ההשקעות במדעי החיים בישראל בצניחה: “גיוס ההון הפך לאתגר המרכזי”

הכסף לתעשיית מדעי החיים הישראלית נעשה יקר יותר וקשה יותר להשגה, אבל העניין בטכנולוגיות הבשלות של הענף לא נעלם. זו התמונה שעולה מהדו"ח השנתי של IATI, רשות החדשנות ו-PwC Israel לשנים 2025-2026: ההשקעות הפרטיות בחברות מדעי החיים ירדו לשפל של חמש שנים, גודל העסקאות המשיך להישחק, וגיוסי ההון בוול סטריט היו חלשים במיוחד. מנגד, הענף המשיך להציג בסיס פעילות רחב של כ-1,800 חברות וכ-81 אלף עובדים, יצוא יציב, ועסקאות רכישה משמעותיות מצד חברות בינלאומיות.

לפי הדו"ח, ההשקעות בחברות מדעי החיים בישראל ירדו בשנת 2025 בכ-40% לעומת השנה הקודמת, לאחר התאוששות מסוימת שנרשמה ב-2024. סך ההשקעות בענף הסתכם בכ-1.6 מיליארד דולר, כאשר יותר מ-90% מהסכום הגיעו מהשקעות פרטיות. ההשקעות הפרטיות עצמן ירדו לרמה הנמוכה ביותר בחמש השנים האחרונות, וגם גודל העסקה הממוצעת המשיך להישחק וירד לפחות מ-10 מיליון דולר. במגזר המכשור הרפואי נרשמה ירידה של יותר מ-60% בהשקעות, בעוד שההשקעות בביומד נותרו יציבות יחסית בשלוש השנים האחרונות.

ההשקעות הפרטיות בחברות מדעי החיים בישראל ירדו ב-2025 לכ-1.45 מיליארד דולר, לעומת כ-2.06 מיליארד דולר ב-2024; גם מספר העסקאות ירד מ-201 ל-165.

קרדיט: דו"ח IATI, רשות החדשנות ו-PwC Israel לשנים 2025-2026.

למרות הירידה בגיוסים, הדו"ח מצביע על יציבות יחסית בצד התפעולי של הענף. בשנת 2025 פעלו בישראל כ-1,800 חברות מדעי חיים, ובמהלך השנה הוקמו 67 חברות חדשות. ברבעון הראשון של 2026 הוקמו 12 חברות נוספות, בעיקר בתחום הביומד. הענף מעסיק כ-81 אלף עובדים, כאשר תחום הביומד מהווה כ-30% ממספר החברות, אך אחראי ליותר ממחצית מהמועסקים בתעשייה.

תעשיית מדעי החיים בישראל מונה כ-1,800 חברות פעילות ומעסיקה כ-81 אלף עובדים; בשנת 2025 הוקמו בישראל 67 חברות חדשות בתחום.

קרדיט: דו"ח IATI, רשות החדשנות ו-PwC Israel לשנים 2025-2026.

• דוח ההייטק: 85 מיליארד דולר ביצוא, לצד ירידה במספר עובדי מו"פ בישראל
• יוזמה חדשה: 15 מיליון שקלים יושקעו בקידום נשים לתפקידי ניהול

מבחינה גיאוגרפית, תל אביב ממשיכה להיות מוקד הפעילות המרכזי של הענף, עם 310 חברות. אחריה נמצאות רחובות ונס ציונה עם 120 חברות, ירושלים עם 112 חברות, הרצליה ורעננה עם 89 חברות וחיפה עם 83 חברות. לפי הדו"ח, תל אביב מובילה לא רק במספר החברות הכולל, אלא גם בכל אחד מתתי-התחומים המרכזיים.

בשוק הציבורי התמונה חלשה יותר. רוב חברות מדעי החיים הציבוריות הישראליות ממשיכות לראות בוול סטריט מקור מימון מרכזי, וכ-40% מהחברות הנסחרות בבורסה בתל אביב נסחרות גם בארה"ב. עם זאת, בשנת 2025 גייסו חברות ישראליות בבורסות בארה"ב כ-115 מיליון דולר בלבד, ירידה של יותר מ-80% לעומת השנה הקודמת. בבורסה בתל אביב לא נרשמו ב-2025 הנפקות חדשות של חברות מדעי חיים, וסך הגיוסים היה זניח.

חברות מדעי החיים הישראליות גייסו בוול סטריט 106 מיליון דולר בלבד ב-2025, ירידה חדה לעומת השנה הקודמת; 2026 נפתחה עם עסקת המשך אחת בהיקף של 33 מיליון דולר.

