עבודה בזמן אבטלה: למה יום עבודה ב-200 שקל לא מוסיף שקל, ואיך מענק ההשלמה הופך את החשבון
ביטוח לאומי מקזז את השכר מדמי האבטלה יום אחרי יום. מובטל שמשתכר פחות מהגמלה היומית עובד בחינם, אלא אם הוא מבקש לא לדווח את ימי העבודה. מי שחוזר למשרה קבועה בשכר נמוך יכול לקבל מענק השלמה של עד 100 ימים.
מובטל בן 40 שהרוויח לפני הפיטורים 9,000 שקל בחודש מקבל כ-240 שקל דמי אבטלה ליום. אם יעבוד שישה ימים באותו חודש ב-200 שקל ליום, ההכנסה החודשית שלו תישאר בדיוק כמו בלי לעבוד: כ-5,995 שקל. כל שקל ששולם לו על העבודה ירד מהגמלה.
הקיזוז נעשה יום-יום, ולא על החודש כולו. ביטוח לאומי מחלק את השכר ברוטו במספר ימי העבודה בחודש, ומוריד את התוצאה מהגמלה היומית בימים שבהם המובטל עבד, ובהם בלבד. בשאר הימים הגמלה ממשיכה במלואה. כשהשכר היומי גבוה מהגמלה, באותם ימים אין דמי אבטלה, אבל ההפסד נעצר שם ולא נוגע בשאר החודש. הגמלה עצמה נגזרת מהשכר בחצי השנה שלפני האבטלה, והתקרה ב-2026 עומדת על 550.76 שקל ליום ב-125 ימי התשלום הראשונים. להרחבה: דמי אבטלה: 12 חודשי אכשרה ותקרה של 550.76 שקל ליום.
אותו מובטל, אם ימצא שישה ימי עבודה ב-400 שקל ליום, ירוויח 2,400 שקל. על 19 הימים האחרים יקבל גמלה מלאה של כ-4,556 שקל, וההכנסה החודשית תעלה ל-6,956 שקל. מכל שקל שהרוויח נשארו אצלו 40 אגורות, והשאר ירד מהגמלה של ימי העבודה. גם ב-12 ימי עבודה באותו שכר היחס נשאר 40 אגורות לשקל, וההכנסה מגיעה ל-7,918 שקל, כי כל יום עבודה מחליף יום גמלה אחד.
המחשבון מבצע את הקיזוז על הנתונים האישיים, מהשכר הקודם והגיל ועד ימי העבודה והפנסיה, ובלשונית נפרדת בודק את מענק ההשלמה למי שחוזר למשרה קבועה.
מובטל שעובד חייב להעביר לביטוח לאומי בכל חודש את תלוש השכר, עם מספר ימי העבודה והשכר עליהם, ואפשר לשלוח אותו באתר. מי שבוחר לדווח את ימי העבודה כימי אבטלה ממשיך להתייצב בלשכה ולחפש משרה נוספת או חלופית.
הבקשה ששומרת ימי אבטלה
מובטל שעובד חלקית בשכר יומי נמוך מהגמלה רשאי לבקש מלשכת התעסוקה שלא לדווח את ימי העבודה כימי אבטלה. באותם ימים לא תשולם לו גמלה, אבל השכר לא יקוזז, והימים לא יירדו ממכסת האבטלה שלו. בדוגמה של שישה ימים ב-200 שקל, ההכנסה של החודש יורדת ב-239 שקל, ל-5,756 שקל, ובתמורה נשמרים שישה ימי אבטלה בשווי של כ-1,439 שקל לחודשים הבאים. הבקשה מוגשת בטופס של שירות התעסוקה למתאם ההשמה.
הבחירה משתלמת בעיקר למי שמעריך שיישאר מובטל עד שימצה את המכסה, 138 ימים לבן 40 עם עד שני תלויים. את הימים אפשר לנצל במשך 12 חודשים מהחודש שבו התייצב לראשונה בשירות התעסוקה. בן 25 עם אותו שכר קודם יקבל גמלה קטנה יותר, כ-183 שקל ליום, כי מתחת לגיל 28 ביטוח לאומי משלם אחוזים נמוכים יותר מהשכר, ומכסת הימים שלו עומדת על 67. אצלו כבר יום עבודה ב-190 שקל מכניס מעט יותר מהגמלה. ימים שנשמרו ולא נוצלו עד סוף שנת האבטלה נמחקים, ולכן מי שצופה למצוא משרה בקרוב ירוויח יותר מהקיזוז הרגיל. מי שיצא לחל״ת כפוי ומקבל עליו דמי אבטלה צריך להיזהר במיוחד: עבודה אצל המעסיק שהוציא אותו לחל״ת, אפילו לימים בודדים, עוצרת את הגמלה מאותו יום.
