כמה מרוויח נהג מונית? 6 עד 11 אלף נטו אחרי הוצאות

נהג מונית בישראל רואה הכנסה חודשית נטו, אחרי דלק, שכירות, ביטוח ועמלה, שנעה לרוב בין 6,000 ל-11,000 שקל. הטווח רחב כי החודש נבנה ממשמרות, והסכום תלוי בהיקף השעות ובבחירת הלילות. נהג שכיר אצל בעל צי מוניות רואה לרוב 6 עד 9 אלף שקל נטו. נהג עצמאי עם אפליקציה ותחנה, במשמרת רגילה של כ-10 שעות ביום, מגיע לחודש טוב סביב 8 עד 11 אלף נטו. 14 עד 18 אלף שקל נטו הם קצה עליון של 12 שעות ביממה, כמעט כל השבוע, והם נדירים אחרי ההוצאות.

הפער בין אפליקציה לתחנה הוא הסיפור של העשור. גט היא השחקן הדומיננטי, יאנגו קטנה ממנה בהרבה. תחנה ותיקה גובה דמי חבר ומספקת מוקד וקבוצות קבועות: נמל תעופה, בתי מלון, הסעות בוקר. נהג שמשלב אפליקציה משלם תעריף שבחודשים האחרונים הלך ועלה. נהג בתחנה משלם סכום קבוע לתחנה. מי שמחזיק את השניים מקבל יותר קריאות.

שכיר, שוכר, בעל זכות

נהג שכיר אצל בעל מוניות מקבל משכורת או חלק מהפדיון, ולפעמים שילוב של שניהם. נהג ששוכר רכב מבעל זכות משלם שכירות שבועית או חודשית, ושומר את היתרה. בעל זכות הפעלה - מחזיק הרישיון שמשרד התחבורה מצמיד לרכב - מקבל סכום קבוע בחודש, ויכול להשכיר לנהג אחר לחלק מהיום.

חשבון חודש טיפוסי על פדיון של כ-20 אלף שקל ברוטו נראה כך: שכירות מונית כ-7,500 שקל, גט כ-2,100 ודלק כ-3,000. מע"מ, צמיגים, דוחות, ביטוח לאומי, פנסיה ומס הכנסה מתווספים באלפים. מה שנשאר ביד אחרי כל אלה יושב סביב 6-8 אלף שקל. נהג במרכז שעובד כ-10 שעות ביום מכניס לעיתים כ-24 אלף שקל ברוטו בחודש, ומגיע לכ-8,000 נטו אחרי הוצאות ומיסים. 18 אלף נטו דורשים ברוטו של יותר מ-30 אלף שקל, כלומר כמעט כל היום על הכביש.

הוצאות קבועות בולעות חלק גדול מהפדיון. שכירות מונית, ביטוח מקיף למונית יקר מביטוח פרטי. טיפולים, צמיגים וטסט שנתי מתווספים. עמלה לאפליקציה מצטברת למאות עד אלפי שקלים. נהג שמחשב רק את מה שנכנס לקופה בערב רואה מספר שמנמן. נהג שמחשב נטו אחרי כל אלה רואה את הטווח האמיתי, 6 עד 11 אלף, עם פיזור גדול בין חודשים. תעריף המונה מתעדכן באפריל, לפי משרד התחבורה. האפליקציות גובות עמלה מהנטו.

רישיון נהיגה למונית, דרגה D1, דורש גיל 21 לפחות, ותק של שנתיים ברישיון רכב פרטי, 8 שנות לימוד, בדיקות רפואיות ומכון רפואי לבטיחות בדרכים. אחר כך קורס עיוני, טסט מעשי ורישיון הפעלה לרכב. תואר אקדמי נדיר כתנאי. עבר תעבורתי כבד סוגר את הדלת. מעל גיל מסוים נדרשת בדיקה רפואית תכופה יותר. לכן המקצוע פתוח גם למי שממשיך לעבוד אחרי גיל פרישה, כל עוד הרפואה מאשרת, כפי שמפורט בכתבה על המשך עבודה אחרי גיל פרישה.

היתרון הוא עצמאות בשעות, כניסה מחוץ לתואר, ומזומן או העברה בסוף המשמרת. החסרון הוא הגב, הברכיים, הפקקים, והחודש שזז עם הדלק ועם התיירות. שכיר מקבל יציבות חלקית. בעל זכות נושא בסיכון של רכב עומד. קידום אמיתי דורש חוזים קבועים או בעלות על רכב ועל זכות. מחוץ לאלה ההכנסה נשענת על עוד משמרת.

מי שמשווה לנהג אוטובוס רואה אצל האחרון תלוש יציב יותר והסכם קיבוצי, ואצל נהג המונית תקרה גבוהה יותר רק בחודש קיצון. מי שמשווה לשכר שליח וולט רואה יתרון ברכב סגור ובתעריף מוסדר. מול 15,900 שקל, נהג עם משמרות מלאות ואפליקציה פעילה נשאר בדרך כלל מתחת לקו אחרי ההוצאות. הביקוש לנסיעות קיים גם בשנה קשה, אבל העמלות וההוצאות אוכלות את היתרון. נהג ותיק עם קבוצת לקוחות קבועה, רופאים בבוקר ותיירים בערב, בונה הכנסה יציבה יותר מנהג חדש שסומך רק על המסך. מונית חשמלית מורידה דלק ומעלה תשלום חודשי לרכב. השאלה שנשארת היא כמה שעות נשארות אחרי שהנטו מגיע ליעד. מי שעובד 12 שעות ביממה רואה את הצד העליון של הטווח, ומשלם בשינה. מי שעובד משמרת אחת נשאר קרוב לשכר של מקצועות השירות, עם הגה ביד במקום דלפק.