חמישה מיליארד דולר נשרפו, ועכשיו ההפסדים עצמם הם הנכס: מה נשאר מליגת הגולף הסעודית
הקרן הסעודית הזרימה יותר מחמישה מיליארד דולר וסגרה את הברז, והליגה הגיעה לצ'פטר 11. המשקיע החדש מכוון לערימת ההפסדים הצבורים, 57 השחקנים אמורים להפוך לבעלים, ולכולם יש שלושים יום
חמש שנים, יותר מחמישה מיליארד דולר, ורשימת שמות שכללה כמעט את כל מי שהיה מעניין בגולף המקצועי. ליגת ליב גולף, הפרויקט שקרן ההשקעות הציבורית של סעודיה הקימה כדי להדיח את ה-PGA טור מהמעמד שלו, הגיעה השבוע לבית המשפט לפשיטות רגל בארצות הברית. הקרן הסעודית כבר משכה את הגיבוי הפיננסי שלה, והליגה נכנסה להליך צ'פטר 11 בלי הכיס העמוק שהחזיק אותה מהיום הראשון. זו לא ההרפתקה היחידה שבה כסף מפרץ נכנס לענף הבידור בהיקפים שקשה לכסות מהכנסות, וכבר ראינו הימור של 5.1 מיליארד דולר על הקזינו הראשון באיחוד האמירויות.
החלק המסקרן כאן הוא לא הקריסה אלא מה שבא אחריה. המשקיע המוביל החדש, קרן ההשקעות הפרטיות BC Partners, אינו מסתכל על ההפסדים הענקיים כעל בור שצריך לסתום. הוא מסתכל עליהם כעל הנכס המרכזי של העסקה. בניירות שהוגשו לבית המשפט הליגה מדווחת על כשלושה מיליארד דולר הפסדים תפעוליים צבורים לצורכי מס בארצות הברית, ועוד כשני מיליארד דולר של הפסדים בבריטניה. ביחד זה הרבה יותר ממה ששווה היום הפעילות עצמה.
המנגנון מוכר לכל מי שעוסק במיסוי חברות. הפסדים צבורים אפשר להעביר קדימה ולקזז מול הכנסה חייבת בשנים הבאות, כך שחברה שהפסידה הרבה בעבר משלמת פחות מס על הרווח שהיא תייצר בעתיד. המלכודת היא שינוי שליטה: כשהבעלות מתחלפת, נכסי המס האלה עלולים להימחק בדרך. הדרך לעקוף את זה היא להפוך את הנושים הקיימים לבעלים במקום להכניס קונה חיצוני, ואז ההמשכיות בבעלות נשמרת והמגן שורד את ההסדר.
בליב גולף הנושים החשובים הם השחקנים עצמם. חמישים ושבעה גולפרים שהתחרו בטור עדיין זכאים לכסף לפי החוזים שחתמו, סכומים שמסתכמים במיליוני דולרים. המתווה שעל השולחן ממיר את החוב הזה למניות: אם מספיק שחקנים יתמכו בהסדר, הם יחזיקו יחד 52.5% מההון של הליגה. BC Partners ומשקיעי מיעוט נוספים יקבלו 45%, והיתרה תישמר להנהלה. מבחינת דיני המס זה בדיוק המבנה שמאפשר לנכסי המס להמשיך הלאה, ומבחינת השחקנים זו האפשרות הסבירה היחידה לראות חלק מהכסף שכבר הובטח להם.
הזמן קצר. לפי מה שנאמר בדיון בבית המשפט השבוע, לליגה יש בערך שלושים יום לאסוף את תמיכת השחקנים, ואם המספר לא יושג החלופה שעל השולחן היא סגירה. עורכי הדין של הליגה תיארו את התגובות הראשונות כחיוביות, בטענה שהאפשרות להחזיק נתח בעסק שהם בעצמם בונים מדברת אל אנשים תחרותיים מטבעם. עד שהחתימות ייספרו, זו הערכה ולא עובדה.
ל-BC Partners יש רקורד בדיוק בתרגיל הזה. ב-2025 היא רכשה את ContextLogic, השלד שנשאר ממכירת אתר הדילים Wish, ששמר על כ-2.9 מיליארד דולר הפסדים צבורים. החברה הזאת משמשת מאז כמעין מטרייה שמאפשרת לעסקים שנרכשים לתוכה ליהנות מהמגן. גם יצרנית מלח אמריקאית שהקרן קנתה תוארה בפני משקיעים כמחזיקה במיליארדי דולרים של נכסי מס זמינים לרכישות נוספות. הרעיון עקבי: לקנות בזול חברה שבורה עם הפסדים גדולים, ולהצמיד אליה פעילות שמייצרת רווח אמיתי.
מכאן מתחיל הצד השני של הסיפור. מגן מס שווה משהו במקרה אחד בלבד, כשיש הכנסה חייבת שאפשר לקזז מולה. ליגה ששרפה חמישה מיליארד דולר בחמש שנים מעולם לא התקרבה לרווחיות, וזה לא קרה מחוסר תקציב. התשלומים לשחקנים היו הגבוהים בענף, הפורמט היה מהיר ומופק היטב, והעימות הפומבי עם ה-PGA טור סיפק כותרות במשך שנים. מה שלא הגיע היה הקהל. נתוני הצפייה נשארו חלשים, וחוזי שידור בהיקפים שמצדיקים הוצאה כזאת לא נחתמו, בענף שבו זכויות השידור הפכו לנכס שמושך אליו גם כוכבי ספורט בעצמם.
יש גם מגבלות בתוך דיני המס עצמם. הקיזוז השנתי חסום בשיעור מההכנסה החייבת, ההפסדים הבריטיים אינם ניתנים לשימוש מול הכנסה אמריקאית, וכל שינוי נוסף בשליטה בהמשך הדרך עלול לפגוע במה שנשמר עכשיו. הסכום שמופיע היום בניירות המשפטיים הוא תקרה תיאורטית, לא כסף שמישהו מקבל לחשבון הבנק. כדי שהוא יהפוך לשווי ממשי, ליב 2.0 צריכה קודם להפוך לעסק רווחי, וזה בדיוק מה שהגרסה הראשונה לא הצליחה לעשות עם כיס אינסופי מאחוריה.
מצד שני, בעלות ישירה משנה התנהגות. שחקן שמחזיק במניה מפסיק להיות שכיר יקר והופך לשותף שיש לו אינטרס בעלויות, בלוח הזמנים ובקהל. השווי של נכסי ספורט מקצועניים גם טיפס בשנים האחרונות לרמות שמושכות משקיעים פיננסיים, כפי שאפשר לראות בקבוצת הבייסבול שנסחרת בוול סטריט לפי 3.3 מיליארד דולר, ובפער בין המחיר בבורסה למה שקונה פרטי מוכן לשלם. ליגה עם 57 בעלים שהם גם הנכס המרכזי שלה היא מבנה חריג, אבל הוא מסיר את ההוצאה הכבדה ביותר מהמאזן.
ובכל זה יש עוד שורה שקשה להתעלם ממנה: ליב השאירה חותם על הענף גם בלי להרוויח דולר אחד. הפרסים בטורנירים של ה-PGA טור זינקו בתגובה לתחרות, לוח המשחקים השתנה ותנאי השחקנים השתפרו לרוחב הענף כולו. השאלה שנפתחת עכשיו היא אם גולפרים שהתרגלו לצ'קים מובטחים מוכנים להחליף אותם בסיכון הוני, ולראות את התשלום הבא שלהם תלוי בהצלחה של עסק שעד היום הפסיד בכל שנה. שלושים הימים הקרובים יספקו את התשובה.