פנסיה מעבודה מקוזזת בשיטה אחרת. הסכום החודשי ברוטו מחולק ב-30 ויורד מכל יום אבטלה, בלי קשר לשאלה אם המובטל עבד. מובטל בן 60 עם אותו שכר קודם, שמקבל פנסיה מוקדמת של 3,000 שקל, יאבד כ-100 שקל מכל יום גמלה, והגמלה החודשית שלו תרד מכ-5,995 שקל לכ-3,495 שקל. קצבת אובדן כושר עבודה מחברת ביטוח, שאינה מחייבת פרישה, אינה מקוזזת. אצל עצמאים ההכנסה נמדדת לפי השנה כולה, חלקי 12 וחלקי 30, וההתחשבנות הסופית נסגרת אחרי השומה במס הכנסה. להרחבה על הסדר הנכון בין פיצויים, אבטלה ופנסיה: פוטרתם בגיל 50? הסדר שבו תטפלו בפיצויים, באבטלה ובפנסיה קובע כמה זה יעלה לכם.
מהגמלה עצמה מנוכים מס הכנסה ודמי ביטוח, ובהם דמי ביטוח לאומי בסכום המינימום של 48 שקל בחודש ב-2026, ולכן כל הסכומים כאן הם לפני ניכויים.
- התפטרות בדין מפוטר: כ-35 אלף שקל שתלויים בסיבה שכתובה במכתב ההתפטרות
- ניתוק תושבות: למה פקיד השומה וביטוח לאומי מגיעים לשתי תשובות שונות
מי שעבד בשתי עבודות ופוטר מאחת מהן יכול לתבוע דמי אבטלה ולהמשיך בעבודה השנייה. הגמלה מחושבת לפי השכר משני המעסיקים בחצי השנה שלפני הפיטורים, והשכר שממשיך להגיע מהמעסיק השני מקוזז ממנה. גם פנסיית נכות מקוזזת כשהיא מחייבת פרישה, כמו במשרדי הממשלה ובמשטרה.
מענק למי שמתפשר על השכר
מובטל שמקבל משרה קבועה בשכר יומי נמוך מהגמלה יכול לקבל מביטוח לאומי מענק השלמה. התנאים הם היקף של חצי משרה לפחות, 25 ימי עבודה לפחות, לא בהכרח רצופים ולא בהכרח אצל מעסיק אחד, ויתרה של ימי אבטלה שלא נוצלו. המענק ליום שווה לגמלה היומית פחות מחצית השכר היומי בעבודה החדשה, והוא משולם על כל יום עבודה, עד 100 ימים. את התביעה מגישים בטופס נפרד אחרי 25 ימי העבודה הראשונים.
המובטל מהדוגמה, עם גמלה של כ-240 שקל ליום, מתחיל לעבוד בשכר של 5,000 שקל ב-22 ימי עבודה בחודש, כלומר 227 שקל ליום. המענק מגיע ל-126 שקל ליום, כ-2,776 שקל בחודש, וההכנסה החודשית עולה ל-7,776 שקל, 1,781 שקל יותר מחודש מלא של דמי אבטלה. הוא קיבל עד אז 40 ימי אבטלה, 20 מהם בחודש הראשון, ולכן זכאי ל-100 ימי מענק בשווי כולל של כ-12.6 אלף שקל. אילו השכר החדש היה 6,000 שקל, כ-273 שקל ליום, הוא היה עובר את הגמלה ולא היה מקבל מענק כלל. אצל מובטלת שהרוויחה 10,000 שקל, קיבלה 248 שקל ליום ועברה לעבודה ב-200 שקל ליום, המענק מגיע ל-148 שקל ליום. ב-25 ימי עבודה מדובר ב-3,700 שקל בחודש, והכנסה כוללת של 8,700 שקל.
המענק ליום לא יעלה על ההפרש בין השכר היומי שלפיו חושבה הגמלה לבין השכר החדש. התקרה הזאת פוגעת בעיקר במי שהשתכר מעט גם לפני הפיטורים: מובטל בן 40 שהרוויח 5,000 שקל ועובר לעבודה ב-100 שקל ליום יקבל מענק של 100 שקל ליום, ולא 110. ימי המענק נגזרים מהמכסה: הימים המרביים, פחות הימים ששולמו, ובתוספת הימים ששולמו ב-30 הימים הראשונים. חודש נוסף על דמי אבטלה לפני המעבר עלול לקצר את התקופה.
ימי המענק אינם נספרים כימי אבטלה. אם העבודה החדשה מסתיימת, אפשר לחזור ללשכת התעסוקה ולקבל דמי אבטלה על יתרת הימים עד סוף שנת האבטלה. גם מובטל שפותח עסק עצמאי שומר על יתרת הימים, בתנאי שהעסק נסגר בתוך 24 חודשים.
