266 שקל בחודש גם בלי משכורת: מי פטור מביטוח לאומי, ולמה 13 חודשי חוב מקצצים רבע מהקצבה
סטודנטים, מי שבין עבודות ומי שחי מהכנסה משכירות חייבים בדמי ביטוח גם בלי שכר. הפטורים, הקנס השבועי על פיגור, והמחשבון שמראה כמה החוב שווה היום ומתי הוא מתחיל לפגוע בקצבאות
שני שותפים לדירה, שניהם בני 24 ושניהם בלי עבודה, מקבלים מהביטוח הלאומי שוברים בסכומים שונים. מי שנרשם לתואר משלם 171 שקל בחודש, ומי שעזב את הלימודים משלם 266 שקל. ההפרש של 95 שקל נובע מהתעריף המופחת לסטודנטים, אבל שניהם חייבים לשלם, ורבים מגלים את זה רק כשמגיע מכתב על חוב שנצבר. החובה חלה על כל תושב מגיל 18 ועד גיל הפרישה, גם בחודשים שאין בהם שום הכנסה, כי דמי הביטוח הם מה ששומר על הזכות לקצבאות, למשל קצבת נכות, ומממנים את הביטוח הבריאותי בקופת החולים.
266 השקלים מתחלקים ל-143 שקל ביטוח לאומי ו-123 שקל ביטוח בריאות, וזה המינימום שנקבע לשנת 2026. מי שהפסיק לעבוד צריך לדווח על כך בטופס דין וחשבון רב שנתי, 6101, באתר או בסניף, ותוך כשלושה שבועות מגיע פנקס שוברים לתשלום פעם ברבעון. אצל סטודנטים הרישום עובר מהמוסד האקדמי, בתנאי שהלימודים נמשכים לפחות 8 חודשים ברצף בשנה, ובאוניברסיטה הפתוחה צריך להיות רשום ל-5 קורסים לפחות. סטודנט שחויב בטעות ב-266 שקל מקבל זיכוי על ההפרש אחרי שהוא שולח אישור לימודים. מי שמקבל דמי אבטלה לא משלם בעצמו, הניכוי נעשה ישירות מהקצבה.
סטודנט שעובד במשמרות, גם בהיקף קטן, יוצא מהמסלול הזה בחודשים שבהם הוא מקבל שכר. המעסיק מנכה ממנו דמי ביטוח כמו מכל עובד, ומלגת לימודים שלא ניתנת בתמורה לעבודה לא נחשבת הכנסה. סטודנטית שלא עובדת ונשואה למבוטח פטורה לגמרי, בדיוק כמו בת זוג שלא לומדת.
הפטור הרחב ביותר שמור לבני זוג. אישה שלא עובדת ונשואה למבוטח, או ידועה בציבור שלו, פטורה גם מביטוח לאומי וגם מביטוח בריאות, והפטור חל גם על בני זוג מאותו מין. לגבר שלא עובד ואשתו עובדת הפטור לא חל, והוא משלם 266 שקל כמו כל מי שלא עובד. חיילים משוחררים מקבלים הקלה קצרה יותר: חודשיים פטורים אחרי חודש השחרור, שעליו משלם הצבא, בתנאי שהם לא עובדים ושההכנסה שלהם שלא מעבודה לא עוברת 688 שקל בחודש. אנשי קבע שהשתחררו לא נהנים מהפטור, ושאר ההטבות לתקופה שאחרי השחרור מרוכזות במדריך הביטוח הלאומי לחיילים משוחררים. גם שביתה בלי שכר נותנת פטור, עד שני חודשים קלנדריים מלאים, ומהחודש השלישי השובת משלם כמי שלא עובד.
כמה משלמים בחודש לפי מעמד, 2026
| מעמד | ביטוח לאומי | ביטוח בריאות | סה"כ בחודש |
|---|---|---|---|
| לא עובד וללא הכנסות | 143 שקל | 123 שקל | 266 שקל |
| סטודנט שלא עובד | תעריף מופחת | 171 שקל | |
| הכנסה שלא מעבודה, עד 3,442 שקל | פטור | פטור | 0% |
| הכנסה שלא מעבודה, עד 7,703 שקל | 6.92% | 5.17% | 12.09% |
| הכנסה שלא מעבודה, מעל 7,703 שקל | 7% | 5.17% | 12.17% |
המקור: הביטוח הלאומי. בהכנסה שלא מעבודה החיוב לא יורד מ-266 שקל בחודש.