לצד הקושי בגיוסי הון, הדו"ח מצביע על פעילות מיזוגים ורכישות שנותרה יציבה יחסית. שנת 2025 הייתה השנה השישית ברציפות שבה נרשמה לפחות עסקת רכישה אחת של חברת מדעי חיים ישראלית בהיקף של יותר מחצי מיליארד דולר. בין העסקאות הבולטות שמוזכרות בדו"ח: רכישת 89bio על ידי Roche בעסקה של 2.4 מיליארד דולר ועד 3.5 מיליארד דולר, רכישת SoniVie על ידי Boston Scientific בעסקה של 360 מיליון דולר ועד 540 מיליון דולר, ורכישת Vectorious על ידי Edwards בכ-497 מיליון דולר.

• הכתובת קובעת את המחיר: פערי הענק בקייטנות הקיץ - וכמה זה עולה בעיר שלכם?
• אנבידיה תוסיף 2% לצמיחת התוצר הישראלי ב-2026 ו-4% ב-2027

נקודת יציבות נוספת מגיעה מהיצוא. לפי הדו"ח, בשנת 2025 ייצאו חברות מדעי החיים בישראל תרופות בהיקף של כ-1.7 מיליארד דולר, לצד יצוא ציוד רפואי בהיקף של כ-3.3 מיליארד דולר. היקף היצוא דומה ל-2024 ונשאר יציב יחסית לאורך השנים האחרונות, למעט השיא החד-פעמי שנרשם ב-2022.

יצוא התרופות מישראל הסתכם ב-2025 בכ-1.7 מיליארד דולר, ויצוא הציוד הרפואי בכ-3.3 מיליארד דולר - רמות דומות לשנים האחרונות, למעט השיא שנרשם ב-2022.

אחד החלקים הבולטים בדו"ח מוקדש לבינה מלאכותית בפיתוח תרופות. לפי הדו"ח, AI משנה את תהליכי גילוי ופיתוח התרופות: החל מזיהוי מטרות ביולוגיות, דרך תכנון מולקולות, ניסויים פרה-קליניים, ניהול ניסויים קליניים ועד רגולציה. בעולם, כ-12% משיתופי הפעולה האחרונים בענף הפארמה-ביוטק מונעים על ידי AI, בהיקף עסקאות מצטבר של כ-30 מיליארד דולר. בישראל פועלות כ-30 חברות בממשק שבין AI לפיתוח תרופות, וכ-70% מהן נתמכות על ידי רשות החדשנות.

הדו"ח מציג כיצד בינה מלאכותית עשויה לקצר שלבים בפיתוח תרופות — מזיהוי מטרות ביולוגיות ותכנון מולקולות ועד ניסויים קליניים והגשה רגולטורית.

רשות החדשנות השקיעה בשנת 2025 כ-560 מיליון שקל ב-HealthTech, שהם כ-29% מסך השקעות הרשות. מתוך ההשקעות הללו, 63% הופנו לקרן הזנק ומו"פ, 16% לתשתיות טכנולוגיות, 12% לקרנות Deep-Tech, ו-5% לפיילוטים בישראל ובעולם. בנוסף, קרן ההזנק של רשות החדשנות הקצתה יותר מ-45% מהשקעותיה ל-HealthTech, בהיקף של כ-250 מיליון שקל.

רשות החדשנות השקיעה ב-2025 כ-560 מיליון שקל ב-HealthTech, שהם כ-29% מסך השקעות הרשות; רוב הסכום הופנה לקרן הזנק ומו"פ.

לפי דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, ישראל נמצאת בחזית החדשנות הרפואית בזכות שילוב של מצוינות מדעית, יזמות, מערכת בריאות איכותית ויכולות AI. לדבריו, תפקיד הרשות אינו רק להשקיע בחברות, אלא גם לבנות את התנאים שיאפשרו לחדשנות לצמוח — באמצעות תשתיות לאומיות, רגולציה תומכת, שיתופי פעולה בינלאומיים ואתרי הרצה שיאפשרו בדיקה של טכנולוגיות בסביבה אמיתית.

גם קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת IATI, מציגה את הדו"ח כתמונה מורכבת: ירידה חדה בהשקעות הפרטיות, ירידה בגודל העסקאות ואתגרי גיוס הון משמעותיים מצד אחד; יציבות במספר החברות, ביצוא, במיזוגים וברכישות ובעניין מצד משקיעים וחברות בינלאומיות מצד שני. לדבריה, לצד האתגרים הביטחוניים והגיאופוליטיים, חברות ישראליות מתמודדות גם עם היחלשות הדולר, שפוגעת ברווחיות של חברות שמכניסות בדולרים אך משלמות חלק גדול מהוצאותיהן, בעיקר שכר, בשקלים.

הסקר שערך IATI בקרב קרנות הון סיכון מצביע גם הוא על הקושי המרכזי של הענף: 74% מהקרנות הגדירו את גיוס ההון כאתגר המרכזי של חברות מדעי החיים וה-HealthTech ב-2025, לעומת 52% בלבד ב-2023. במבט ל-2026, 57% מהקרנות צופות התאוששות זהירה, 22% צופות חזרה לצמיחה ו-22% צופות סטגנציה.

