שליש מהחברות, 89% מהכסף: ה-AI משתלט על גיוסי ההייטק הישראלי

הבינה המלאכותית כבר אינה רק אחד התחומים החמים בהייטק הישראלי - היא מרכזת חלק גדול מאוד מהכסף שזורם אליו. חברות AI היו אחראיות ל-89% מכלל ההון שגויס בהייטק הישראלי ב-2025 ול-56% מסבבי הגיוס, כך עולה מדוח האקוסיסטם השנתי של קהילת DatA-IL, שנערך בשיתוף חברת המחקר IVC.

לפי הדוח, חברות AI גייסו ב-2025 כ-11.8 מיליארד דולר ב-499 סבבים, לעומת כ-7 מיליארד דולר בכ-530 סבבים ב-2024. כלומר, בתוך שנה זינק היקף ההון שגויס בכ-69%, אף שמספר הסבבים דווקא ירד בכ-6%.

בסך הכל פועלות בישראל 2,948 חברות שמסווגות כחברות AI, כשליש מתוך 9,099 חברות ההייטק במדינה. אלא שככל שהשימוש בבינה מלאכותית התרחב, גם ההגדרה של "חברת AI" הפכה רחבה יותר.

כמעט 3,000 חברות AI - אבל רק 365 חברות ליבה

זו גם הסיבה שבדוח הנוכחי נעשתה לראשונה הבחנה בין כלל חברות ה-AI לבין חברות Core AI - חברות שמפתחות מודלי בסיס, תשתיות AI או טכנולוגיות מאפשרות ושבהן הבינה המלאכותית נמצאת בליבת הפיתוח. מתוך כמעט 3,000 החברות שמסווגות כחברות AI, רק 365 נכנסות להגדרה המצומצמת הזאת.

ההבחנה חשובה גם כשמסתכלים על נתון ה-89%. הוא ממחיש את מרכזיות הבינה המלאכותית בגיוסי ההייטק, אבל קטגוריית ה-AI בדוח כוללת קבוצה רחבה מאוד של חברות, ולא רק חברות שעוסקות בפיתוח טכנולוגיית AI עצמה.

"ההגדרה של חברת AI הפכה מכלילה והיא מתקשה לתאר את המגוון הטכנולוגי", אומר גיא הולצמן, מייסד IVC. לדבריו, המתודולוגיה החדשה נועדה לאפשר להבחין בין חברות שמשלבות AI במוצריהן לבין חברות שמפתחות את טכנולוגיית הליבה, וכך להבין בצורה מדויקת יותר לאן זורם ההון.

הקרנות הישראליות הגדילו את חלקן ל-48%

ב-2025 השקיעו בחברות AI ישראליות 1,281 קרנות ומשקיעים, מהם 52% משקיעים זרים. אלא שבחלוקת הכסף התמונה מעט שונה: הקרנות הישראליות היו אחראיות ל-48% מההון שהושקע בחברות AI - לעומת 33% בלבד ב-2024. לפי הדוח, זהו השיעור הגבוה ביותר בעשור האחרון.

עם זאת, ככל שעולים לשלבי גיוס מאוחרים יותר, ההון הזר חוזר להיות דומיננטי. מסבב C ואילך, המשקיעים הזרים אחראים לכ-60% מההשקעות. המשמעות היא שההון הישראלי הגדיל משמעותית את חלקו בתחום, אך חברות שמגיעות לשלבים שבהם נדרשים סבבים גדולים עדיין נשענות במידה רבה על משקיעים מחו"ל.

וויז הקפיצה את האקזיטים ב-2026

גם בצד האקזיטים תופסות חברות ה-AI נתח משמעותי. ב-2025 הסתכם היקף האקזיטים בתחום בכ-6.3 מיליארד דולר, כ-31% מסכום עסקאות האקזיט הכולל בהייטק הישראלי.

• ווישור השיקה בוט AI שמציע ביטוח רכב בשיחה
• עד 20 שנות מאסר למפתחי AI: הצעת החוק שמבקשת לעצור בינה על-אנושית

במחצית הראשונה של 2026 המספר זינק לכ-43 מיליארד דולר, כ-66% מסכום האקזיטים הכולל בתקופה, אך כאן צריך להתייחס למספר בזהירות: הוא מושפע במידה רבה מסגירת עסקת וויז-גוגל. עסקה חריגה בגודלה יכולה לשנות את נתוני האקזיטים של שנה שלמה, ולכן הזינוק אינו משקף בהכרח גידול דומה במספר העסקאות או בשווי החברות שנמכרו.

