החברה והקבלן הכחישו את הליקויים - ויפצו זוג מיחיעם בכ-161 אלף שקל
בית משפט השלום בחיפה חייב את חברת תקומה - יחיעם ואת קבלן המשנה רשיד סלאמה - צבע, גמרים ובניה לשלם לשביט ואינה לזר כ-161 אלף שקל, על ליקויים בבית שנבנה להם בשכונת ההרחבה של קיבוץ יחיעם. השופטת סיגלית מצא דחתה את דרישת שתי החברות לתקן את הליקויים בעצמן, וקבעה שהזוג יקבל כסף ויזמין קבלן משלו. אחד הנימוקים: החברות הכחישו מלכתחילה את רוב הנזקים.
התביעה הוגשה בדצמבר 2020, ופסק הדין ניתן כמעט שש שנים אחר כך. באמצע הדרך הסכימו הצדדים שהליקויים יתוקנו לפי מה שקבע מומחה בית המשפט, אבל לפי הזוג תוקן בסוף סעיף אחד בלבד.
מה התגלה בבית אחרי המסירה?
ב-2013 חתמו בני הזוג על הסכם עם תקומה לבניית בית של 150 מ"ר על מגרש בהרחבה. את העבודה עצמה ביצע קבלן המשנה, והבית נמסר בדצמבר 2015. כבר בדוח שנת הבדק ב-2017 נרשמו חורים במסלעה, סחף אדמה וחניה שוקעת, עם ההערה "לא טופל". בינואר 2019 נרשם שבוצעו איטום חלונות ומרזבים וטיפול ברטיבות בממ"ד ובחדרים, ונקבע להיפגש אחרי החורף כדי לטפל בצבע ובמסלעה.
ביוני 2019 כתב שביט לזר לחברה: "החורף חלף הבטחתם לתקן את המסלעה מסביב לבית בתום הגשמים", והוסיף ש"כל הסדקים חזרו ובגדול!". תקומה ביקשה שימלא שוב דוח ליקויים, הודיעה שיועץ קרקע יגיע לבדוק, ולבסוף ביקשה ממנו להתאזר בסבלנות. ב-2020 הזמין הזוג חוות דעת של מהנדס, שלח שני מכתבי התראה ופנה לבית המשפט.
בפברואר 2021 כתב המפקח מטעם תקומה בדוח תיקון ליקויים: "לאחר שהקבלן אינו מגיב לדו"ח הבדק של הדייר ואינו מראה נכונות להגיע לשכונה ולטפל בלקוח, ניסיתי ליצור קשר עם הדיירים לטפל בליקויים בעצמי". הזוג השיב לו שמעכשיו כל התקשורת תעבור דרך עורך הדין.
כמה עולה לתקן את הבית?
הזוג תבע כ-209 אלף שקל, מתוכם כ-172 אלף לפי המהנדס מטעמו. המומחים של הנתבעות העריכו את התיקונים בסכומים קטנים בהרבה: 5,400 שקל לפי המומחה של קבלן המשנה ו-10,050 שקל לפי המומחה של תקומה. מומחה בית המשפט, המהנדס צביקה רום, מצא ליקויים בשווי 46,950 שקל לפני פיקוח ומע"מ. אחרי בדיקת רטיבות של מעבדה חיצונית הוסיף עוד 15,300 שקל.
הרשימה ארוכה: כתמי רטיבות מתחת לחלונות ובממ"ד, איטום לקוי בחדר הרחצה, נזילה מצנרת הכיור, כשל בחיבור של צינור מי גשם שעובר בתוך קיר, אריחים חלולים, טיח גלי וצביעה לקויה. הסעיף היקר ביותר היה המסלעה שמסביב לבית. לפי המומחה, כפי שהשופטת סיכמה את ממצאיו, "בוצעה הנחה של אבנים באופן אקראי לחלוטין, מבלי לוודא סגירת חורים ומענה ליציבות הנדרשת למסלעה". הפתרון: לפרק ולבנות אותה מחדש, ב-14,600 שקל.
