10 מיליארד דולר בקריפטו: זו התוכנית של איראן לעקוף את הסנקציות של ארצות הברית
כאשר מדינה מתקשה להעביר כסף דרך המערכת הבנקאית הבינלאומית, מכירת נפט וסחורות לא באמת פותרת את הבעיה. אחרי המכירה צריך לקבל את הכסף ולהצליח להשתמש בו כדי לשלם על יבוא. אך ככל שארצות הברית מהדקת את הסנקציות וסוגרת בפני איראן עוד ועוד ערוצים פיננסיים, טהרן מחפשת דרכים להעביר כסף מחוץ למסלולים הבנקאיים הרגילים. אחת מהן הולכת ותופסת מקום מרכזי: קריפטו.
לפי דיווח של הפייננשל טיימס, הבנק המרכזי של איראן מרכך את הכללים שמכתיבים כיצד יצואנים צריכים להחזיר למדינה את ההכנסות שלהם במטבע חוץ, ובפועל מאפשר שימוש רחב יותר בערוצים לא רשמיים ובנכסים דיגיטליים. במרכז השיטה נמצא טתר (USDT), אחד ממטבעות הקריפטו הגדולים בעולם, שנועד לשמור על ערך של דולר אחד. במילים פשוטות, הוא מאפשר להחזיק ולהעביר מעין "דולר דיגיטלי" בין ארנקים בלי לבצע העברה בנקאית רגילה. לצדו נעשה שימוש גם בביטקוין ובמטבעות דיגיטליים נוספים.
העיתוי משמעותי. ארצות הברית ממשיכה להרחיב את הסנקציות על איראן ועל החברות והמתווכים שמאפשרים לה לסחור עם העולם. רק אתמול הטיל משרד האוצר האמריקאי סנקציות על 36 יעדים הקשורים לענף התעופה האיראני, בהם חברות תעופה, חברות קש ומתווכים זרים, כחלק מהמאמץ להעמיק את הבידוד הכלכלי של טהרן.
הקריפטו מציע לאיראן דרך אחרת. העברה של טתר אינה זקוקה לבנק אמריקאי שיסלוק אותה, לבנק מתווך באירופה או למערכת התשלומים הרגילה שעליה יכולה וושינגטון להפעיל לחץ. היא עוברת על גבי רשת בלוקצ'יין, וניתן להעביר אותה בין ארנקים דיגיטליים בתוך דקות.
היקף הפעילות כבר משמעותי. לפי חברת ניתוח הבלוקצ'יין TRM Labs, פעילות הקריפטו באיראן הסתכמה בכ-10 מיליארד דולר ב-2025. הנתון אינו אומר שכל הסכום שימש לעקיפת סנקציות - חלק מפעילות הקריפטו במדינה נעשה בידי אזרחים וחברות מסיבות אחרות - אבל הוא ממחיש שכבר קיימת באיראן תשתית גדולה מספיק כדי להפוך נכסים דיגיטליים לכלי שימושי גם בסחר הבינלאומי.
הבעיה של איראן מתחילה אחרי המכירה
במשך שנים נאלצו יצואנים איראנים להתמודד עם מערכת מורכבת של פיקוח על מטבע חוץ. המדינה זקוקה לדולרים ולמטבעות זרים כדי לממן יבוא, ולכן היא דורשת מהיצואנים להחזיר את ההכנסות שלהם מחו"ל ולנתב אותן דרך מנגנונים מפוקחים. אלא שהסנקציות מקשות על החזרת הכסף, והפערים בין שערי החליפין הרשמיים לבין השערים בשוק יוצרים תמריץ לחפש מסלולים אחרים.
לפי הפייננשל טיימס, הבנק המרכזי האיראני החל בחודשים האחרונים להפגין גמישות רבה יותר כלפי הדרך שבה יצואנים עומדים בדרישות האלה. המשמעות היא שחלק מהכסף יכול לנוע דרך חלפנים, מתווכים וערוצים אחרים מחוץ למערכת הבנקאית הרשמית, ובתוך המערכת המקבילה הזאת נכנסים גם מטבעות דיגיטליים.
