מלחמה באיראן ואינפלציה: מתי מחיר הנפט באמת מסוכן?

מאז תחילת המבצע הצבאי האמריקאי-ישראלי באיראן, השתוללות מחירי הנפט הציתה מחדש את החששות מאינפלציה גלובלית. אבל עד כמה צריך להיות מודאגים? ניתוח היסטורי מעמיק של בנק אוף אמריקה (BofA), שפורסם ב-6 במרץ 2026, מציע מסקנה מפתיעה: לא כל זינוק בנפט יוצר סחרור אינפלציוני - רק אלה שהם גדולים ומתמשכים.

מחיר הנפט (WTI) עלה כבר כ-35% מאז הסלמת המתח בסביבת ה-28 בינואר. עם זאת, האנליסטים קלאודיו אירגויין ואנטוניו גבריאל מציינים כי 'אם המצב הנוכחי ישתמר, עם מחירי נפט כ-15 דולר גבוהים מרמת הטרום-מלחמה, ניתן להתעלם מחששות האינפלציה'. האזהרה הגדולה: אם הנפט יטפס מעל 100 דולר לחבית ויישאר שם לאורך זמן - זה כבר סיפור אחר לחלוטין".

בנק אוף אמריקה בחן את נתוני האינפלציה ומחירי הנפט על פני 50 השנים האחרונות, ומצא כי הקורלציה בין השניים פחות חד-משמעית ממה שנהוג לחשוב. כפי שמציינים האנליסטים: "רק זינוקים גדולים ומתמשכים במחירי הנפט, שניתן בדרך כלל לייחס אותם להלם היצע, נראים כמנבאים מוביל לעלייה מתמשכת באינפלציה".

• בנק אוף אמריקה: מלחמה ממושכת עם איראן עלולה לפגוע בשווקי אירופה ויפן
• כשהשוק רועד: בנק אוף אמריקה סופר רווחים ועוקף את התחזיות ברבעון הרביעי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מה הדוגמאות ההיסטוריות? מאז משבר האופ"ק והמהפכה האיראנית בשנות ה-70, רק מספר מצומצם של אירועים הותירו חותם אינפלציוני ממשי:

קיצוצי האופ"ק ב-1999: השפיעו על האינפלציה בצורה מורגשת.

זינוק 2007-2008: חפף לקפיצה באינפלציה הכותרת, אך המשבר הפיננסי הגלובלי קצר את הניסוי.

התאוששות הקורונה ומלחמת רוסיה-אוקראינה: המקרה הבולט ביותר של שינוי אינפלציוני מתמשך.

• מניית פלנטיר קפצה ב-15% בשבוע על רקע המלחמה באיראן
• ענקית המדיה הגרמנית משלמת 770 מיליון דולר על הטלגרף הבריטי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הרוויחו מיליונים מהימור על חיסול חמינאי - וושינגטון קוראת...

מה לגבי השאר? לפי הניתוח, מחירי הנפט הגבוהים לאחר 11 בספטמבר, אפגניסטן ועיראק "הובילו לעלייה מתמשכת שאולי תרמה במעט ובאופן הדרגתי לאינפלציה הכותרת, אך לא התממשה למחזור אינפלציוני גדול, בעיקר לאור שמירה על יציבות האינפלציה הבסיסית".

ממצא מעניין נוסף: בגוש האירו וביפן, הרגישות לזינוקי נפט גבוהה יותר מאשר בארה"ב, ככל הנראה בגלל המשקל הגבוה יותר של אנרגיה במדד המחירים ותלות גבוהה יותר ביבוא אנרגיה. 

