יש לי 5 מיליון שקל - אפשר לפרוש?

ב-5 מיליון שקל השאלה "אפשר לפרוש" כבר לא באמת נשאלת. אפשר, וגם מוקדם. השאלה שמחליפה אותה היא אחרת לגמרי, והיא זו שקובעת כמה מהכסף הזה יישאר בסוף אצלכם ואצל היורשים: באיזה מבנה מחזיקים אותו.

וזה המקום שבו העצה הסטנדרטית - להמיר את הצבירה לקצבה - מפסיקה להיות נכונה אוטומטית.

המספר, ומה שהוא לא מספר

בגיל 67, במקדם המרה של סביב 200, 5 מיליון שקל מייצרים כ-25,000 שקל בחודש. עם קצבת הזקנה, כ-2,300 עד 2,500 שקל לפי הוותק, מגיעים לכ-27,500 שקל ליחיד. אצל זוג שלשניהם קצבה מדובר בכ-30,000 שקל בחודש.

זה סכום שמכסה כמעט כל אורח חיים בישראל, כולל שכירות באזור יקר, נסיעות לחו"ל ועזרה שוטפת לילדים. ברמת המחיה, הדיון נגמר כאן.

אבל הסכום הזה הוא ברוטו, וזו בדיוק הנקודה.

למה דווקא כאן הקצבה מפסידה

קצבה מקרן פנסיה היא הכנסה חייבת במס. הפטור שמגיע מגיל פרישה, במסגרת קיבוע זכויות, מוגבל בתקרה - ותקרה כזו נבלעת כמעט כולה בקצבה של 25,000 שקל. התוצאה: רוב הקצבה ממוסה כהכנסה רגילה, ובסכומים כאלה חלק ממנה כבר נכנס למדרגות המס הגבוהות.

לעומת זאת, כסף שמוחזק בתיק השקעות ונמשך בהדרגה ממוסה אחרת לגמרי: מס רווחי הון על הרווח בלבד, לא על כל הסכום שנמשך. משיכה של 16,700 שקל בחודש מתיק - זה מה שנותן כלל ה-4% על 5 מיליון - כוללת בתוכה החזר של הקרן עצמה, שכבר מוסתה, ולכן הנטו בפועל קרוב הרבה יותר לברוטו.

וכאן מגיע הפער שרוב האנשים לא עושים: קצבה של 25,000 ברוטו יכולה להשאיר ביד סכום שאינו רחוק ממשיכה של 16,700 מתיק - ובמקרה השני הקרן נשארת שלמה.

אבל רגע - אפשר בכלל להעביר את הכסף לתיק פרטי?

זו השאלה החשובה ביותר בכל החישוב הזה, וצריך לענות עליה במפורש: לא, לא באופן חופשי. כספי תגמולים שהופקדו בקרן פנסיה או בקופת גמל מ-2008 ואילך הם כספי קצבה, והיעד שלהם נקבע בחוק. אי אפשר פשוט להעביר אותם לתיק השקעות פרטי ולמשוך מהם 4% בשנה.

מי שמושך אותם בניגוד לכללים מבצע מה שמכונה משיכה שלא כדין, והמס עליה עומד על 35% או שיעור המס השולי, לפי הגבוה מביניהם. זה לא קנס אלא שיעור מס מוגדל שנקבע כדי לשמר את הכסף למטרתו המקורית.

הדרך החוקית למשוך סכום חד פעמי נקראת היוון, והיא מותנית בתנאי: צריך קודם להבטיח לעצמכם קצבה חודשית מזערית, שעומדת ב-2026 על 5,306 שקל. רק הצבירה שמעבר למה שנדרש כדי לממן את הקצבה הזאת ניתנת להיוון. וגם ההיוון עצמו אינו פטור ממס - שיעור הפטור על היוון קצבה עומד ב-2026 על 57.5%, שמורכב מחלק קבוע של 22.5% ומפטור נוסף של 35%, והיתרה חייבת במס.

• אחד בפנסיה והשני עדיין עובד: 23.5 אלף שקל בחודש, ומה עושים איתם עד הפרישה השנייה
• איזון אקטוארי: איזו קרן בוחרים רגע לפני הקצבה

אז על איזה כסף ההשוואה כן חלה

ההשוואה בין קצבה לתיק רלוונטית בעיקר לכסף שנמצא ממילא מחוץ למערכת הפנסיונית הקצבתית: קרן השתלמות נזילה, תיק השקעות פרטי, תמורה ממכירת עסק או דירה, כספי פיצויים שנמשכו כדין, וכספים ותיקים שהופקדו לפני 2008 ונושאים מרכיב הוני.

אצל רוב מי שהגיע ל-5 מיליון שקל, הסכום הזה אינו יושב כולו בקרן הפנסיה. חלק ניכר ממנו מגיע דווקא מהמקורות האלה, ועליו ההיגיון שתיארנו עובד במלואו. מי שכל 5 המיליון שלו נמצאים בקרן פנסיה קצבתית נמצא במצב אחר לגמרי, ואצלו רוב הכסף ילך לקצבה בין אם ירצה ובין אם לא.

ולכן הצעד הראשון, לפני כל החלטה על מבנה, הוא פשוט לברר איפה הכסף יושב: כמה ממנו קצבתי, כמה הוני, וכמה כבר נזיל. שלושת המספרים האלה קובעים אילו אפשרויות בכלל פתוחות בפניכם.

וההבדל השני, שהוא הגדול באמת

מה קורה לכסף אחרי מאה ועשרים.

