טראמפ טוען שארה"ב שולטת בהורמוז: הנפט יורד

מחירי הנפט יורדים למרות המשך חילופי התקיפות בין ארה"ב לאיראן. ברנט נסחר סביב 92.3 דולר לחבית, ירידה של כ-0.9%, וה-WTI סביב 89.5 דולר, ירידה של כ-0.7%. הירידה מגיעה אחרי שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ טען כי הכוחות האמריקאיים שולטים בפועל במצר הורמוז ומלווים ספינות מסחר דרך הנתיב הימי במצר. 

לכאורה, השוק היה אמור להגיב בעליות. ארה"ב תקפה מטרות צבאיות באיראן, לרבות מערכות מעקב, תקשורת והגנה אווירית. איראן, לפי הדיווחים, תקפה באמצעות רחפנים את הצי החמישי האמריקאי בבחריין. במקביל, סוכנות האנרגיה הבינלאומית מעריכה כי העולם איבד כ-13 מיליון חביות ביום של אספקת נפט במהלך הלחימה, יותר מ-1 מיליארד חביות במצטבר.

ועדיין, הנפט יורד. הסיבה היא שהשוק מתמחר כעת את האפשרות שארה"ב מצליחה לפתוח לפחות חלק מהמעבר בהורמוז. טראמפ טען כי ארה"ב ליוותה באופן חשאי יותר מ-200 ספינות מסחר דרך המצר, וכי יותר מ-100 מיליון חביות נפט הגיעו לשוק בזכות המהלך. המסר שלו ברור: איראן אולי מאיימת, אך וושינגטון מנסה להראות שהיא זו שקובעת מה עובר במצר.

מצר הורמוז הוא צוואר בקבוק מרכזי בשוק האנרגיה. דרך האזור עוברים משלוחי נפט וגז מהמפרץ, כולל מסעודיה, עיראק, כווית, קטאר ואיחוד האמירויות. כאשר המעבר משתבש, המחיר לא עולה רק בגלל מחסור פיזי, אלא גם בגלל ביטוח יקר יותר, עיכובים, שינויי מסלול וחשש של חברות ספנות להיכנס לאזור. להרחבה: מלחמת איראן מחזירה את הנפט למרכז: כך ישתנה שוק האנרגיה העולמי.

השוק קונה הרגעה חלקית, לא סוף משבר

הירידה במחיר הנפט מעידה שהמשקיעים נותנים משקל להצהרה האמריקאית שלפיה הורמוז לא סגור לחלוטין. כל מעבר של ספינות, גם אם הוא מוגבל ומלווה צבאית, מפחית את החשש ממחסור מיידי.

עם זאת, ברנט מעל 90 דולר עדיין משקף מחיר גבוה. זה מחיר של שוק שמאמין שיש שליטה אמריקאית חלקית, אך עדיין חושש מהסלמה. כל פגיעה במכלית, מתקן נפט או בסיס אמריקאי באזור יכולה להחזיר את הפרמיה למחיר בתוך שעות.

המשבר כבר משפיע על מדינות צרכניות גדולות. הודו, למשל, הגדילה את רכישות הגז מארה"ב אחרי שהשיבושים במפרץ פגעו באספקה. זו דוגמה לאופן שבו עימות ביטחוני משנה מסלולי סחר, גם לפני שהמחירים בתחנות הדלק משקפים את מלוא השינוי. להרחבה: ארה"ב עוקפת את המפרץ: הודו משנה את מפת יבוא הגז בגלל המלחמה באיראן.

מה יקבע את מחיר הנפט?

הדבר הראשון הוא קצב התנועה בהורמוז. אם ארה"ב תמשיך ללוות ספינות ומספר המטענים שיעברו יגדל, הנפט יכול להמשיך לרדת גם בלי הסכם מדיני. בשוק האנרגיה, זרימת חביות בפועל חשובה יותר מהצהרות.

הדבר השני הוא התגובה האיראנית. אם טהרן תסתפק באיומים, השוק עשוי להתרגל לסיכון. אם היא תתקוף ספינות, תרחיב את הירי או תפגע בתשתיות אנרגיה, ברנט יכול לחזור במהירות לאזור 100 דולר. להרחבה: מלאי הנפט בארה"ב ירד לשפל של שני עשורים בעקבות המלחמה באיראן.

• הלקוח הגדול של מדינות המפרץ עבר לארה"ב - המלחמה באיראן שינתה את שוק הגז העולמי
• האיום האיראני החדש על באב אל מנדב ולמה זה קריטי למחיר הנפט

הדבר השלישי הוא משך הלחימה. עימות קצר עם מעבר חלקי של ספינות הוא אירוע שהשוק יודע לעכל. מלחמה ארוכה, שבה חברות ספנות וביטוח נמנעות מהאזור, כבר עלולה להפוך לבעיה אינפלציונית וכלכלית רחבה יותר. מלחמה באיראן ואינפלציה: מתי מחיר הנפט באמת מסוכן? הציגה את הנקודה הזאת היטב: לא כל עלייה בנפט מייצרת גל אינפלציוני, אך מחיר גבוה ומתמשך משנה את התמונה ואנחנו כבר מעל 100 ימים עם מחיר גבוה.