בכיר בפד: לא צריך להבטיח את הריבית הבאה - צריך להסביר איך מחליטים עליה
נשיא הפד של סנט לואיס, אלברטו מוסלם, מזהיר כי צמצום התקשורת עם השווקים עלול דווקא להגדיל את אי-הוודאות ואת עלויות המימון. לדבריו, הפד לא צריך להתחייב למסלול ריבית עתידי, אך עליו להסביר כיצד נתוני אינפלציה ותעסוקה מתורגמים להחלטות
הוויכוח בפדרל ריזרב על הדרך שבה הבנק המרכזי צריך לדבר עם השווקים מקבל קול נוסף. אלברטו מוסלם, נשיא הפד של סנט לואיס, טוען כי במקום לצמצם את התקשורת עם הציבור, הבנק צריך להסביר בצורה ברורה יותר כיצד הוא מתרגם את הנתונים הכלכליים להחלטות ריבית.
בנאום שנשא בבית הספר לכלכלה של לונדון (LSE), מוסלם ניסה לשרטט קו בין שקיפות לבין התחייבות מוקדמת. מבחינתו, הפד אינו צריך לומר למשקיעים מה תהיה הריבית בעוד כמה חודשים, אלא לספק להם מסגרת שתבהיר כיצד שינויים באינפלציה, בתעסוקה ובפעילות הכלכלית עשויים להשפיע על החלטותיו. "על בנק מרכזי להסביר כיצד הוא הופך מידע שמתקבל להחלטת מדיניות", אמר מוסלם. לדבריו, הבחירה אינה בין הבטחות רועשות לבין שתיקה, אלא בין מצב שבו הציבור נדרש לנחש כיצד הבנק המרכזי חושב לבין מצב שבו הבנק מסביר זאת בעצמו.
בלי הבטחות לגבי הריבית הבאה
מוסלם, שאינו בעל זכות הצבעה כיום בוועדת השוק הפתוח של הפד (FOMC), מדגיש כי הגישה הזו אינה שקולה ל-forward guidance מהסוג שבו בנקים מרכזיים מאותתים מראש על מסלול הריבית. מבחינתו, דווקא התחייבות למסלול מסוים היא שהעניקה לכלי הזה את המוניטין הבעייתי שלו. התחייבות לריבית מסוימת עלולה להתיישן כאשר האינפלציה, שוק העבודה או הפעילות הכלכלית מפתיעים, בעוד שמסגרת קבלת החלטות מאפשרת לבנק לשנות כיוון מבלי שהמהלך ייתפס בהכרח כנסיגה מהבטחה קודמת.
מנגד, מוסלם מסתייג גם מהאפשרות שהפד פשוט יצמצם את נוכחותו בשיח ויאפשר לשווקים לפרש בעצמם כל נתון חדש. לטענתו, כאשר הבנק אינו מסביר את ההיגיון שמנחה אותו, המשקיעים אינם משתחררים מהצורך לעקוב אחר הפד - הם פשוט נאלצים לנחש כיצד הוא יפרש את אותה אינפורמציה.
הטענה הזו נוגעת ישירות לגישה שהציג יו"ר הפד קווין וורש. וורש הביע בעבר רצון להתרחק מהכוונה מפורשת קדימה ולאפשר למחירי השוק להגיב באופן ישיר יותר לנתונים, במקום לכך שכל אמירה של בכיר בבנק תהפוך מיד לאיתות לגבי החלטת הריבית הבאה.
השוק עדיין צריך להעריך מה הפד יעשה
מוסלם מסכים עם חלק מהביקורת על מצב שבו נאומים והצהרות של בכירי הפד מקבלים משקל עודף. הוא אף הביע הבנה לטענה שעדיף ששוקי ההון יגיבו להתפתחויות בכלכלה ולא לכל התבטאות חדשה מצד קובעי המדיניות. אלא שלדבריו, אי אפשר באמת להפריד בין שני הדברים.
הסיבה היא שהשווקים אינם מגיבים לנתוני מאקרו בחלל ריק. נתון אינפלציה גבוה, למשל, מקבל משמעות פיננסית גם משום שהמשקיעים מעריכים כיצד הוא ישפיע על החלטות הפד. אם פונקציית התגובה של הבנק אינה ברורה, כל נתון חדש מייצר לא רק מידע על מצב הכלכלה אלא גם שאלה נוספת לגבי האופן שבו הבנק יפרש אותו. מכאן מגיעה גם האזהרה הכלכלית של מוסלם. חוסר ודאות לגבי דרך החשיבה של הפד עלול להוסיף "רעש" לתמחור בשווקים ולהגדיל את הפרמיה שמשקיעים דורשים בתמורה לאי-הוודאות. התוצאה, לדבריו, יכולה להתבטא בריביות ארוכות טווח גבוהות ותנודתיות יותר.
ההשפעה אינה נעצרת בשוק האג"ח. ריביות ארוכות טווח מתגלגלות לעלויות המימון של משקי בית ועסקים, ולכן תקשורת פחות ברורה עלולה בסופו של דבר לייקר אשראי גם מחוץ לוול סטריט. מבחינת מוסלם, הדרך שבה הפד מסביר את החלטותיו היא לכן חלק מהמנגנון שבאמצעותו המדיניות המוניטרית עוברת לכלכלה.
שקיפות בלי לכבול את ידי הפד
לצד ההשפעה על השווקים, מוסלם מציג גם טיעון מוסדי. כאשר בנק מרכזי אינו מסביר מדוע התקבלה החלטה מסוימת, הציבור עלול להתקשות להבחין בין מדיניות הנשענת על עקרונות עקביים לבין החלטות שמתקבלות לפי שיקול דעת משתנה. לדבריו, מסגרת ברורה מחזקת גם את הלגיטימיות של הבנק המרכזי.
- 279 התרעות לפני הפרישה: מבקר הפד מזהיר מכשלי אבטחת מידע בבנק המרכזי
- הפד התחיל להעלות ריבית - וההיסטוריה מזהירה מתיקון בטווח הקצר
המסר של מוסלם הוא שהפד יכול להיות צפוי בדרך שבה הוא חושב מבלי להיות צפוי בהחלטה הבאה שלו. במקום להבטיח מה יעשה בישיבות הקרובות, הוא מציע להסביר אילו נתונים חשובים, כיצד הם נשקלים ומה עשוי לגרום למדיניות להשתנות - תוך שמירה על החופש להגיב להתפתחויות שלא ניתן לחזות מראש.
