מסר דיווח לא נכון על הפנטהאוז שרכש - וישלם מס רכישה כפול

היזם האמריקני-ישראלי טלמון מרקו לא יקבל החזר של 3 מיליון שקל במס הרכישה אותו שילם על פנטהאוז יוקרתי, שרכש ב-64 מיליון שקל. זאת, משום שאיחר להגיש את הבקשה לשינוי הגדרת הדירה לצורכי המס. כך קובע יו"ר ועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט הרי קירש.

מרקו היה המנכ"ל והמייסד של Viber, יישום קנייני להעברת מסרים מיידיים וביצוע שיחות באינטרנט, לו יש 400 מיליון משתמשים. בספטמבר 2015 הוא רכש את הפנטהאוז בן שתי הקומות במגדל מגורים יוקרתי בתל אביב מידי שניים מחברי קבוצת הרכישה שהקימה אותו. באותה עת עמד מס הרכישה על 8% ו-10% ממחיר דירת מגורים, ועל 5% ממחיר דירת מעטפת (שעדיין אינה ראויה למגורים).

בהסכם הרכישה נקבע, כי הצדדים ידווחו לרשות המיסים על הדירה כמוגמרת, כדי לקבל הקלה במס השבח החל על המוכרים. מרקו דיווח על הרכישה בנובמבר 2015, כתב שמדובר בדירת מגורים ושילם מס רכישה בסך 6.3 מיליון שקל. השומה העצמית אושרה בפברואר 2016. בהמשך הגיע לידי רשות המיסים מידע ולפיו מדובר בדירת מעטפת, החייבת במס שבח (מצד המוכרים) גבוה יותר. באוגוסט 2017 ביקרו בדירה נציגי הרשות, בתיאום עם מרקו, אשר הצהיר שמצבה לא השתנה מאז שרכש אותה.

ביקש לקבל בחזרה 3.2 מיליון שקל

הרשות פתחה חקירה בעניינם של המוכרים וביוני 2016 העיד מרקו בפני פקיד חקירות מרכז. הוא אמר שמבחינתו רכש דירת מעטפת וחתם על המסמכים שהכין עבורו עו"ד יוסי שטבהולץ. בנובמבר 2018 תיקנה הרשות את שומתם של המוכרים וחייבה אותם במס שבח גבוה יותר, תוך שהיא קובעת שמדובר בדירת מעטפת. 

ביוני 2020 ביקש מרקו לתקן את השומה העצמית שלו משנת 2015 ולקבוע שמדובר בדירת מעטפת - שינוי שמשמעותו החזר מס של 3.2 מיליון שקל. הרשות דחתה את הבקשה, שכן החוק קובע שניתן לתקן שומה רק ארבע שנים לאחר הוצאתה - כך שבקשתו הוגשה באיחור של שבעה חודשים. הרשות קבעה, כי אין סיבה חריגה לאפשר את האיחור.

מרקו ערער והצדדים הסכימו שמדובר בדירת מעטפת, אך היו חלוקים בשאלה האם היה מקום להאריך את המועד להגשת הבקשה. קירש קיבל את עמדת הרשות וקבע שלא היה מקום לכך. "אני מודע היטב לכך שמשמעות הדבר עשויה להיות תשלום-יתר של מס רכישה של למעלה מ-3 מיליון שקלים, לעומת מצב בו החבות במס רכישה הייתה נקבעת מלכתחילה בהתאם לנסיבות כאשורן. ואכן מתחדד כאן במלוא חריפותו המתח המובנה בין עקרון 'מס האמת' מחד וערך הסופיות מאידך, כאשר נוסף על כך, עולה כאן לדעתי גם היבט של תום לב וניקיון כפיים", הוא מנמק.

קירש דוחה את טענתו של מרקו, לפיה הרשות הייתה צריכה לתקן מיוזמתה את חיובו במס רכישה במקביל לתיקון חיובם של המוכרים במס שבח, שכן באותה עת לא השלימה את בדיקת עניינו של מרקו. באותה עת לא התגלו עובדות חדשות, שכן מרקו ידע בזמן אמת שהוא רוכש דירת מעטפת. ההתפתחות החדשה הייתה שרשות המיסים גילתה, שהצגת העסקה בפניה לא תאמה את המציאות.

הסבר תמוה על פניו

"רק תיקון שומות המוכרים על ידי המשיב הניע את העורר לבקש את תיקון שומתו - ולא חתירה להצגת האמת בפני רשות המיסים", מדגיש קירש. "לא נפלה כל טעות: תיאור הנכס כדירת מגורים נעשה בצורה מכוונת, בשיתוף פעולה מצד העורר, ולתכלית ברורה - חיסכון ממשי במס שבח עבור המוכרים".

קירש מוסיף: "לאחר מכן היו לעורר הזדמנויות טובות להתעמק בעניין ולבקש לתקן את דיווחו המקורי. יצוין בהקשר זה כי העורר הוא אדם משכיל, יזם היי-טק ואיש עסקים מצליח ביותר, ועומדים לרשותו כל המשאבים הדרושים על מנת לפעול באופן מושכל ותקין. הוא רכש נכס במחיר של 64מיליון שקלים וידע כי הרכישה כרוכה בתשלום מס מצידו" - אך לא ניצל אף אחת מהזדמנויות אלה.

• 89 דירות, 16 חודשי איחור: ועדת הערר שללה את ההקלה במס השבח
• העליון מצמצם את קיזוז הדיבידנדים מהפסדי הון של חברות

מרקו טען, כי לא תיקן את השומה משום שהניח שהרשות תעשה זאת. קירש מגיב: "הסבר זה תמוה על פניו. הפרש מס הרכישה בו מדובר הוא למעלה מ-3 מיליון שקל. יש לשער כי גם עבור אדם אמיד מאוד זהו סכום מהותי. האם סביר שאדם שחושב שמגיע לו החזר מס של יותר מ-3 מיליון שקל ימתין כשנתיים מבלי לנקוף אצבע, מפני שהוא מניח כי רשות המיסים תחזיר את המס ביוזמתה ומבלי שהיא התבקשה לעשות כן?"

קירש מוסיף: "אמנם לא קל לקבוע כי בקשת תיקון לא תתקבל וכתוצאה מכך סכום מס אשר ככל הנראה שולם ביתר יישאר בקופה הציבורית ולא יושב לכיס האזרח. כך גם כאשר האיחור בהגשת בקשת התיקון הוא 'רק' כשלושה וחצי חודשים. כאמור, אני מודע לקושי זה. אולם כחלק מאיזון השיקולים והערכים השונים, יש לדעתי להביט גם על התמונה הכוללת שמצטיירת במקרה הנוכחי: מרקו ועורכי דינו ידעו שההצהרה על מצב הדירה אינה נכונה, הוא לא עשה דבר ארבע שנים, אלא פעל רק לאחר שהתברר לו שעניינם של המוכרים הגיע לערכאות.

מרקו חויב בתשלום הוצאות בסך 40,000 שקל. חברי הוועדה רו"ח צבי פרידמן ועו"ד יהושע בליצקי הסכימו עם קירש. את מרקו ייצגו עוה"ד אודי ברזילי וקארין צוקרמן, ואת רשות המיסים - עו"ד ניר וילנר.