הנפט ב-110 דולר, אז למה עיראק מבקשת סיוע מקרן המטבע?
עיראק פונה לקרן המטבע הבינלאומית בבקשה לתוכנית סיוע כלכלית, למרות שמחיר הנפט מתקרב ל-110 דולר לחבית. לכאורה, זו אמורה להיות תקופה מצוינת למדינה שמחזיקה באחת מעתודות הנפט הגדולות בעולם ומתפרנסת בעיקר מיצוא נפט. אלא שהמציאות הפוכה. המלחמה באזור, השיבושים במצר הורמוז והקושי להוציא נפט מהמדינה פוגעים בהכנסות הממשלה, ובגדד מתקשה לממן את ההוצאות העצומות שלה. מנכ"לית קרן המטבע, קריסטלינה גיאורגייבה, מודיעה שהקרן תעניק לעיראק תמיכה משמעותית, הן במימון והן בגיבוש מדיניות כלכלית.
גיאורגייבה אומרת במסיבת העיתונאים שנערכת עם סיום הכינוס השנתי של קרן המטבע והבנק העולמי בבנגקוק, כי עיראק ביקשה תוכנית סיוע וכי הקרן מתכוונת לתמוך בה באופן נרחב. בשלב הזה עדיין לא נקבע היקף ההלוואה, סוג התוכנית או התנאים שיידרשו מבגדד. אבל עצם הפנייה מעידה על חומרת הבעיה. מדינה שמחזיקה במשאבי נפט אדירים מתקשה לתרגם אותם למזומנים שיאפשרו לה לשלם משכורות, להפעיל שירותים ציבוריים ולהשקיע בתשתיות.
הכנסות הנפט נחתכו ביותר מחצי
המספרים מסבירים את חומרת המצב. לפי נתוני משרד האוצר העיראקי, הכנסות המדינה מנפט בשבעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו בכ-30.4 טריליון דינר, לעומת כ-65 טריליון דינר בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בירידה של כ-53%. כלל הכנסות הממשלה ירדו בכ-46%, לרמה של 39.1 טריליון דינר, בעוד ההוצאות הגיעו לכ-65.4 טריליון דינר. הגירעון המצטבר הסתכם בכ-26.3 טריליון דינר.
הבעיה היא שההוצאות כמעט לא יורדות יחד עם ההכנסות. עיראק מעסיקה מספר עצום של עובדים בשירות הציבורי, ומערכת השכר, הפנסיות והקצבאות שלה בולעת חלק גדול מהתקציב. בשבעת החודשים הראשונים של השנה הוצאות השכר לעובדי המדינה הגיעו לכ-35.9 טריליון דינר. בתוספת ההוצאות על רווחה ותמיכות חברתיות, מדובר בסכום שעולה על כלל הכנסות הממשלה באותה תקופה.
עד המלחמה, הנפט סיפק בדרך כלל כ-90% מהכנסות הממשלה. כאשר מחירי הנפט עולים, הממשלה מקבלת יותר כסף, וכשהם יורדים היא נאלצת לצמצם הוצאות או להגדיל חובות. אלא שהמלחמה עם איראן חשפה בעיה קשה יותר: גם כשהנפט מתייקר, עיראק לא בהכרח יכולה למכור אותו.
מרבית יצוא הנפט העיראקי עובר דרך המפרץ הפרסי ומצר הורמוז. השיבושים בתנועת המכליות, עליית מחירי הביטוח והחשש מתקיפות ימיות מקשים על הוצאת הסחורה. במקרים מסוימים עיראק נאלצת להציע הנחות לקונים כדי לפצות אותם על עלויות ההובלה והסיכונים הביטחוניים.
בחודש ספטמבר נרשמת התאוששות בהפקת הנפט העיראקית, שמגיעה לכ-4.4 מיליון חביות ביום, אך ההסלמה המחודשת במפרץ באוקטובר מאיימת על ההתאוששות. בגדד מנסה למצוא פתרונות, בהם הרחבת השימוש במכליות שבשליטתה ופיתוח נתיבי יצוא חלופיים.
