אסטרהזנקה חותמת על עסקת AI של עד 1.5 מיליארד דולר עם החברה של דפנה קולר
אסטרהזנקה ממשיכה להגדיל את ההשקעות בבינה מלאכותית לפיתוח תרופות, והפעם היא בוחרת בחברה שהקימה אחת המדעניות הישראליות המוכרות בעולם. ענקית התרופות חותמת על הסכם עם אינסיטרו, שהקימה ומנהלת דפנה קולר, לפיתוח טיפולים חדשים למחלות כבד ולמחלות של שריר הלב. ההסכם כולל תשלום ראשוני של 40 מיליון דולר ותשלומים אפשריים נוספים של עד 1.46 מיליארד דולר, בהתאם לעמידה באבני דרך במחקר, בפיתוח ובמכירות. אינסיטרו תהיה זכאית גם לתמלוגים ממכירות התרופות, אם יגיעו לשוק. מדובר בעסקה שממחישה כיצד חברות התרופות הגדולות מוכנות להשקיע סכומים משמעותיים בטכנולוגיות AI, אבל גם עד כמה הן מבקשות לקשור את התשלומים הגדולים לתוצאות בפועל.
הפער בין התשלום המיידי לשווי האפשרי של ההסכם משמעותי. 40 מיליון הדולר הראשונים הם פחות מ-3% מהיקפו המרבי, והיתרה מותנית בהתקדמות הפיתוח ובהצלחה המסחרית. לאסטרהזנקה זו דרך לקבל גישה למחקר חדשני תוך חלוקת הסיכון בין הצדדים. מבחינת אינסיטרו, העסקה מספקת מימון לפעילותה והזדמנות ליהנות מהכנסות גדולות בעתיד, אם התרופות שיפותחו יעמדו בניסויים הקליניים ויקבלו אישור לשיווק.
התוכן והמידע של נתוני המחשבון והכלי האינטראקטיבי
עמוד 1: במספרים
| נתון | ערך |
|---|---|
| תשלום ראשוני שאינסיטרו מקבלת מיד | 40 מיליון $ |
| תשלומים נוספים לפי אבני דרך במחקר, בפיתוח ובמכירות | עד 1.46 מיליארד $ |
| החלק של התשלום הראשוני מההיקף המרבי של ההסכם | פחות מ-3% |
| שיעור התמלוגים ממכירות, אם תרופה תגיע לשוק | חד-ספרתי |
עמוד 2: מי עושה מה
עמוד 3: על מה לעקוב
עמוד 4: קריאה נוספת
ההסכם מתמקד בשתי קבוצות מחלות. הראשונה היא דלקת כבד שומני על רקע הפרעה מטבולית, המוכרת בשם MASH, מחלה שבה הצטברות שומן בכבד מלווה בדלקת ובפגיעה בתאי הכבד. במקרים מתקדמים היא עלולה להוביל להצטלקות הכבד ולשחמת. המחלה קשורה לעיתים קרובות להשמנה, לסוכרת ולהפרעות בחילוף החומרים, ושכיחותה גדלה עם התרחבות התופעות האלה בעולם. זה לא המפגש הראשון של אינסיטרו עם המחלה: ב-2019 היא חתמה עם גיליאד על שיתוף פעולה בתחום, כשהמחלה עוד נקראה NASH.
הקבוצה השנייה היא מחלות של שריר הלב, קרדיומיופתיות, שעלולות לפגוע ביכולת הלב להתכווץ ולהזרים דם. מדובר בקבוצת מחלות רחבה, עם גורמים גנטיים וסביבתיים שונים, ולכן גם התגובה לטיפולים משתנה בין החולים.
בשני התחומים קיים קושי דומה: חולים שמאובחנים באותה מחלה עשויים לסבול ממנגנונים ביולוגיים שונים. תרופה שמועילה לקבוצה אחת של מטופלים עשויה להיות פחות יעילה אצל קבוצה אחרת. חברות התרופות משקיעות מיליארדים בניסיון לזהות את הגורמים הביולוגיים למחלות, כדי לפתח טיפולים מדויקים יותר ולהגדיל את שיעורי ההצלחה בניסויים.
כאן נכנסת לתמונה הפלטפורמה של אינסיטרו, שנקראת וירטואל יומן. החברה משלבת מידע גנטי, נתונים רפואיים וניסויים בתאים אנושיים עם מודלים של למידת מכונה. המערכת מנתחת כמויות גדולות של מידע ומנסה לזהות קשרים בין שינויים גנטיים, תהליכים ביולוגיים והתפתחות מחלות.
המטרה היא לבחור בשלב מוקדם מטרות ביולוגיות בעלות סיכוי גבוה יותר להוביל לתרופה יעילה. בענף שבו פיתוח תרופה חדשה עשוי להימשך יותר מעשור ולעלות מיליארדי דולרים, גם שיפור מתון בשיעור ההצלחה עשוי להיות בעל ערך כלכלי משמעותי.