מה טענו החברות?
תקומה טענה שהפער בין התביעה לממצאי המומחה מוכיח "שמדובר בתביעה מופרזת שמטרתה עשיית עושר ולא במשפט". לדבריה, היא ביצעה תיקוני בדק לפני התביעה ואחריה, והזוג הפר את ההסדר הדיוני. המסלעה, לטענתה, נבנתה ב-2010-2012, לפני שהזוג קיבל את המגרש, ולכן אינה באחריותה. החברה הוסיפה שמהנדס מטעמה הציע למלא את החללים בין האבנים בבטון, והזוג סירב.
קבלן המשנה טען שאין בינו לבין הזוג חוזה, ושהעובדים שלו הגיעו לתקן אבל הזוג ביקש שלא יבצעו חלק מהעבודות. הוא הציג הודעה ששלחה אינה לזר אחרי אחד הביקורים: "העובדים שלך היו אתמול, שביט מבסוט מהעבודה". לטענתו גם, "התובעים הם שמשכו והאריכו את ההליך. משכך, אינם זכאים לפיצויים בגין עגמת נפש".
מתי מאבד קבלן את הזכות לתקן?
לפי חוק המכר (דירות), קונה שמגלה ליקוי צריך לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקן אותו. ההיגיון כלכלי: קבלן שמכיר את הבית ויש לו צוות באתר יתקן בזול יותר מקבלן מבחוץ. השופטת הדגישה שהאחריות לפעול מוטלת על הקבלן: "היוזמה לתיקון הליקוי צריכה להיות של הקבלן, ומרגע היוודע הליקוי עליו לבצע את התיקונים כנדרש ממנו".
במקרה הזה, קבעה, אין מחלוקת שלחברות ניתנו כמה הזדמנויות, לפני התביעה ובמהלכה. היא הוסיפה ש"די בכך שהנתבעות מכחישות את קיום הנזקים בכדי להצדיק דחיית בקשתן לתקן את הליקויים", כשהחברות הגישו חוות דעת שהעריכו את הנזק בכמה אלפי שקלים. "דומני כי אף האמון בין הצדדים, ככל והיה כזה, פקע זה מכבר", כתבה. על העבודות שביצע קבלן המשנה אחרי ההסדר, איטום חיצוני של שתי חזיתות ותיקון סדקים, נקבע שגם לפי גרסתו לא תוקן אף ליקוי מהרשימה של המומחה. בית המשפט העליון כבר דן בשאלה כמה פיצוי מגיע לרוכש שמתקן בעצמו ליקויי בנייה.
על מה בדיוק ישלמו?
עלות התיקונים, משוערכת להיום ובתוספת 10% פיקוח ומע"מ, הגיעה ל-102,670 שקל. השופטת הוסיפה 15,000 שקל עוגמת נפש, בהתחשב בכך שמדובר בבית מגורים, בליקויי רטיבות ובניסיונות תיקון שלא הועילו. עוד 10,000 שקל נפסקו לדיור חלופי, הובלה וניקיון, כי המומחה קבע שהזוג יצטרך לפנות את הבית לשבוע. התביעה על ימי עבודה שאבדו נדחתה מחוסר ראיות. סכומים כאלה אינם נדירים בתיקי ליקויים: במקרה אחר נפסקו 77 אלף שקל על ליקויים בפנטהאוז.
לזה נוספו כ-15,700 שקל החזר הוצאות, בהן 5,000 שקל מהאגרה וחלק משכר מומחה בית המשפט, ו-18,000 שקל שכר טרחת עורך דין. שתי החברות חייבות ביחד ולחוד, חוץ מעלות המסלעה, שתוטל על תקומה לבדה. לפי השופטת, תקומה לא הכחישה את חובתה לתקן את המסלעה עד שהוגשה התביעה, וההצעה שלה למלא את החורים בבטון רחוקה מאוד מהפתרון שקבע המומחה.
דוח הבדק שתיעד לראשונה את החורים במסלעה נכתב ביולי 2017. מאז עברו יותר מתשע שנים.
