קמפוס אחד שווה שליש מכל השוק: החשבון שתקע את הביטוח של מרכזי הנתונים
קמפוס דאטה סנטר אחד בסדר גודל היפרסקייל נושא היום ערך ביטוחי של 20 עד 30 מיליארד דולר. כל שוק אג"ח האסון בעולם, זה שקיים כבר שלושה עשורים ומגלגל את הסיכונים הקטסטרופליים של ענף הביטוח, עומד על כ-66 מיליארד דולר. כלומר מתחם אחד שווה בערך שליש מהשוק כולו.
החשבון הזה הוא הבעיה המרכזית של ענף הביטוח מול גל הבנייה של תשתיות הבינה המלאכותית. מדובר בעשרות מיליארדי דולרים של נכסים פיזיים שמרוכזים בשטח קטן, בדרך כלל באזורים שחשופים להוריקנים, לשיטפונות ולסופות קשות. מבטח יחיד אינו יכול לשאת חשיפה כזו, וגם מבטחי המשנה מתקשים לספק את הכיסוי לבדם.
איך עובדות אג"ח אסון
אג"ח אסון, או קט בונדס, הן מכשיר שנולד בשנות ה-90. מבטח או מבטח משנה מגייס כסף ממשקיעים בשוק ההון, משלם להם ריבית גבוהה, ואם מתרחש אירוע שעומד בתנאי ההפעלה שנקבעו מראש, הכסף עובר לתשלום התביעות והמשקיעים מאבדים חלק מהקרן או את כולה. בתמורה הם מקבלים תשואה שדומה לזו של מניות, עם תנודתיות נמוכה וקורלציה חלשה לשוקי ההון.
השנה השוק הזה בדרך לשיא נוסף. היקף ההנפקות מתחילת 2026 הגיע ל-18.9 מיליארד דולר, ולראשונה נכנסים אליו מנפיקים חדשים שעד לא מזמן ראו בו פינה נישתית של ענף הביטוח. המרווחים דווקא התכווצו, מה שהופך את התנאים לנוחים יותר עבור מי שקונה הגנה, והביקוש מצד המשקיעים אינו מראה סימני התקררות.
אף דולר עדיין לא נכנס
מה שמעניין הוא שעד עכשיו אף דולר אחד של סיכון דאטה סנטר לא הגיע לשוק אג"ח האסון. מה שקורה בשלב הזה מתרחש שכבה אחת מעל, בעסקאות ביטוח משנה מסורתיות, בהסכמי חלוקת פרמיה ובכלי גיוס ייעודיים שמבטחי המשנה מקימים כדי להתמודד עם הסיכון החדש. הם עדיין מתלבטים איך לתמחר אותו ואיפה למצוא מספיק יכולת חיתום.
ההערכה בענף היא שהנפקה ייעודית ראשונה של אג"ח אסון על מרכז נתונים תצא לדרך בתוך 12 עד 18 חודשים. נקודת הכניסה הצפויה היא דווקא הסיכון המוכר: הוריקן ורעידת אדמה, שני אירועים שהשוק כבר יודע למדל. ההקפאה של ניו יורק על הקמת מרכזי נתונים מראה שגם הרגולציה מתחילה להתייחס לריכוזיות הזו.
טקסס, ברד, והסיכון שקשה לתמחר
יש כאן גם שינוי גיאוגרפי שמסבך את החישוב. יותר ויותר מרכזי נתונים נבנים בטקסס ובאריזונה, ולא על קו החוף. זה מעביר את החשיפה מהוריקנים לעבר סופות טורנדו וברד, סיכונים שהמודלים מכסים פחות טוב. הקשים לתמחור באמת הם דווקא האירועים הפנימיים: שרפה, נזקי מים, הפסקת חשמל, ובעיקר אובדן הכנסות בגלל השבתה. קמפוס שמשבית פעילות לשבועיים גורם נזק כספי שעולה לעתים על הנזק הפיזי עצמו.
מעל הכול מרחפת שכבת סיכון חדשה יחסית. מרכזי נתונים הם תשתית קריטית, ולכן מלווים שמממנים אותם מתחילים לבקש כיסוי גם מול חבלה, מלחמה ומתקפות סייבר. על רקע העימות המתמשך במזרח התיכון זו כבר לא שאלה תיאורטית, והיא מוציאה את הדיון מהתחום של אסונות טבע אל תחום שקשה בהרבה למדל.
ומה זה אומר לחוסך הישראלי
לחוסך הישראלי יש לזה שתי נגיעות. הראשונה היא שהגופים המוסדיים הגדולים בישראל מגדילים בשנים האחרונות חשיפה לאפיקים אלטרנטיביים, ואג"ח אסון הן אחד מהם בדיוק בגלל הקורלציה הנמוכה. השנייה נוגעת לצד השני של המשוואה: חלק גדול מהעלייה בשוקי המניות נשען על גל ההשקעות בתשתיות בינה מלאכותית, וחברות כמו ברקשייר שמוכרות חשמל למרכזי נתונים מגלמות כבר היום חלק מהסיפור הזה.
ומהצד ההפוך כדאי לזכור את הסיכון. משקיע באג"ח אסון יכול לאבד את מלוא הקרן אם התנאי מתקיים, המודלים לסיכוני דאטה סנטר עדיין לא נבחנו באירוע אמיתי, והקורלציה הנמוכה שמשווקים לצדן נכונה בעיקר כשהטריגר הוא הוריקן. כשהטריגר הוא מלחמה או מתקפת סייבר, אותו אירוע בדיוק עלול להפיל במקביל גם את המניות בתיק.
בינתיים, קצב הבנייה אינו ממתין לענף הביטוח. מתחמים חדשים נכנסים לקרקע מדי חודש, וערך הנכסים שמצטבר בהם גדל מהר יותר מהיכולת של השוק המסורתי לכסות אותו. זו הסיבה שהתשובה בסופו של דבר תגיע משוק ההון, והשאלה היא באיזה מחיר.
