חוקרי סייבר עוקפים מהנדסי AI בשכר - ממוצע של כ-56 אלף שקל בחודש
לפי סקרי שכר של חברות השמה וכוח אדם למחצית 2026, סייבר מוביל את טבלת ההייטק; בכירים עלו לכ-40.9 אלף שקל, והשרון ופתח תקווה עוקפים את תל אביב בממוצע
לפי סקרי שכר ונתונים מחברות השמה וכוח אדם בשוק ההייטק, ובדיקות פנימיות של גורמי גיוס למחצית הראשונה של 2026, חוקרי סייבר מובילים כעת את טבלת השכר - ומקדימים גם את מהנדסי הבינה המלאכותית. הממוצע המדווח לחוקרי סייבר עומד על כ-56,500 שקל בחודש, מול כ-46,300 שקל למהנדסי אלגוריתמים וכ-44,400 שקל למהנדסי AI. המספרים משתנים בין סקרים, בין חברות ובין רמות ניסיון, ולכן מדובר בסדרי גודל משוערים ולא בתעריף אחיד - אבל הכיוון חוזר: סייבר עמוק, במיוחד כשמשולב עם כלי AI, נמצא בראש הרשימה.
זה לא אומר שהביקוש ל-AI נחלש. לפי אותם סקרים, השוק פשוט הפסיק לשלם פרמיה משמעותית על היכרות שטחית עם הכלים, ומתגמל בעיקר מי שמצליח לשלב בינה מלאכותית עם מומחיות ליבה - אבטחה, תשתיות, דאטה או מוצר. בפועל, חברות כוח אדם מדווחות על פער הולך וגדל בין מועמדים שמכירים צ'אטבוטים ברמת שימוש יומיומי, לבין כאלה שבנו, הטמיעו או תחזקו מערכות שלמות.
בכירים עם יותר מחמש שנות ניסיון רשמו, לפי אותן בדיקות, עלייה של כ-4.8% בשכר הממוצע, לכ-40,900 שקל בחודש, מול כ-39,000 שקל ב-2025. החברות ממשיכות להעלות שכר, אך בצורה בררנית: סייבר, אלגוריתמיקה, תשתיות ודאטה מקבלים את עיקר התוספות, משום ששם המחסור בכוח אדם איכותי עדיין חד. תמונה רחבה יותר של מפת השכר לפי גילאים ותפקידים מופיעה גם בסקירת השכר במקצועות השונים.
איפה משלמים יותר - ומה קורה לגמישות
השינוי הגיאוגרפי בולט לא פחות מהפער בין מקצועות. לפי סקרי ההשמה, ב-2025 תל אביב הובילה עם ממוצע של כ-39,500 שקל. במחצית 2026 השרון מטפס לכ-43,100 שקל, פתח תקווה לכ-42,200 שקל, ותל אביב נשארת מאחור עם כ-41,600 שקל. הסיבות שחוזרות אצל מגייסים הן ריכוז חברות סייבר ותשתיות מחוץ למרכז הישן, לצד עלויות שכירות ותחרות על טאלנט באזורי השרון והשפלה.
במקביל, עבודה היברידית התקבעה כסטנדרט ברוב המשרות שנבדקו. כ-48% מהמשרות מציעות יומיים מהבית, כ-31% מציעות יום אחד, ורק כ-12% מוצעות בלי גמישות כלל. עבודה מלאה מהבית כמעט נעלמה - כ-0.4% מהמשרות בלבד, לפי אותם נתונים. כלומר הגמישות לא נעלמה, אבל המודל השכיח הוא שילוב של משרד ובית, לא ריחוק מלא.
למה דווקא סייבר ואלגוריתמיקה מובילים עכשיו
הביקוש לסייבר עלה ככל שגם התוקפים וגם המגנים נשענים על כלי AI. חוקר שבעבר התמקד בחולשות ובקוד זדוני נדרש היום גם למודלים, לזיהוי אוטומטי ולהגנה מול מתקפות שנוצרות באותם כלים. התוצאה, לפי חברות ההשמה, היא מרוץ שבו המומחיות הכפולה - סייבר עמוק לצד שליטה ב-AI - מקבלת מחיר גבוה יותר. אלגוריתמיקה נשארת יקרה מסיבה דומה: כלי AI מאיצים כתיבת קוד, אך תכנון המודל, שיפור הביצועים והתאמה לבעיה מורכבת עדיין דורשים מומחה אנושי.
פרמיית AI של כ-9% שמורה, לפי אותם סקרים, בעיקר למי שמציג ניסיון מעשי בהטמעת מערכות, בבניית מודלי שפה, בסוכני AI או בארכיטקטורות מורכבות - לא למי שמכיר את הכלים ברמת שימוש בלבד. גם בניהול התמונה השתנתה. ניסיון ניהולי לבד כבר לא מבטיח את רמות השכר של שנות הגאות, וחברות מחפשות מנהלים שנשארו קרובים לטכנולוגיה ויודעים לנהל צוותים שבהם עובדים אנושיים פועלים לצד כלי AI. מפתחי C ו-C++ ממשיכים להוביל בין שפות התכנות עם ממוצע של כ-41,750 שקל, בין השאר בגלל מחסור בסייבר, בתשתיות ובחומרה, בעוד Node.js מתמודד עם תחרות גבוהה יותר ועם משימות שחלקן כבר מואצות בכלים אוטומטיים.
המגמה הזו משתלבת במה שכבר נראה בשוק העבודה הרחב - מקצועות שמתרחבים מול כאלה שמתכווצים בעידן ה-AI, כפי שתואר גם בסקירת המקצועות שזזים למעלה ולמטה. בפועל, ההייטק לא חזר לאינפלציית שכר גורפת לכל התפקידים. לפי סקרי ההשמה וחברות כוח האדם, הוא חזר לשוק שבו הפערים בין התחומים מתחדדים, והשכר הגבוה מרוכז אצל מי שמביא מומחיות נדירה - לא אצל מי שרק עוקב אחרי הטרנד.
חשוב לזכור שהנתונים מגיעים מסקרים, ממשרות פתוחות ומדוחות גיוס - לא מנתוני שכר רשמיים של כל המשק. לכן הפער בין חברה לחברה, בין סטארט-אפ לענקית, ובין תל אביב לפריפריה, יכול להיות גדול. עם זאת, כשכמה סקרי השמה מצביעים על אותו דירוג - סייבר בראש, אחר כך אלגוריתמיקה ו-AI מעשי - אפשר לקרוא את הכיוון בביטחון יחסי, גם אם המספר המדויק בכל תלוש שונה.
