בורסה (גרוק)
צילום: (גרוק)

עשרים שנה ו-29 מדינות: אירופה מנסה סוף סוף להיראות כמו שוק אחד

פיד נתוני מסחר מאוחד למניות ולקרנות סל ב-29 מדינות נכנס היום לאוויר, כמעט עשרים שנה אחרי שהאיחוד האירופי פיצל את המסחר בין בורסות, זירות חלופיות ובריכות אפלות; משקיעים פרטיים יוכלו להירשם דרך אתר, אבל הסרט אינו מציג באיזו זירה נוצר הציטוט, וחמישית בלבד מהסוחרים המוסדיים מאמינים שהוא יקטין את התלות בפידים היקרים של הבורסות

עוזי גרסטמן |

אירופה מנסה כבר שנים להסביר למשקיעים למה השווקים שלה נסחרים בהנחה מול ארצות הברית, והתשובה שחוזרת שוב ושוב היא נזילות. היום נכנס לאוויר הכלי שאמור לטפל בחלק מהבעיה הזו: פיד מאוחד שמרכז נתוני מסחר ממדינות היבשת, מה שנקרא בעגה המקצועית סרט מאוחד. השוק האמריקאי מפעיל כלי כזה כבר חמישה עשורים.

הבעיה שהוא בא לפתור אמיתית לגמרי. מסחר במניה אירופית מפוזר בין בורסות ראשיות כמו יורונקסט, זירות חלופיות כמו Cboe Europe, שולחנות מסחר של בנקי השקעות שמבצעים עסקאות מול הלקוחות שלהם, ובריכות אפלות. משקיע שרוצה לדעת כמה באמת נסחר במניה ביום מסוים מתקשה להרכיב את המספר. התוצאה היא שהיבשת נתפסת כאוסף של שווקים נפרדים ולא כשוק אחד.

מה בדיוק נפתח היום

הגוף שמפעיל את הסרט הוא EuroCTP, חברה שמגובה על ידי הבורסות האירופיות עצמן, והוא מכסה מניות וקרנות סל בשווקים של 29 מדינות. פרט אחד ראוי לתשומת לב: הוא אינו מיועד למקצוענים בלבד. משקיעים פרטיים יכולים להירשם דרך אתר אינטרנט, מה שמצמצם את הפער מול מוסדיים שמשלמים היום סכומים גדולים על פידים ישירים מהבורסות.

אבל יש הבדל מהותי מהמודל האמריקאי, והוא מקור לביקורת. הסרט האירופי יציג את הציטוט הטוב ביותר לקנייה ולמכירה בנייר מסוים, בלי לחשוף באיזו זירה הוא נוצר. הנתונים המפורטים יותר יגיעו לשוק אחרי שהעסקה כבר בוצעה. איגודי הבנקים ומנהלי הנכסים טוענים שזה אינו מספיק כדי לסחור על בסיס הנתונים האלה, וזו ביקורת מהותית ולא נימוסית.

הנתונים על הכוונות בשטח מחזקים את ההסתייגות. בסקר שנערך בקרב 108 סוחרים בכירים בצד הקונה, מעט יותר ממחצית אמרו שהם מתכוונים לגשת לסרט האירופי, בין ישירות ובין דרך ספקים חיצוניים. חמישית בלבד סברו שהוא יוכל להקטין את התלות שלהם בפידים הישירים של הבורסות. כלומר המוצר נכנס לשוק עם עניין, ובלי ציפייה שיחליף את מה שקיים.

למה זה בכל זאת חשוב

המהלך הזה לקח כמעט עשרים שנה, מאז שהאיחוד האירופי שבר את המונופול של הבורסות על המסחר ואיפשר לזירות מתחרות להיכנס. הפיצול שנוצר אז הוזיל עמלות אבל גם פיזר את הנזילות, וכל ניסיון לאחד את הנתונים בחזרה נתקל בהתנגדות של מי שהרוויח מהמצב הקיים. העובדה שהסרט נפתח בכלל היא הישג פוליטי לא פחות מטכנולוגי.

התועלת הראשונה לא תהיה במסחר המהיר. גורמים בשוק מעריכים שהמשקיעים הזריזים ביותר לא ימהרו להשתמש בו לביצוע עסקאות עד שיבחנו את איכות הנתונים. התועלת המיידית היא אחרת: הבנה של נפח המסחר הכולל בנייר. חברה שנסחרת באירופה או שוקלת להנפיק שם מניחה היום שהמחזור בנייר שלה הוא מה שרואים בבורסה הראשית, וזה פשוט אינו נכון. הסרט יראה לה את המחזור האמיתי.

וזה חשוב במיוחד עכשיו, כשהיבשת מנסה למשוך אליה הנפקות ולהחזיר חברות שבחרו להירשם למסחר בניו יורק. גל המיזוגים בין הבורסות האירופיות הוא חלק מאותו מאמץ, וכך גם השינויים בשעות המסחר ובמבנה הזירות שכבר סקרנו בהרחבה. כל אלה נוגעים באותה שאלה: האם אפשר להפוך את אירופה לשוק אחד בלי לאחד את המדינות שמאחוריו.

ומה לא ישתנה מחר בבוקר

כאן כדאי להוריד ציפיות. סרט מאוחד אינו מייצר נזילות, הוא מודד אותה. הסיבות העמוקות להנחה שבה נסחרת אירופה נשארות במקומן: מערכות משפט שונות בכל מדינה, תשתית סליקה מפוצלת, חברות טכנולוגיה גדולות שיש בהן מעט מדי, ושוק פנסיוני שמשקיע בבית פחות מהמקבילה האמריקאית. אף אחד מאלה אינו נפתר בפיד נתונים.

מה שכן, בלי מדידה אחידה קשה מאוד לנהל ויכוח עובדתי על נזילות. גם מי שמעריך שהתועלת תגיע לאט מסכים שהמהלך משמעותי סמלית, ושהוא תנאי מוקדם לכל שיפור אמיתי. את השאלה אם הוא יעבוד אפשר יהיה לענות בעוד שנה, כשיהיה ברור כמה גופים באמת חתמו עליו וכמה מהם החליפו בזכותו את הפידים היקרים שהם קונים היום.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה