סולברג: הפרת התחייבות חוזית אינה עילה להליכי חדלות פרעון

"בעוד שהעדר יכולת - תזרימית או מאזנית - לשאת בתשלום חוב מלמדת על המצב הכלכלי של החייב, הרי שאי-מילוי התחייבות חוזית כזו או אחרת (לרבות התחייבות למתן שירות או להספקת מוצר), עשוי לנבוע ממגוון סיבות אחרות, דוגמת חסמים פיזיים, לוגיסטיים ורגולטוריים, שאינם קשורים למצבו הכלכלי של המתחייב בחוזה". כך אומר המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נעם סולברג. 

סולברג מוסיף: "גם חברות מבוססות או ענקיות טכנולוגיה, עלולות להיכשל בקיום התחייבויות חוזיות בפרויקט זה או אחר; ברי כי אין בכישלון כזה כשלעצמו, משמעותי ויסודי ככל שיהא, כדי ללמד בהכרח על מצב כלכלי של חדלות פירעון, כהגדרתו על ידי המחוקק. על כך יש להוסיף ולשווֹת לנגד עינינו את ההלכה הפסוקה, שחידדה והבהירה, לא פעם, כי הליכי חדלות פירעון ככלל אינם מתאימים למקרים שבהם ישנה מחלוקת עובדתית כּנה על עצם הנשייה". 

סולברג קיבל את בקשתה של חברת סקאי בוטיק, בשליטת אביגור יזמות שבבעלות יואל ברוכים, ועיכב זמנית את כניסתה להליכי חדלות פרעון. בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את בקשתם של 50 בעלי דירות בבניין בבת-ים, בו מבצעת סקאי פרויקט תמ"א 38/1 (חיזוק תוך שהדיירים ממשיכים להתגורר בו). הם טענו, כי הפרויקט מצוי בפיגור ניכר, אין עבודות של ממש באתר והוא מצוי במצב של עיי חורבות תוך פגיעה ממשית בבטחונם. הממונה על חדלות פרעון תמך בבקשה, והשופטת נועה גרוסמן מינתה את עו"ד דורית לוי-טילר כנאמנת לחברה.

סקאי טענה בערעורה, כי היא מצויה בחדלות פרעון וכי משמעות ההחלטה היא הפיכת הליכים אלה למסלול אכיפה מזורז. עוד אמרה, כי הצו מביא לשרשרת מהירה של השלכות בלתי הפיכות: אובדן השליטה בה, מכירה כפויה של נכסיה בהפסד, השפעות אפשריות על חברת-האם וחברות-אחיות וקושי בקבלת אשראי. הממונה על חדלות פרעון תמך בהחלטתה של גרוסמן.

סולברג אומר, כי בחינת מאזן הנוחות - המרכיב המרכזי בהחלטה על עיכוב ביצוע בעת הגשת הערעור - מעלה מורכבות לא מעטה. לכניסה להליכי חדלות פרעון יש השפעות מרחיקות לכת על החברה, בעוד שהדיירים ניצבים מול סכנת נפשות ופגיעה באיכות חייהם. ברור שיש צורך בפתרון דחוף לבעיות הבטיחות, אך הליכי חדלות פרעון אינם המסגרת המתאימה - קובע סולברג.

חדלות פרעון אינה קיצור דרך

"קשה לראות הפרה בטיפול בליקויים הבטיחותיים, כנובעת מהעדר יכולת כלכלית - מאזנית או תזרימית - של החברה, אשר תבוא לפיכך על פתרונהּ עם המעבר למשטר של חדלות פירעון", אומר סולברג. הדיירים יכולים להגיש תביעה אזרחית או לפנות לעיריית בת-ים, הוא מעיר. בבחינת סיכויי הערעור אומר סולברג, כי יש קשיים משפטיים לא מבוטלים בהחלטת המחוזי, שכן הליך חדלות פרעון מותנה במצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם.

"אין לכחד, מצוקת הדיירים - נמשכת זמן רב; ניתן גם להבין את נימת הדחיפות בעמדתם. אולם, השאיפה להושיט להם סעד ולהקל על סבלם, אינה מתירה לנו 'קיצורי דרך' שאינם נשענים על תשתית חוקית מוצקה, וגם לא תוכל לשמש הצדקה לבוא בשעריהם של הליכים משפטיים שאינם ממִין העניין", מדגיש סולברג. הוא מצטט בהסכמה את דברי השופט דוד מינץ במקרה קודם: "מתן אפשרות למערערים להיכנס בשערי הליכי חדלות פירעון במקרה כזה עלול לדרדר אותנו למדרון חלקלק שבסופו השימוש בהליכי חדלות פירעון יהפוך לדרך מקוצרת של בעל דין המעוניין להשיג יתרונות דיוניים ומהותיים כאחד נגד יריבו, תחת מעטה מלאכותי של נקיטת הליכי חדלות פירעון".

סולברג מבהיר, כי הדיירים יכולים כאמור לנקוט בהליכים אחרים, וכי הוא אינו מעכב את הטיפול בבקשת הגורמים (בנק ירושלים והפניקס) המממנים לאכוף את השעבודים על הפרויקט; הוא הורה לקבוע בהקדם את הדיון בערעור לגופו. את סקאי ייצגו עוה"ד אמנון ביס ודרור פייביש; את הדיירים ייצגו עוה"ד שי גרנות, יהודה אילוק וקורל קורנבלום; את המממנים ייצג עו"ד גיל דן; את לוי-טילר ייצג עו"ד מור נרדיה; ואת הממונה על חדלות פרעון - עוה"ד רועי נירון וחיים זקס.