אפשר להבין את היתרון באמצעות עסקה פשוטה. חברה איראנית מוכרת סחורה ללקוח במדינה אחרת. במקום לנסות להעביר את התשלום לחשבון של החברה באיראן דרך שורה של בנקים שעלולים לעצור את העסקה, ניתן להמיר את הכסף לנכס דיגיטלי ולהעביר אותו לארנק. מהצד השני, יבואן איראני שצריך לשלם לספק בחו"ל יכול להשתמש באותו נכס כדי להעביר את התשלום החוצה.
כך ניתן למעשה לקזז בין כסף שאיראן אמורה לקבל לבין כסף שהיא צריכה לשלם, בלי שכל הסכום יעבור דרך המערכת הבנקאית האיראנית. עבור מדינה שמתקשה להחזיר דולרים הביתה, לפעמים אין צורך שהדולר עצמו יגיע לטהרן - מספיק שהוא יהיה זמין במקום שבו יבואן איראני צריך לשלם חשבון.
- מחפשים עבודה בלינקדאין? מאחורי הצעת המשרה עלול להסתתר האקר
- מכלית תמורת מכלית: הכלל החדש שהופך את מיצרי הורמוז לנתיב יקר במיוחד
למה דווקא טתר?
לטתר יש יתרון חשוב על ביטקוין לצורך הזה. ביטקוין יכול לזנק או לצנוח בתוך זמן קצר, ולכן הוא פחות נוח לעסק שרוצה לדעת כמה כסף יקבל או ישלם. טתר, לעומת זאת, מיועד לשמור על שער של דולר אחד וכך לצמצם את החשיפה לתנודות חדות במחיר.
אם סוחר מחזיק מיליון טתר, הוא מחזיק נכס ששוויו אמור להיות קרוב למיליון דולר. את המטבעות ניתן להעביר לארנק אחר בלי לבקש מבנק לבצע העברה בינלאומית ובלי שהעסקה תצטרך לעבור במסלול הבנקאי הרגיל, שבו הסנקציות האמריקאיות אפקטיביות במיוחד.
היתרון הזה חשוב במיוחד לאיראן משום שהשפעתה של ארצות הברית חורגת הרבה מעבר לבנקים האמריקאיים. בנקים במדינות אחרות עלולים לסרב לטפל בתשלומים הקשורים לאיראן מחשש שייחשפו בעצמם לסנקציות או יאבדו גישה למערכת הפיננסית האמריקאית. ככל שהסיכון לבנק גדל, כך קטן מספר המוסדות שמוכנים להעביר את הכסף.
טתר עוקף חלק מהצמתים האלה. הוא אינו דורש בנק מתווך בכל העברה, פועל מסביב לשעון ויכול לעבור בין ארנקים במדינות שונות במהירות. עבור יצואן או יבואן שהחלופה שלו היא רשת של חברות מתווכות, חשבונות בנק וחלפנים, זה יכול להיות מסלול פשוט יותר.
לפי TRM Labs, מטבעות יציבים, ובראשם טתר, תפסו מקום מרכזי גם בפעילות הקריפטו האיראנית שסווגה כבלתי חוקית ב-2025.
- תקלה אחת, יותר מ-1,900 טיסות שבוטלו: הכאוס בבריטניה נמשך ומגיע גם לישראל
- הנפט חוזר לנהל את וול סטריט: הברנט מעל 100 דולר, מה עושים החוזים העתידיים?
אבל הקריפטו אינו בלתי נראה
היכולת להעביר כסף מחוץ לבנקים אינה הופכת את העסקאות לחסינות מפני אכיפה. כאן נמצא אחד הפרדוקסים של השימוש בקריפטו לעקיפת סנקציות: העסקה אינה עוברת בבנק, אבל ברשתות בלוקצ'יין ציבוריות היא משאירה רישום.