אינסיטרו תהיה אחראית על שלבי המחקר הראשונים ועל זיהוי מטרות לפיתוח התרופות. אסטרהזנקה תוביל את הניסויים הקליניים, את תהליכי הרישוי ואת השיווק המסחרי. חלוקת התפקידים מאפשרת לכל חברה להתמקד ביתרון שלה: אינסיטרו בניתוח המידע ובזיהוי המטרות, ואסטרהזנקה בפיתוח תרופות ובהבאתן לשוק.
לפי תנאי ההסכם, מדובר בשיתוף פעולה בלעדי בהיקף עולמי. אסטרהזנקה מסמנת את המטרות הביולוגיות שמעניינות אותה, ואינסיטרו מפעילה עליהן את פלטפורמת ה-AI שלה עד לשלב שבו נבחרת מולקולה מועמדת לפיתוח. התמלוגים שנקבעו הם בשיעור חד-ספרתי מהמכירות, כך שאם תרופה תגיע לשוק, רוב ההכנסות ממנה יישארו אצל ענקית התרופות. מבחינת אינסיטרו, הכסף הגדול תלוי באבני הדרך.
- למה אסטרהזנקה שמה 2 מיליארד בסאמיט - ומה כבר מתומחר?
- טלטלה בענף הפארמה: מניית אסטרהזנקה צנחה בכ-10% בעקבות כישלון בניסוי לבבי קריטי
הקשר הישראלי וההשקעות הגדולות בבינה מלאכותית
קולר, שגדלה בישראל והייתה פרופסור באוניברסיטת סטנפורד, מוכרת גם כמייסדת שותפה של פלטפורמת הלימודים המקוונת קורסרה. היא הקימה את אינסיטרו ב-2018, מתוך תפיסה שאפשר לשנות את תהליך פיתוח התרופות באמצעות שילוב בין מידע ביולוגי ובינה מלאכותית.
החברה גייסה לאורך השנים מאות מיליוני דולרים ממשקיעים גדולים, ובהם בלקרוק, קרנות הון סיכון ומשקיעים מוסדיים. היא משתפת פעולה עם בריסטול מאיירס, אלי לילי וגיליאד, ומקדמת במקביל תוכניות לפיתוח תרופות עצמאיות.
בינואר השנה הרחיבה אינסיטרו את הקשר שלה לישראל באמצעות רכישת קומבינאבל AI, סטארטאפ שהוקם ברחובות על ידי ד"ר דריה קוך וד"ר נועם כץ. החברה הישראלית מפתחת מערכות AI לתכנון נוגדנים טיפוליים, והפעילות שלה משתלבת כעת בפלטפורמת פיתוח התרופות של אינסיטרו. צוות החברה ממשיך לפעול בישראל כמרכז מחקר ופיתוח.
קומבינאבל צמחה מתוך איון לאבס, חממת הבינה המלאכותית לפארמה שהוקמה בישראל בשיתוף כמה חברות תרופות גדולות, ובהן אסטרהזנקה עצמה. הרכישה נחשבת לאקזיט הראשון בישראל של חברת AI מתחום הפארמה, כך שהקשר בין אסטרהזנקה לטכנולוגיה שאינסיטרו רכשה קדם להסכם הנוכחי.
מבחינת אסטרהזנקה, ההסכם הוא חלק ממהלך רחב בהרבה. החברה מציבה יעד להגיע להכנסות שנתיות של 80 מיליארד דולר עד 2030, ומרחיבה את צבר התרופות שלה באמצעות פיתוח עצמי, רכישות ושיתופי פעולה.
- קורוויב קרסה ב-15%, אבל דויטשה בנק רואה פוטנציאל לעלייה של 128%
- סעודיה מוציאה 83 מיליארד דולר על ביטחון - אז איך החות'ים מצליחים לפגוע בה?
בסוף ספטמבר הודיעה אסטרהזנקה על השקעה של 2 מיליארד דולר בסאמיט תרפיוטיקס, במהלך שנועד לקדם שילובים חדשים של טיפולים בסרטן. בניגוד להשקעה ההונית בסאמיט, ההסכם עם אינסיטרו מבוסס על מימון מחקר ותשלומים מותנים בהתקדמות.
גם בישראל תחום פיתוח התרופות באמצעות AI מתרחב. לפי נתוני ענף מדעי החיים, פועלות בישראל כ-30 חברות שמשלבות בינה מלאכותית בפיתוח תרופות, וחלק גדול מהן נתמכות על ידי רשות החדשנות. פעילותן כוללת זיהוי מטרות ביולוגיות, תכנון מולקולות, התאמת טיפולים לחולים וניהול ניסויים.
האתגר של אינסיטרו ושל חברות דומות הוא להוכיח שהיכולת לזהות מטרות במהירות אכן משפרת את התוצאות אצל מטופלים. החברה מקדמת כיום תשע תוכניות פיתוח, ובהן טיפולים למחלות כבד, הפרעות מטבוליות ומחלות נוירולוגיות. אחת מתוכניות הכבד העצמאיות שלה מיועדת להתקדם לניסוי בבני אדם בתחילת 2027.
