הבעיה הגדולה של סין ואיך היא מתכוונת לפתור אותה
ב-2025 נולדו בסין 7.92 מיליון תינוקות, הכי מעט מאז 1949, והאוכלוסייה קטנה ב-3.39 מיליון. בייג'ינג מחלקת 3,600 יואן בשנה לכל ילד עד גיל 3 והופכת את לשכות הנישואים לאולמות אירועים, אבל במחצית הראשונה של 2026 מספר הנישואים ירד ב-7.5%
עד לא מזמן, זוג סיני שרצה להתחתן היה מגיע למשרד ממשלתי אפור, ממלא טפסים ויוצא עם תעודה אדומה ביד. היום אפשר לרשום את הנישואים בפארק, על חוף הים, באי מול חופי מחוז ג'ה-ג'יאנג או בבניין העירייה ההיסטורי של שנגחאי. המשרד לעניינים אזרחיים בבייג'ינג פתח יותר מ-270 מקומות רישום חדשים מהסוג הזה, והרשויות המקומיות מתחרות ביניהן מי תציע חוויה יפה יותר.
בצ'ונגצ'ינג נפתחה לשכת נישואים ראשונה בלב רובע העסקים, עם שטיח אדום ופינת צילום לזוגות בשמלת כלה ועם זר ביד. בנאנג'ינג מי שנרשם במקדש קונפוציוס מקבל טקס חינם בסגנון שושלת מינג. בחפיי אפשר להתחתן בתחנת רכבת תחתית, בצ'נגדו על הר מושלג, ובשנגחאי הרשויות חברו אפילו למועדון לילה.
ב-2025 נולדו בסין 7.92 מיליון תינוקות, 17% פחות מ-9.54 מיליון בשנה שלפני כן, והמספר הנמוך ביותר מאז 1949. ב-2016, השנה הראשונה שבה הותר לכל זוג להביא שני ילדים, נולדו כמעט 18 מיליון. באותה שנה מתו 11.31 מיליון איש, והאוכלוסייה קטנה ב-3.39 מיליון לכ-1.405 מיליארד. זו השנה הרביעית ברציפות שבה סין מתכווצת. שיעור הפריון נאמד בסביבות ילד אחד לאישה, כחצי מ-2.1 שנדרשים כדי לשמור על גודל האוכלוסייה, בערך באותה רמה של דרום קוריאה וטאיוואן.
בסין כמעט כל הלידות הן בתוך נישואים, ולכן השלטון רואה ברישום הנישואים סימן מוקדם למה שיקרה בחדרי הלידה שנה או שנתיים אחר כך. ב-2013 נרשמו כ-13 מיליון זוגות. ב-2024 המספר ירד ל-6.1 מיליון, צניחה של 20.5% בשנה אחת והשפל מאז שהחלו לפרסם את הנתון ב-1986.
ב-2025 המגמה התהפכה לרגע, עם 6.76 מיליון רישומים, עלייה של 10.8%. חלק מהקפיצה מיוחס לתקנה חדשה שנכנסה לתוקף באביב ומאפשרת להירשם בכל לשכה בארץ, בלי קשר למקום שבו רשומה המשפחה ובלי להציג את פנקס התושבים. בערים עם הרבה מהגרי עבודה העלייה הייתה חדה במיוחד. כלכלנים קיוו שהגל הזה יתורגם לעלייה בלידות כבר ב-2026, כי זוגות רבים בסין מביאים ילד ראשון בשנה או בשנתיים שאחרי החתונה. ההתאוששות לא החזיקה מעמד. במחצית הראשונה של 2026 נרשמו 3.275 מיליון נישואים, ירידה של 7.5% ו-264 אלף זוגות פחות. באותה תקופה מספר הגירושים עלה בכ-3.9% ל-1.383 מיליון.
מאז 2025 כל משפחה מקבלת 3,600 יואן בשנה, כ-500 דולר, על כל ילד עד גיל 3, פטור ממס. לתוכנית הוקצו כ-90 מיליארד יואן בשנה הראשונה, ויותר מ-24 מיליון איש כבר נהנו ממנה. ההנחה במס הכנסה על כל ילד הוכפלה ל-2,000 יואן בחודש, השנה האחרונה בגנים הציבוריים הפכה לחינמית וחלה על כ-12 מיליון ילדים, ובשנה הנוכחית עלויות הלידה הבסיסיות אמורות להיות מכוסות במלואן בביטוח הרפואי. המענק הארצי של כ-500 דולר לילד היה הצעד הראשון בסדרה, ובהמשך הגיעו גם מע"מ על קונדומים והוזלה של שירותי חתונה.
בחוהוט שבמונגוליה הפנימית משפחה שנולד לה ילד שלישי מקבלת 100 אלף יואן, בתשלומים של 10,000 יואן בשנה עד שהילד בן 10. לפני כן המענק שם עמד על תשלום חד פעמי של 5,000 יואן. בתוכנית החומש החדשה של סין, שמכסה את 2026 עד 2030, העידוד לילודה והורדת עלויות הגידול והחינוך הוגדרו כיעד מרכזי, והמטרה שהוצבה היא לייצב את מספר הלידות.
גידול ילד בסין עד גיל 18 עולה כ-538 אלף יואן בממוצע לפי הערכות של חוקרי דמוגרפיה, פי 6.3 מהתוצר לנפש, ובערים הגדולות הסכום מתקרב ל-670 אלף. שלוש שנים של מענק מצטברות ל-10,800 יואן, כלומר כ-2% מהעלות. צעירים סינים מתלוננים על שכר דירה גבוה, על שוק עבודה קשה לבוגרי אוניברסיטאות ועל שעות עבודה ארוכות, והתגובות ברשתות החברתיות לאולמות המעוצבים היו חלוקות למדי.
ב-2025 החלה סין להעלות בהדרגה את גיל הפרישה, אצל גברים מ-60 ל-63, כי פחות צעירים פירושו פחות עובדים שמפרישים לקרן הפנסיה הלאומית ויותר קשישים שזקוקים לה. גם הצריכה נפגעת, כי משקי בית צעירים הם אלה שקונים דירות, רהיטים ומכוניות, בדיוק בשוק נדל"ן שמדשדש כבר כמה שנים. בבייג'ינג מציגים את המענקים לילדים גם ככלי להגדלת הצריכה הפרטית, שנחשבת נמוכה מאוד ביחס לגודל הכלכלה הסינית. מספר הנשים בנות 20 עד 39 בסין עומד על כ-183 מיליון, לעומת 224 מיליון בשיא של 2002.