קצבה מקרן פנסיה משלמת לשאירים בשיעור שנקבע בתקנון, לרוב סביב 60%, ולתקופת הבטחה מוגבלת. אחריה היא נעצרת. הצבירה עצמה כבר אינה נכס של המשפחה - היא הפכה להתחייבות של הקרן כלפי הפורש בלבד.

תיק השקעות, לעומת זאת, עובר במלואו. מי שפרש עם 5 מיליון, משך 16,700 שקל בחודש והשוק הניב לו תשואה סבירה, יכול להשאיר אחרי עשרים שנה סכום שקרוב למה שהתחיל איתו. בקצבה, אותם עשרים שנה מסתיימים בלי יתרה.

• עובדים בשתי עבודות או מקבלים העלאת שכר: האם מדרגת מס גבוהה מקטינה את הנטו?
• משכירים דירה ושוכרים אחרת: האם אפשר לשלם מס על ההפרש בלבד?

ההבדל בין שתי האפשרויות בסכום הזה נמדד במיליונים, וזו הסיבה שבסדר גודל כזה ההחלטה שווה ייעוץ מקצועי ולא כלל אצבע.

אז למה בכל זאת לקבע חלק

כי לתיק השקעות יש סיכון שלקצבה אין: הוא תלוי בשוק ובכם. שנתיים של ירידות חדות בתחילת הפרישה, בשילוב משיכות קבועות, פוגעות בקרן באופן שקשה לתקן - זה מה שמכונה סיכון רצף התשואות. ויש גם הסיכון הפשוט יותר: ניהול תיק בגיל 85 הוא לא אותו דבר כמו ניהול תיק בגיל 67.

לכן גם בסכום הזה ההיגיון הוא לפצל, רק שהפעם היחס הפוך ממה שנהוג בסכומים קטנים. במקום להמיר את הרוב לקצבה ולהשאיר שארית נזילה, כאן מקבעים קצבה שמכסה את ההוצאות הבסיסיות בלבד - נניח 12,000 שקל, שדורשים כ-2.4 מיליון - ומשאירים את היתרה, כ-2.6 מיליון, מושקעת ונזילה.

כך מקבלים רצפה שלא תלויה בשוק, נטו טוב יותר על החלק הגדול, וכסף שעובר הלאה במלואו.

שלוש טעויות שחוזרות בסכום הזה

הראשונה היא ריכוזיות. הרבה מי שהגיע ל-5 מיליון הגיע לשם דרך נכס אחד - עסק שנמכר, מניות של מקום עבודה, או דירה להשקעה. פרישה עם רוב ההון בנכס בודד מעבירה את כל הסיכון לגורם אחד, וזה בדיוק הזמן שבו כדאי לפזר. לא כי הנכס רע, אלא כי אין עוד עשרים שנות עבודה לתקן איתן טעות.

השנייה היא נזילות יתר. אחרי הפרישה יש נטייה להשאיר סכומים גדולים בעובר ושב או בפיקדונות קצרים, מתוך תחושת ביטחון. על אופק של 25 שנה זו החלטה שעולה כסף אמיתי - האינפלציה שוחקת את מה שלא מושקע, והשחיקה הזאת גדולה בהרבה מהתנודתיות שממנה נמנעו.

השלישית היא לתת לילדים בלי מבנה. בסכום הזה העברות הן חלק מהתמונה, אבל יש הבדל גדול בין להעביר סכום מוגדר בהחלטה מסודרת לבין להיענות לבקשות שמגיעות אחת אחרי השנייה. ההבדל הזה לא רק כספי - הוא גם מה שקובע אם הכסף הזה יעזור או ייצור תלות.

לפרוש ב-55

בסכום הזה זו כבר לא שאלה תיאורטית. 5 מיליון שקל תומכים במשיכה של כ-16,700 שקל בחודש גם לאורך שלושים שנה ויותר, ולכן פרישה ב-55 ואפילו קודם היא אפשרית מבחינה כספית.

מה שצריך לבדוק הוא דווקא הדברים שמסביב. ביטוח בריאות ואובדן כושר עבודה שהיו דרך מקום העבודה נעלמים ויש לרכוש אותם באופן פרטי, וזה יקר יותר. דמי ביטוח לאומי ממשיכים לחול גם על מי שאינו עובד. ורצף הזכויות בקרן הפנסיה דורש בדיקה - עזיבה בגיל צעיר יכולה לפגוע בכיסויים הביטוחיים שבתוך הקרן.

ומעבר לכסף: שלושים וחמש שנה של פרישה הן פרק חיים ולא חופשה. מי שפורש ב-55 בלי מסגרת שממלאת את הזמן חוזר לרוב לעבוד תוך שנתיים, וזה לא בגלל הכסף.

ובקצרה

5 מיליון שקל מספיקים לפרישה בכל גיל סביר ובכל תרחיש מגורים, כולל שכירות. השאלה היחידה שנשארת פתוחה היא מבנית, ויש לה שלוש שורות: לקבע קצבה רק על ההוצאות הקבועות ולא על הכול; להסדיר קיבוע זכויות מול רשות המסים לפני המשיכה הראשונה ולא אחריה; ולהחליט מראש כמה עובר לילדים - בחייכם ואחריהם - כי בסכום הזה זו כבר החלטה של העברת הון ולא של עזרה.

בסדרה: 3 מיליון שקל, 2 מיליון שקל ומיליון שקל. ולעומק: זכויות אזרחים ותיקים ב-2026.