חברות המתמחות בניתוח בלוקצ'יין יכולות לעקוב אחר תנועות בין ארנקים ולנסות לזהות כתובות הקשורות לגופים שנמצאים תחת סנקציות. כאשר הכסף מגיע לבורסת קריפטו מפוקחת או כאשר בעל הארנק מבקש להמיר אותו למטבע רגיל, נוצרת נקודה שבה ניתן לזהות את המשתמש ואף לעצור את הכסף.
לטתר יש מגבלה נוספת מבחינת איראן. בניגוד לביטקוין, שפועל כרשת מבוזרת ללא חברה שמנפיקה אותו, מאחורי טתר עומדת חברה פרטית. החברה יכולה להקפיא מטבעות שמוחזקים בכתובות מסוימות, והיא כבר עשתה זאת בעבר בעקבות דרישות של רשויות אכיפה. לכן איראן יכולה להשתמש בטתר כדי לצמצם את התלות בבנקים, אך היא אינה שולטת בתשתית שעליה היא מסתמכת.
ארצות הברית מודעת לכך ומרחיבה בשנים האחרונות את האכיפה גם לעולם הנכסים הדיגיטליים. סנקציות כבר הוטלו על בורסות, ארנקים ומתווכים שנחשדו בהעברת כספים עבור גורמים איראניים, והמעקב אחרי תנועות קריפטו הפך לחלק מהמאמץ לאתר מסלולים פיננסיים שנועדו לעקוף את המערכת הבנקאית.
10 מיליארד דולר - ולא כולם קשורים למשטר
כמעט 10 מיליארד דולר של פעילות קריפטו באיראן אינם 10 מיליארד דולר שהממשלה האיראנית העבירה כדי לעקוף את הסנקציות. השוק הדיגיטלי במדינה משמש גם איראנים פרטיים שמתמודדים עם שחיקה של המטבע המקומי, אינפלציה ומגבלות על רכישת מטבע חוץ.
עבור אזרח איראני, החזקת טתר יכולה להיות דרך להחזיק נכס שערכו צמוד לדולר במקום להשאיר את החיסכון בריאל. ככל שהמטבע המקומי נחלש, הביקוש לנכסים שמאפשרים לשמור ערך מחוץ למערכת המקומית גדל.
אותה תשתית שמשמשת אזרח שרוצה לשמור על החיסכון שלו יכולה לשמש עסק שרוצה לשלם לספק מעבר לים. הארנקים, החלפנים, הבורסות והידע כיצד להעביר נכסים דיגיטליים כבר קיימים. מבחינת טהרן, המשמעות היא שאין צורך להקים מערכת פיננסית חלופית מאפס.
המהלך של הבנק המרכזי מעניק לתשתית הזאת חשיבות גדולה יותר. איראן מתחילה לנצל חלק מהמסלולים שנמצאים מחוץ למערכת הרשמית כדי להתמודד עם הקושי להחזיר הכנסות מיצוא ולממן יבוא.
יותר מ-3 מיליארד דולר: משמרות המהפכה נכנסו עמוק לקריפטו
השימוש בנכסים דיגיטליים באיראן אינו מוגבל לאזרחים שמנסים לשמור על ערך החסכונות או לעסקים שמתקשים להעביר תשלומים. לפי חברת ניתוח הבלוקצ'יין Chainalysis, כתובות קריפטו שהיא מקשרת למשמרות המהפכה קיבלו ב-2025 יותר מ-3 מיליארד דולר.
המספר הזה אינו חלק פשוט מתוך נתון ה-10 מיליארד דולר של TRM Labs, משום ששתי החברות משתמשות במתודולוגיות שונות לזיהוי ולמדידת פעילות הקשורה לאיראן. אבל הוא מצביע על ממד נוסף של השימוש בקריפטו במדינה: לצד הכלכלה האזרחית והמסחרית, גם גופים המזוהים עם המשטר משתמשים בתשתית הדיגיטלית להעברת סכומים משמעותיים.