מי שלא עובד אבל יש לו הכנסה משכירות, מריבית או מפנסיה נכנס למסלול אחר. עד 3,442 שקל בחודש ההכנסה פטורה, על החלק שמעל זה משלמים 12.09% עד סכום של 7,703 שקל, ו-12.17% על היתרה, ובכל מקרה לא פחות מ-266 שקל. למי שמשכיר דירה ב-12,000 שקל בחודש ואין לו הכנסה אחרת יוצא חיוב של כ-1,035 שקל בחודש. המחשבון מחשב את דמי הביטוח לפי המעמד, את החוב שמצטבר בחודשים שלא שולמו ואת הגמלאות שעלולות להיפגע בגללו:
בדוגמה שהורצה בו, בן 24 שלא עובד ולא לומד לא שילם 14 חודשים ברצף. קרן החוב עומדת על 3,724 שקל, הקנסות והפרשי ההצמדה מוסיפים כ-304 שקל בהנחת אינפלציה של 2.5% בשנה, והחוב המשוער מגיע ל-4,028 שקל. חבר שלו שרשום כסטודנט ולא שילם אותם 14 חודשים חייב כ-2,589 שקל. בשני המקרים הפיגור כבר עבר את סף 12 החודשים, ואם יקרה עכשיו אירוע שמזכה בגמלה, היא תשולם בקיצוץ של רבע. אם החוב ייסגר עכשיו, הקנסות ייעצרו, ובקשה מנומקת להפחתה עשויה להוריד חלק מ-304 השקלים שנוספו על הקרן.
קנס של 0.2% לכל שבוע
הקנס על דמי ביטוח שלא שולמו מתחיל ב-0.07% ליום, מהמועד שבו היה צריך לשלם ועד תחילת החודש הבא. משם הוא עובר ל-0.2% לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו, ובמקביל הסכום מוצמד למדד. זה מצטבר לכ-10% בשנה על כל חודש שלא שולם, עוד לפני ההצמדה, אבל הקנס מחושב על דמי הביטוח עצמם ולא על קנסות קודמים. הביטוח הלאומי רשאי לוותר על קנסות ועל הפרשי הצמדה, כולם או חלקם, אם מוגשת בקשה מנומקת עם סיבה מיוחדת, וההפחתה מותנית בתשלום יתרת החוב. את החוב אפשר לשלם באתר התשלומים של הביטוח הלאומי, במוקד 6050* או בסניף, ומי שלא יכול לשלם בבת אחת יכול לחתום על הסדר תשלומים, שנושא ריבית. השאלה מתי חוב כזה מתיישן הגיעה גם לבית הדין לעבודה, בפרשה של פנסיונר שטען שהחוב לביטוח הלאומי התיישן.
הסיבה העיקרית לסגור חוב כזה מהר היא סעיף 366 לחוק הביטוח הלאומי. כשקורה מקרה שמזכה בגמלה ובאותו זמן יש פיגור של יותר מ-12 חודשים, הגמלה משולמת בקיצוץ של רבע. פיגור של יותר מ-18 חודשים מקצץ חצי. מעל 36 חודשים לא משולמת גמלה בכלל, לא בכסף ולא בעין. הספים האלה מתארכים בחודשיים לכל שנת ביטוח מעל עשר, עד תקרה של 60 חודשים, ולכן מבוטח בן 45 שמשלם מגיל 18 יאבד את הגמלה אחרי 60 חודשי פיגור ולא אחרי 36. חוב שמועד התשלום שלו חל ב-90 הימים שלפני המקרה לא נספר, וגם חוב קטן מ-15% מהשכר הממוצע, וחלק מהגמלאות מוחרגות מהסעיף. הסדר תשלומים עוצר את הספירה: כל עוד החייב עומד בו, הביטוח הלאומי מתייחס אליו כמי ששילם. אחת הדוגמאות לנזק היא חוב לביטוח הלאומי שעלה לאם טרייה בדמי הלידה.
- עבודה בזמן אבטלה: למה יום עבודה ב-200 שקל לא מוסיף שקל, ואיך מענק ההשלמה הופך את החשבון
- התפטרות בדין מפוטר: כ-35 אלף שקל שתלויים בסיבה שכתובה במכתב ההתפטרות
למי שיוצא לטיול ארוך או לעבודה בחו״ל החובה לא נעצרת: מי ששומר על מעמד של תושב ממשיך לשלם דמי ביטוח לפי המעמד וההכנסות שלו גם כשהוא שוהה בחו״ל באופן זמני, וכדאי להסדיר את זה בסניף לפני הנסיעה. חוב שנצבר בתקופה כזו נספר בדיוק כמו חוב של מי שישב בבית, ובקצב של 266 שקל לחודש, שנה וחצי בחו״ל בלי תשלום מייצרת קרן של 4,788 שקל עוד לפני הקנסות.
סטודנטים שיוצאים ללמוד בחו״ל שילמו עד היום את התעריף המלא, כ-266 שקל בחודש. בפברואר פרסם הביטוח הלאומי להערות הציבור טיוטת תקנות שנותנת להם את אותה הנחה שמקבל סטודנט בישראל, כלומר כ-171 שקל, בשלב זה לשנים 2026-2027. לפי הטיוטה, את הבקשה מגישים באתר הביטוח הלאומי עד שנה מסיום הלימודים או מקבלת אישור הזכאות לתואר.
