סין ירדה מרשימת החששות: החוב, ה-AI ורוסיה השתלטו על כינוס קרן המטבע
במשך שנים, כל כינוס של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי עסק בשאלה אחת: מה סין תעשה לכלכלה העולמית. בכינוס השנתי שהתקיים בבנגקוק, סין ירדה מראש רשימת החששות. את מקומה תפסו שלושה נושאים אחרים: החוב הממשלתי שתופח בכלכלות המפותחות, הבום של הבינה המלאכותית, וחוסר האיזון בסחר העולמי. במקביל, המלחמה באוקראינה חזרה למרכז הבמה, הפעם גם בתוך חדרי הישיבות.
הבחירה במקום עצמה טעונה היסטורית. זה הכינוס הראשון באסיה מאז באלי ב-2018, ותאילנד אירחה אותו לאחרונה ב-1991, שש שנים לפני שניתוק הבאהט מהדולר הצית את המשבר הפיננסי באסיה. בבנגקוק השאלה הייתה דומה: מאיפה יגיע המשבר הבא. בין המשתתפים נשמעה הערכה שכל אחד מהשלושה, חוסר האיזון העולמי, הבום בבינה המלאכותית או ערימת החוב בצפון הגלובלי, עשוי לשמש כנקודת ההצתה.
קרן המטבע עצמה הציגה עמדה מורכבת. מצד אחד, היא אופטימית לגבי כלכלות שמשתלבות בשרשרת האספקה של הבינה המלאכותית, כמו דרום קוריאה, יפן וסין. מצד שני, היא מזהירה שההשקעות בתחום מרחיבות את הפערים בין מדינות. ההלוואות הענקיות למרכזי נתונים מתחרות עם הממשלות על אותו כסף, ומעלות את עלויות המימון לכולם. אם הטכנולוגיה תכשל בהבאת שיפור הפריון המובטח, הקרן מעריכה שההשלכות על הכלכלה העולמית עלולות להיות חמורות. את שילוב הסיכונים שהקרן מסמנת כבר אפשר לראות גם בשוקי האג"ח.
החזית החריפה ביותר נפתחה מול וושינגטון. מנכ"לית הקרן, קריסטלינה גאורגייבה, אמרה שצמיחה חזקה לבדה תתקשה להעמיד את ארה"ב על מסלול בר קיימא, כשהחוב הפדרלי חצה 40 טריליון דולר. בסביבת שר האוצר סקוט בסנט ביטלו את האזהרה וטענו שתחזיות הקרן היו שגויות בעבר. הנתונים עצמם מחזקים דווקא את החשש: הגירעון הפדרלי בשנת התקציב 2026 התקרב ל-2 טריליון דולר, עלייה של כ-12% בתוך שנה.
סין, שבעבר הייתה הנאשמת המרכזית בדיונים על חוסר איזון, הפכה את המשוואה. נגיד הבנק המרכזי הסיני, פאן גונגשנג, אמר בוועדה המוניטרית והפיננסית של הקרן שבייג'ינג תומכת בפיקוח הדוק יותר על ההשפעות של הסיכונים הפיסקליים בכלכלות המפותחות. לדבריו, מדינות עם גירעון צריכות לטפל בגירעון שלהן, ומדינות עם עודף צריכות להגדיל צריכה והשקעה. נראה שהמסר כוון בעיקר לארה"ב. סימן לקרירות בין שתי המעצמות היה גם בהושבה: נציגי סין וארה"ב ישבו במרחק זה מזה בפגישת שרי האוצר של ה-G20.
ועדיין, סין עוררה הרבה פחות דאגה מבעבר. ב-2018, כשהכינוס התקיים באינדונזיה, מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין החלה אז והשתלטה על הדיונים. כעת, על רקע התייצבות יחסית ביחסים בין וושינגטון לבייג'ינג, נראה שהמשקיעים מתייחסים לסין כאל עוד סיכון ברשימה ולא כאל איום ייחודי.
המלחמה באוקראינה, לעומת זאת, הסעירה את הכינוס. שר האוצר הרוסי, אנטון סילואנוב, הגיע לפגישת ה-G20 בעצמו, בפעם השנייה השנה, ושרי האוצר באירופה, ובראשם הגרמני לארס קלינגבייל, הבהירו שיתנגדו לכל ניסיון להחזיר את רוסיה למעמד של חברה רגילה בקבוצה. כשסילואנוב נאם בוועדה של הקרן, כמעט מחצית מהמשלחות יצאו מהאולם. ברקע, מוסקבה מקדמת יוזמה מדינית משלה, ופוטין מציע פסגה משולשת עם טראמפ ושי.
מדינות G7 הודיעו על מימון של 260 מיליון יורו, כ-300 מיליון דולר, לתיקון התשתיות בתחנת הכוח הגרעינית בצ'רנוביל, ומקוות להגיע ל-500 מיליון יורו, שיממנו את הפרויקט כולו, בכנס תורמים בפריז. הקרן מזכירה שהחוב הציבורי הגבוה מצמצם את היכולת של ממשלות לממן צרכים כמו ביטחון, ובאירופה, שמגדילה את תקציבי הביטחון, האזהרה הזו רלוונטית במיוחד.
המכנה המשותף של הכינוס הוא מחסור בתיאום. כלכלנים שהשתתפו בדיונים תוהים אם הקרן, הפדרל ריזרב והבנק המרכזי של סין יצליחו לעבוד יחד, או שכל אחד ילך לכיוון אחר ויחמיר את המצב. בינתיים, הזינוק בתשואות האג"ח נשאר הסיכון שהקרן מסמנת ככבד ביותר למערכת הפיננסית.
- הנפט ב-110 דולר, אז למה עיראק מבקשת סיוע מקרן המטבע?
- קרן המטבע מעלה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% - הגבוהה ב-OECD
להרחבה: "קוקטייל של סיכונים": קרן המטבע מזהירה מפני שילוב מסוכן לכלכלה