השפעת הסכסוך על ארה"ב: שלושה ערוצי סיכון

בנק אוף אמריקה מצביע על כך שסכסוכים צבאיים קודמים עם מעורבות אמריקאית ישירה לא הביאו להרעה ניכרת בנתוני המאקרו. הנה הנתונים בפועל:

כפי שעולה מהנתונים, "בפרופיל של שישה חודשים לפני ואחרי תחילת הסכסוכים, אין ראיות חד-משמעיות להיחלשות במדדי המאקרו". עם זאת, בנק אוף אמריקה מזהה שלושה ערוצים דרכם הלם אנרגיה גדול ומתמשך עלול להתגבר:

ראשית, זינוק חד בנפט,  ובסוג הסכסוך שיגרום לו, יוביל להידוק משמעותי בתנאי האשראי הפיננסיים. 'המשק כנראה רגיש יותר מהרגיל לשוקי ההון. הסיבה: צמיחת ההוצאה מונעת על ידי משקי בית בעלי הכנסה גבוהה, שנהנו מהכפלה כמעט מלאה בשווי המניות בשלוש השנים האחרונות'.

שנית, משקי בית בעלי הכנסה נמוכה חשופים יותר לנפט, כיוון שאנרגיה מהווה חלק גדול יותר מהוצאותיהם. אלה כבר מתקשים, 'ועוד שחיקה בכוח הקנייה הריאלי שלהם כתוצאה מהתייקרות האנרגיה עלולה לגרום לגל נוסף של חדלות פירעון, בעיקר בכרטיסי אשראי ורכבים'.

שלישית, מחירי אנרגיה גבוהים יותר עלולים להפוך לצוואר בקבוק להשקעות בינה מלאכותית. 'הענקיות, אמזון, מיקרוסופט וגוגל, הכריזו על תוכניות השקעה מסיביות במרכזי נתונים השנה. עיכובים בהשקעות בשל הלם מחירי אנרגיה עלולים להיות מכשול גדול לצמיחה ב-2026'.

ומה אם הנפט יחצה את רף 100 הדולר? לפי האנליסטים, "תקופה מתמשכת של מחירי נפט מעל 100 דולר לחבית (עלייה של כ-60%) תכרסם ביותר מ-60 נקודות בסיס מצמיחת התמ"ג. והכפלה של מחיר הנפט, אפשרית ככל שנראית כלא-סבירה, עלולה לגרום למיתון".

באירופה, האנליסטים עובדים על שלושה תרחישי אנרגיה אלטרנטיביים עבור ה-ECB (הבנק המרכזי האירופי):

תרחיש 1 - זינוק בן חודשיים: נפט ברנט ב-80 דולר ודלק TTF הולנדי ב-50 יורו/MWh למשך חודשיים, ואז חזרה לרמות הרגילות. לפי התרחיש, האינפלציה תגיע ל-2.0% ב-2026, 30 נקודות בסיס מעל קו הבסיס, עם שיא בין-זמני של 2.5% במרץ-אפריל. צמיחת תמ"ג תאבד כ-25 נקודות בסיס מצטבר, אך תתאושש.

תרחיש 2 - שני חודשי מחירים גבוהים מאוד: נפט ב-100 דולר ו-TTF ב-60 יורו. 'האינפלציה הממוצעת לשנה תגיע ל-2.4% ב-2026, עם שיא של 3.5% בסביבת מרץ-אפריל. הצמיחה ב-2026 תגיע ל-0.8% בלבד, ורמות תמ"ג בסוף התקופה יהיו נמוכות בכ-0.5% מקו הבסיס'. ייתכן שהרבעון השני של 2026 אף יציג רבעון של התכווצות.

תרחיש 3 - ארבעה חודשים של מחירים גבוהים: לפי בנק אוף אמריקה, תסריט זה מדאיג במיוחד. ה-ECB כינה את הסיכון הגלום בשם 'הסיכון הנסתר של מיתונים מתגלגלים' בסקירת היציבות הפיננסית שלו מנובמבר 2025.

מה יעשה ה-ECB? לפי בנק אוף אמריקה: 'אם מחירי האנרגיה יחזרו לרמות נורמליות עד פגישת יוני, ה-ECB ככל הנראה יתעלם מהזינוק הזמני. אך אם עד יוני לא יהיה בהיר מתי יפחת ההלם, קיים סיכוי ניכר שה-ECB יעלה את הריבית אז או זמן קצר לאחר מכן - ב-50 עד 75 נקודות בסיס לכל היותר עד ספטמבר'.