אחד הפתרונות שנבחנים הוא חידוש צינורות נפט ישנים, שיאפשרו לייצא נפט שלא דרך המפרץ. עיראק וסוריה כבר מקדמות מהלך לשיקום צינור הנפט ההיסטורי קירקוק-בניאס, שיוכל בעתיד להעביר נפט עיראקי אל הים התיכון. אלא שמדובר בפרויקט ארוך טווח, והוא לא יפתור את מצוקת המזומנים הנוכחית.
הכלכלה מתכווצת, החוב גדל - ומה תדרוש קרן המטבע?
התחזיות הכלכליות ממחישות את עומק הפגיעה. לפי התחזית העדכנית של קרן המטבע, התוצר העיראקי צפוי להתכווץ השנה בכ-16%, לאחר ירידה מתונה של כ-0.4% בשנה שעברה. בשנת 2027 צפויה התאוששות של כ-19%, אבל התחזית הזאת תלויה במידה רבה בחידוש יצוא הנפט ובהתייצבות המצב הביטחוני.
- עיראק משנה את הדרך שבה היא מוכרת נפט - ותעביר בעצמה יותר מטענים דרך הורמוז
- 2 מיליון חביות עברו בהורמוז - עיראק לוקחת את ההובלה לידיים
גם מצב החוב מחמיר. החוב הציבורי, שהסתכם בכ-53% מהתוצר בשנה שעברה, צפוי להגיע לכ-71% השנה. במקביל, הצורך לממן את הגירעון גדל והאפשרות להמשיך להסתמך על יתרות מטבע החוץ ועל מימון מקומי הופכת למוגבלת יותר.
קרן המטבע הזהירה כבר בעבר מפני מבנה התקציב העיראקי. הממשלה הרחיבה לאורך השנים את הוצאות השכר והפנסיה, בלי לפתח מקורות הכנסה משמעותיים שאינם קשורים לנפט. במקביל, המדינה מתקשה לגבות מסים, לספק חשמל באופן סדיר ולעודד פעילות של עסקים פרטיים.
תוכנית סיוע של קרן המטבע עשויה לכלול דרישות לריסון הוצאות הממשלה, שיפור גביית המסים, שינוי מדיניות ההעסקה במגזר הציבורי ורפורמות במערכת הפנסיה. הקרן המליצה בעבר גם על רפורמות בבנקים הממשלתיים, בענף החשמל ובמערכת הסובסידיות. אלה עדיין אינן דרישות שסוכמו במסגרת התוכנית החדשה, אבל הן מסמנות את הכיוון שבו הקרן עשויה להתקדם.
מבחינת הממשלה העיראקית, מדובר במהלכים רגישים מאוד מבחינה פוליטית. השירות הציבורי מספק פרנסה למיליוני אזרחים ומשפחותיהם, וצמצום ההוצאות עלול לעורר התנגדות ציבורית. מנגד, בלי שינוי מבני, גם חזרה מלאה של יצוא הנפט לא תפתור את התלות הגדולה של המדינה במקור הכנסה יחיד.
הסיוע של קרן המטבע יכול לספק לעיראק מימון ולשפר את האמון של מלווים ומשקיעים ביכולתה לעמוד בהתחייבויותיה. עם זאת, עדיין נדרשים משא ומתן על התנאים ואישור רשמי של התוכנית, ואין ודאות שכל הסכום שייקבע יועבר בבת אחת. בתוכניות מהסוג הזה הכסף מועבר בדרך כלל בשלבים, בהתאם לעמידה ביעדים שנקבעים מראש.
- ברודקום, ורייזון ויונייטדהלת' חוסמות מסחר בטוקנים על המניות שלהן
- גרמניה וצרפת מרככות את איסור הבנזין של 2035, ומניות הרכב עולות
במקביל, קרן המטבע מנהלת שיחות מתקדמות גם עם לבנון. גיאורגייבה מדווחת על התקדמות משמעותית במשא ומתן מול הרשויות הלבנוניות, אך מדגישה שנותרו נושאים שצריך להסדיר לפני שניתן יהיה להגיע להסכם. בשונה מעיראק, שמחזיקה במשאבי נפט גדולים אך מתקשה לייצא אותם, לבנון מתמודדת זה שנים עם משבר במערכת הבנקאית, בחוב הציבורי ובאמון במוסדות הפיננסיים.