עבור משמרות המהפכה, שנמצאים תחת סנקציות אמריקאיות ונחשבים לאחד הכוחות הכלכליים המרכזיים באיראן, היכולת להזיז כסף מחוץ למערכת הבנקאית חשובה במיוחד. פעילותם אינה מוגבלת לתחום הצבאי. לאורך השנים נקשר הארגון לרשת רחבה של חברות ופעילויות כלכליות באיראן ומחוצה לה, ולכן חסימת הגישה לבנקים ולמערכת הדולרית מקשה גם על הפעילות הכלכלית שסביבו.
הנתונים האלה גם מסבירים מדוע ארצות הברית אינה מתייחסת עוד לקריפטו כאל שוליים של משטר הסנקציות. משרד האוצר האמריקאי כבר סימן פעם אחר פעם ארנקים דיגיטליים, בורסות ומתווכים שלטענתו שימשו גורמים איראניים להעברת כספים. מבחינת וושינגטון, אם חלק מהפעילות הפיננסית עובר מהבנק אל הבלוקצ'יין, גם האכיפה צריכה לעבור לשם.
אלא שהמעבר הזה משנה את אופי המאבק. חשבון בנק ניתן להקפיא באמצעות הוראה לבנק, בעוד שבעולם הקריפטו צריך קודם לזהות את הארנק, לקשור אותו לאדם או לגוף מסוים ולאתר את הנקודה שבה ניתן לעצור את הנכסים או את האפשרות להמיר אותם לכסף רגיל. זה הופך את האכיפה למורכבת יותר, גם כאשר העסקאות עצמן גלויות על גבי הבלוקצ'יין.
ארצות הברית סוגרת ערוץ, איראן מחפשת אחר
הקריפטו עדיין רחוק מלהיות פתרון מלא לסנקציות. בסחר בינלאומי צריך יותר מהעברת תשלום. סחורה צריכה לצאת מנמל, לעבור ביטוח ושילוח ולהגיע לקונה או למוכר שמוכן לעבוד עם חברה איראנית. בכל אחד מהשלבים האלה יכולה ארצות הברית להפעיל לחץ על חברות וגופים שחוששים להסתכן בסנקציות.
גם בסוף שרשרת הקריפטו נמצא בדרך כלל מפגש עם הכלכלה הרגילה. ספק שמקבל טתר עשוי לרצות להמיר אותו לדולרים או למטבע המקומי שלו. ברגע הזה הוא חוזר לבורסה, לבנק או לגוף פיננסי שניתן לפקח עליו.
איראן אינה זקוקה לכך שהקריפטו יחליף את המערכת הבנקאית. מבחינתה די בכך שהוא יאפשר לחלק מהכסף להמשיך לנוע כאשר מסלול אחר נחסם. כל ערוץ נוסף מקשה מעט על הניסיון האמריקאי לבודד אותה פיננסית.
זה גם מסביר מדוע העימות סביב הסנקציות הולך ומתרחב מעבר לבנקים. במשך שנים התבססה העוצמה האמריקאית במידה רבה על מרכזיות הדולר ועל הגישה למערכת הפיננסית של ארצות הברית. הקריפטו יוצר מסלול שבו חלק מהעסקאות יכולות לנוע מחוץ למערכת הזאת, ולכן וושינגטון מנסה להרחיב גם אליו את כלי האכיפה שלה.
כמעט 10 מיליארד הדולר שעברו בשוק הקריפטו האיראני ב-2025 אינם מבטלים את הסנקציות ואינם פותרים את מצוקות הכלכלה האיראנית. הם מראים שלטהרן כבר עומדת תשתית פיננסית חלופית בהיקף משמעותי. ככל שארצות הברית סוגרת עוד חשבונות, בנקים ומתווכים, התמריץ להשתמש בה צפוי לגדול.