חשוב לציין: בנק אוף אמריקה שומר על ביטחון בהורדות ריבית בגוש האירו בטווח הארוך. 'אמוננו שריבית המדיניות תהיה ברמת הנוכחית לכל היותר, וסביר יותר שתהיה מתחת ל-2%, בסוף 2027 — נותרת בעינה, גם אם העלאות יקדמו זאת'.

בבריטניה, בנק אוף אמריקה מזהיר כי 'עלייה בלתי מתהפכת במחירי האנרגיה תגדיל ב-35 נקודות בסיס את האינפלציה הממוצעת ב-2026 ותדחה את החזרה ל-2% ל-2027'. השינוי העיקרי: הורדת ריבית של בנק אנגליה (BoE) במרץ עשויה להיכנס לסימן שאלה אם מחירי האנרגיה לא יתהפכו לפני כן.

אסיה: הפגיעות הגבוהה ביותר - פיליפינים ויפן בסיכון

הניתוח האסייתי של בנק אוף אמריקה חושף תמונה מדאיגה במיוחד עבור מדינות המזרח הרחוק: רוב הכלכלות האסייתיות מייבאות חלק ניכר מהנפט שלהן מהמזרח התיכון. פיליפינים מובילים עם 95%, יפן עם 94%, ווייטנאם 88%, סינגפור 74%. ממוצע האזור: כ-70% מהנפט מגיע מהמזרח התיכון.

'במקרה של עצירת משלוחי נפט דרך מיצר הורמוז שתימשך שבועות או חודשים, כלכלות אלה יידרשו להסיט את שאינפות הסחר שלהן ו/או לפנות לשימוש ברזרוות הנפט שלהן'.

מה ההשפעה הכמותית? הנה הנתונים מניתוח בנק אוף אמריקה:

'אם יתברר שהלם הנפט הוא יותר מאשר שינוי זמני, עם מחירי נפט שמתייצבים ברמה גבוהה בהרבה לזמן ממושך, רוב הכלכלות האסייתיות יחוו לחץ כלפי מטה על הצמיחה דרך הפסדי תנאי סחר, לצד אינפלציה גבוהה יותר'.

הערה חיובית: רוב הבנקים המרכזיים באסיה צפויים להתעלם מזינוק זמני בנפט בשל משקל אנרגיה נמוך יחסית בסל מחירי הצרכן ומנגנוני החלקת מחירי דלק קיימים.

תחזיות גלובליות: מה צופה בנק אוף אמריקה?

בנק אוף אמריקה מצפה לצמיחה גלובלית של 3.6% ב-2026 ו-3.4% ב-2027. להלן הנתונים המרכזיים לכלכלות הגדולות:

בולטת בתחזיות ישראל: בנק אוף אמריקה צופה קפיצה בצמיחה הישראלית ל-4.2% ב-2026, מ-3.3% ב-2025. זאת למרות, או אולי בשל, המעורבות בסכסוך באיראן, ועם אינפלציה מתונה של 2.5%.

ולגבי הפד? 'הפד יתעלם מהלם קטן או קצר-מועד למחירי האנרגיה'. תרחיש הלם גדול וממושך יהיה סטגפלציוני: 'בטווח הקצר, מחירי נפט גבוהים משמעותית יהפכו את הורדת הריבית לקשה יותר. עם האינפלציה כבר מעל היעד, אנו סבורים שרוב חברי ה-FOMC יעדיפו להישאר בהמתנה'. תחזיות בנק אוף אמריקה: ריבית פד של 3.25% בסוף 2026.

לסיכום, ניסוח האנליסטים: 'ההיסטוריה מרמזת שבהיעדר הסלמה מרכזית בסכסוך באיראן, סיכוני אינפלציה הנובעים מהלם מחירי הנפט סביר שיהיו מכלכלים'. אולם הם מדגישים: 'בהתרחשות הסלמה ניכרת שתדחוף את מחירי הנפט ל-100 דולר ומעלה באופן מתמשך, החששות סביב האינפלציה יגברו, ויציבו לחץ על הבנקים המרכזיים — ובמיוחד על הפד'.