ביקורת של כוכב אחד בגוגל עלתה לזוג 33 אלף שקל
בית משפט השלום בתל אביב קבע כי שלוש ביקורות זועמות שכתבו הלקוחות על אופטיקאי, אחרי סכסוך סביב משקפיים בהתאמה אישית שעלו 9,000 שקל, חצו את הגבול שבין ביקורת צרכנית ללשון הרע
מה שהתחיל בעסקה של 9,000 שקל לרכישת משקפיים, נגמר בפסק דין של עשרות אלפי שקלים. בית משפט השלום בתל אביב-יפו חייב זוג לקוחות לשלם לבעל רשת אופטיקה כמעט 33 אלף שקל, אחרי שקבע שהם הוציאו את דיבתו רעה בשלוש ביקורות שפרסמו נגדו ברשת.
התובע הוא נתנאל (נתי) ששונוב, הבעלים של רשת החנויות לאופטומטריה אופטינת. הסיפור התחיל בנובמבר 2020, כשבני הזוג סבטלנה ואלכסנדר גיטרמן רכשו אצלו זוג משקפיים עם עדשות מולטיפוקליות מיוחדות של חברת הויה (Hoya), בהתאמה אישית לעיניה של סבטלנה. מחיר העדשות, מהיקרות שיש, היה 9,000 שקל, ששולמו במזומן.
כבר למחרת הרכישה התחרטה סבטלנה גיטרמן וביקשה לבטל את העסקה. ששונוב סירב, וטען שמדובר בעדשות שנחתכות במיוחד ללקוח, כך שאי אפשר לבטל אחרי שההזמנה יצאה לפועל. מכאן והלאה הידרדרו היחסים בין הצדדים: לדברי בני הזוג, המשקפיים התעכבו שוב ושוב, לא היו מוכנים בזמן, ואפילו הגיעו פגומים. לפי ששונוב, הלקוחה עצמה שינתה כל הזמן את דעתה לגבי המסגרת, מה שעיכב את ההכנה.
מתביעה קטנה ועד לבית המשפט המחוזי
עוד לפני שהעניין הגיע לתביעת לשון הרע, הוא כבר עבר שתי ערכאות. גיטרמן הגישה תביעה קטנה נגד ששונוב ודרשה בחזרה את ה-9,000 שקל. בפברואר 2022 קבע בית המשפט לתביעות קטנות שהגרסה של ששונוב מהימנה יותר, ושלא הוכח שהוא רימה את הלקוחה או מכר לה מוצר פגום. גם בית המשפט המחוזי, שדן בערעור, לא שינה את קביעות העובדה - הוא רק שינה את הסעד הכספי, וחייב את ששונוב להשלים את אספקת המשקפיים תמורת סכום נמוך יותר.
הקביעות העובדתיות האלה, שנהפכו לחלוטות, היו לנקודת המוצא של פסק הדין החדש. לפי השופט גיא הימן, ברגע שנקבע משפטית שששונוב לא רימה, לא הטעה ולא התעשר שלא כדין - הבסיס לטענות שהופיעו בביקורות פשוט התמוטט.
בין דצמבר 2020 לאפריל 2021 פרסמו בני הזוג שלוש ביקורות נגד ששונוב, שכל אחת מהן דירגה את העסק בכוכב אחד מתוך חמישה בגוגל. בראשונה כתבה גיטרמן: "נתנאל עושה רושם של בן אדם טוב, אבל הוא רמאי ונוכל!!! לא להתקרב לאופטיקה זאת, בשום פנים". בעלה הוסיף בביקורת נוספת ש"קנינו רק צרות" ושהם שילמו על משקפיים שמעולם לא קיבלו. בביקורת שלישית, שפורסמה ברוסית, נכתב שחוץ משקרים ואיומים היא לא קיבלה דבר. היה גם פרסום רביעי - ויכוח קולני בחנות שגיטרמן הקליטה בעצמה, ובו היא קראה לששונוב "רמאי" ו"נוכל" באוזני לקוחה אחרת שנכחה במקום, ואפילו אמרה שצריך "לשים אותו בכלא".
השופט הימן לא התלבט הרבה: כל אחד מארבעת הפרסומים, הוא קבע, קלע בדיוק להגדרת לשון הרע בחוק. הוא גם דחה את הטענה שמדובר בביקורת צרכנית לגיטימית. לדבריו, ביקורת צרכנית אמיתית מבוססת על עובדות ומפרידה בין עובדה לדעה - וזה בדיוק מה שהיה חסר כאן. השופט כתב שהיסוד המרכזי בדברי הנתבעים לא היה "העשרתם של שוק הרעיונות", אלא ניסיון "להשתלח בתובע, באופן אישי, תוך השחרת פניו".
גם הגנת האמת נפלה
בני הזוג ניסו להיתלות בהגנת "אמת בפרסום" ובהגנות תום הלב שבחוק איסור לשון הרע, אבל השופט קבע שלא הוצג בסיס לטענות האלה כבר בפסקי הדין הקודמים, שקבעו באופן חד משמעי שששונוב לא נהג בחוסר תום לב ולא רימה איש.
עם זאת, לא כל הפרסומים הביאו לפגיעה כספית. על הוויכוח שבעל פה בחנות השופט לא פסק פיצוי, כי לא הוכח נזק ממשי, בהתחשב בכך שרק לקוחה אחת שמעה אותו. לעומת זאת, שלוש הביקורות המקוונות, שהגיעו לקהל רחב יותר, כבר עלו לבני הזוג ביוקר.
בית המשפט חייב את הזוג גיטרמן, ביחד ולחוד, לשלם לששונוב 15 אלף שקל עבור לשון הרע, שביחד עם הפרשי הצמדה וריבית הצטברו ל-20,052 שקל. מעבר לכך, הם יידרשו לשלם עוד 3,750 שקל הוצאות משפט, ו-8,850 שקל שכר טרחת עורך דין - ובסך הכל קרוב ל-33 אלף שקל.