הממשלה: 97 פרויקטים ב-33 משרדים

הדוח ממפה גם את חדירת הבינה המלאכותית למגזר הציבורי. כיום פועלים 97 פרויקטי AI ב-33 משרדי ממשלה, גידול של כ-35% בתוך שנה, ויותר מ-13 אלף עובדי המגזר הציבורי עברו הכשרות ייעודיות בתחום.

כמחצית מהפרויקטים הממשלתיים מבוצעים בשיתוף חברות מהתעשייה - 48 פרויקטים לעומת 32 בשנה הקודמת. במקביל מקדמת המדינה קטלוג דאטה לאומי על תשתית הענן נימבוס, לצד מהלכים בתחום כוח המחשוב והתשתיות.

מירב פרץ-בילינסקי, סמנכ"לית דאטה ו-AI במערך הדיגיטל הלאומי, אומרת כי מספר הפרויקטים משקף "מעבר מהתנסויות נקודתיות לבניית יכולת לאומית סדורה", וכי תפקידה של המדינה הוא להטמיע את הטכנולוגיה תוך שמירה על שקיפות ואמון הציבור.

אלא שבתחום התשתיות עדיין קיים פער משמעותי בין השאיפות לבין היכולת הקיימת. הדוח מצביע על יעד לאומי להקמת כוח מחשוב בהיקף המקביל לכ-100 אלף מאיצי AI בתוך חמש שנים. מחשב-העל הלאומי שמפעילה נביוס כולל בשלב הנוכחי 1,000 מאיצי B200. לפי הדוח, קיים גם פער תקציבי של יותר מ-20 מיליארד שקל בין מה שהוערך כנדרש לקידום התחום לבין מה שבוצע בפועל.

• OpenAI משיקה את GPT-6 Astra - ומנסה להחזיר לעצמה את ההובלה מול אנתרופיק
• יום של תקלות ב-AI: קלוד,ChatGPT וגרוק נפלו כמעט במקביל

עשר תוכניות חדשות וכ-900 סטודנטים

גם מערכת ההשכלה הגבוהה מנסה להרחיב את היצע כוח האדם בתחום. בחודשים האחרונים אישרה המועצה להשכלה גבוהה עשר תוכניות לימודים ייעודיות לבינה מלאכותית - שמונה לתואר ראשון ושתיים לתואר שני. התוכניות צפויות לקלוט כ-900 סטודנטים כבר בשנת הלימודים 2027-2026.

חלק מהתוכניות ייפתחו מחוץ למרכז, בין היתר באוניברסיטת קריית שמונה בגליל, במכללה האקדמית כנרת ובמכללה האקדמית בית ברל. לפי הדוח, ישראל מדורגת במקום הראשון בעולם בשיתוף פעולה במו"פ בין האקדמיה לתעשייה.

אלא שמספר הסטודנטים אינו בהכרח הבעיה המרכזית. האתגר שמסמן הדוח נמצא דווקא בשכבת העומק - תארים מתקדמים, דוקטורנטים ומהנדסי מחקר שמסוגלים לפתח טכנולוגיות AI ולא רק להשתמש בהן. מתוך ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי, שהסתכמה ב-119.3 מיליארד שקל ב-2023 והיוותה 6.3% מהתמ"ג, 93% בוצעו במגזר העסקי ורק 5.5% במוסדות להשכלה גבוהה.

הנתון הזה בולט במיוחד במבט ארוך טווח: חלקה של האקדמיה בהוצאה הלאומית למו"פ ירד מ-26% ב-1991 ל-5.5% ב-2023. לפי הדוח, בין 2013 ל-2023 אף נרשמה ירידה של כ-4% בהוצאה על מו"פ במוסדות להשכלה גבוהה, בזמן שבמדינות ה-OECD היא גדלה בממוצע בכ-20%.

הנתונים מצביעים על ריכוז הולך וגובר של ההון בתחום ה-AI, אבל עדיין לא ברור אם מדובר בצמיחה שמגדילה את ההייטק הישראלי כולו או בהסטת הון מתחומים אחרים. הדוח עצמו מציין כי עדיין חסרים נתונים שיאפשרו לענות על כך, ובהם נתוני תעסוקה מפורטים בחברות AI והיכולת להבחין בין פעילות חדשה לבין פעילות שעברה מתחומים אחרים.