי בהתנהלותו: בעת ביצוע התיקון היה קושי ממשי באיתור מנוע טוב יותר, והתובע היה מודע לנסועתו ואישר את הרכבתו. המוסך הוסיף כי "מנועים מסוג זה עשויים לפעול אף מעבר ל-350,000 קילומטר בכפוף לתחזוקה נאותה."

לגבי הצינורות, טען המוסך כי "מנוע משומש אינו מגיע עם מכלולי מערכת הקירור", וכי הצינורות שהורכבו היו אלה שהיו מחוברים למנוע המקורי של הרכב. עוד נטען כי "אין חובה מקצועית או נוהג בענף להחליף את כלל צינורות המים ברכב רק מטעמי זהירות, שכן מדובר בפעולה הכרוכה בעלויות משמעותיות שאינן סבירות ואינן מקובלות." המוסך אף הדגיש כי "גם המוסך החלופי אליו פנה התובע לא החליף את כלל הצנרת אלא רק את הצינור הפגום."

בקשת המוסך לחקור את המומחה על חוות דעתו נדחתה: "אין מקום, במסגרת תביעה קטנה, לחקור את המומחה על חוות דעתו."

• הגלגל כמעט התנתק בנסיעה: מה הפיצוי שישלם המוסך?
• ניהלה את הכספים, קבעה לעצמה שכר - ותקבל דמי אבטלה?

הכרעה

הרשם הבכיר בנימין בן סימון אימץ את מסקנות המומחה בעניין הרשלנות - המוסך התרשל כשלא החליף את הצינורות. אולם הוסיף ממד שהמומחה לא קבע: אשם תורם של 30% לתובע, בשל כך שלא הגיע לביקורת לאחר 2,000 קילומטר. "קיים היה סיכוי כי ניתן היה לאתר סימנים מוקדמים לבלאי בצנרת ולמנוע את הנזק," כתב הרשם.

הרשם בן סימון ציין בפסק דינו כי בית המשפט אינו מחויב לאמץ חוות דעת מומחה כ"חותמת גומי", תוך שציטט את כב' השופטת עדנה ארבל: "הגם שככלל יינתן משקל רב ביותר לעמדתם של מומחים מקצועיים, הרי ההכרעה השיפוטית מתחת ידו של השופט היא יוצאת, לא מתחת ידו של המומחה המקצועי."