בסקר קרנות ההון סיכון, 57% מהקרנות צפו התאוששות זהירה בשוק מדעי החיים וה-HealthTech בישראל, 22% צפו חזרה לצמיחה ו-22% צפו סטגנציה.

74% מהקרנות הגדירו את גיוס ההון כאתגר המרכזי של חברות מדעי החיים וה-HealthTech בישראל ב-2025, לעומת 52% בלבד ב-2023.

השורה התחתונה של הדו"ח היא שענף מדעי החיים הישראלי לא נמצא בקריסה, אבל הוא כן מתמודד עם סביבת מימון קשה בהרבה מזו שהכיר בשנות הגאות. בסיס החברות, כוח האדם, היצוא והעניין מצד רוכשים בינלאומיים עדיין קיימים, אך היכולת של חברות צעירות לגייס הון, לצמוח ולהישאר בישראל הופכת לאתגר מרכזי. בתוך הסביבה הזו, תחום ה-AI בפיתוח תרופות ובבריאות דיגיטלית מסתמן כאחד ממנועי הצמיחה החשובים של השנים הקרובות — אבל גם שם, כפי שמבהיר הדו"ח, הפוטנציאל יצטרך לעבור דרך הוכחות קליניות, רגולציה, וגישה להון סבלני.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "ישראל ניצבת היום בחזית מהפכת החדשנות הרפואית העולמית. השילוב בין מצוינות מדעית, יזמות פורצת דרך, מערכת בריאות איכותית ויכולות מתקדמות בתחום הבינה המלאכותית יוצר הזדמנות יוצאת דופן לפתח פתרונות שישנו את הדרך שבה מאבחנים, מטפלים ומנהלים בריאות. תפקידה של רשות החדשנות הוא לא רק להשקיע בחברות, אלא לבנות את התנאים שיאפשרו לחדשנות לצמוח באמצעות תשתיות לאומיות, רגולציה תומכת, שיתופי פעולה בינלאומיים ואתרי הרצה שמאפשרים לבחון טכנולוגיות בסביבה אמיתית. גם בתקופה של אתגרים גאופוליטיים וכלכליים, אנו רואים את החוסן של האקוסיסטם הישראלי, עם התחדשות ביזמות ועלייה בפעילות החברות. נמשיך לזהות את המגמות שמעצבות את העתיד ולהבטיח שישראל תהיה בין המדינות שמובילות את הדור הבא של החדשנות הרפואית, לטובת המטופלים בארץ ובעולם".

קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת IATI: "ענף ההייטק הישראלי ממשיך לפעול באחת התקופות המורכבות והמאתגרות שידע. לצד המציאות הביטחונית המתמשכת, חוסר הוודאות הגיאופוליטית, גיוסי המילואים הממושכים והתחרות הגוברת על הון והשקעות ברחבי העולם, מתמודדת התעשייה גם עם אתגרים כלכליים משמעותיים, ובהם היחלשות הדולר, המשפיעה באופן ישיר על חברות ישראליות רבות. בעוד שחלק ניכר מהכנסותיהן מתקבל בדולרים, מרבית הוצאותיהן, ובראשן שכר העובדים, משולמות בשקלים. מציאות זו יוצרת שחיקה משמעותית ברווחיות ופוגעת ביכולתן של חברות להמשיך ולהשקיע בצמיחה, בגיוס עובדים ובפיתוח טכנולוגיות חדשות. למרות כל אלה, תעשיית ההייטק ממשיכה להפגין חוסן יוצא דופן, לשמור על פעילות עסקית, להוביל חדשנות ולבסס את מעמדה כאחד ממנועי הצמיחה החשובים של המשק הישראלי.

"הדו"ח השנה מציג תמונה מורכבת של תעשיית מדעי החיים וה-HealthTech: מצד אחד, אנו רואים ירידה חדה בהשקעות הפרטיות לרמה הנמוכה ביותר בחמש השנים האחרונות, ירידה בגודל העסקאות ואתגרי גיוס הון משמעותיים. מצד שני, התעשייה ממשיכה להפגין יציבות במספר החברות הפעילות, ביצוא, בפעילות המיזוגים והרכישות ובעניין שמגלים משקיעים וחברות בינלאומיות בטכנולוגיות ישראליות.

"לצד האתגרים, הדו"ח מצביע גם על מגמות מעודדות ונקודות אור, ובראשן הצמיחה המואצת בשילוב בינה מלאכותית בפיתוח תרופות ובטכנולוגיות בריאות. ישראל ממשיכה למצב את עצמה בחזית העולמית בתחומים אלה, בזכות שילוב ייחודי של מצוינות מדעית, מערכת בריאות מתקדמת, יזמות טכנולוגית והון אנושי איכותי".