המייסדים של אנתרופיק מחזיקים 14% מהמניות - ורוצים 50.1% מהקולות לפני ההנפקה
אנתרופיק מבקשת מבעלי המניות שלה לאשר מבנה שליטה חדש לפני ההנפקה. לפי ההצעה, שבעת המייסדים של החברה, ובהם המנכ"ל דריו אמודיי, יקבלו מניות מיוחדות שיעניקו להם יחד 50.1% מקולות ההצבעה ברוב ההחלטות של החברה. התנאי הוא שלפחות שלושה מהם ימשיכו להחזיק כמות מינימלית של מניות.
כל אחד מהמייסדים מחזיק כ-2% מהחברה, כלומר כולם יחד כ-14%. בינואר הם גם התחייבו לתרום 80% מההון שלהם, ואמודיי הסביר את זה בחשש שהעושר שה-AI מייצר יתרכז בידיים מעטות ויערער את הסדר החברתי. המבנה החדש מפריד בין הכסף לשליטה, כך שהמייסדים יוכלו למכור ולתרום מניות ועדיין לשמור על הרוב בהצבעות. למניות המיוחדות אין זכות לדיבידנד או זכויות כלכליות אחרות.
המבנה משאיר כוח גם בידי נאמנות התועלת ארוכת הטווח (Long-Term Benefit Trust), גוף עצמאי שאנתרופיק הקימה ב-2023, והיא תמשיך למנות את רוב חברי הדירקטוריון. מספר הדירקטורים שהמייסדים ממנים יעלה משניים לשלושה, והעובדים יקבלו מניות מיוחדות שיכריעו במקרה של תיקו בנושאים מסוימים.
הדוגמה שאנתרופיק מביאה היא פלנטיר, שבה שלושה מייסדים מחזיקים מניות מסוג מיוחד שמבטיחות להם עד 49.999999% מקולות ההצבעה. אצל אנתרופיק השליטה מתחלקת בין שבעה אנשים, וזה מבנה חריג. במטא, לעומת זאת, מארק צוקרברג מחזיק לבדו כ-13.5% מהמניות, אבל לפי המסמכים לאסיפה הכללית של 2026 יש לו 60.8% מכוח ההצבעה.
ההנפקה עצמה צפויה להיות מהגדולות שנראו בוול סטריט. במאי אנתרופיק הוערכה ב-965 מיליארד דולר, ובשוק המשני כבר נסחרו מניות שלה לפי שווי של כ-1.5 טריליון דולר. בהתחלה דובר על הנפקה בספטמבר, אבל לפי הדיווחים היא צפויה לזוז לסוף אוקטובר או לנובמבר.
למי שיקנה מניות בהנפקה יש לזה משמעות מעשית. הוא ייהנה מהעלייה בשווי, אבל כמעט לא ישפיע על ההחלטות. בעבר מבנה כזה היה עולה לחברות בכניסה למדדים. ב-2017, אחרי ההנפקה של סנאפ, שמכרה לציבור מניות בלי זכות הצבעה בכלל, S&P הפסיקה להכניס חברות עם כמה סוגי מניות למדד S&P 500. באפריל 2023 היא ביטלה את האיסור, ומאז מבנה כזה כבר לא חוסם כניסה למדד.
על מניות עם זכויות הצבעה מיוחדות מתווכחים כבר שנים. התומכים אומרים שהן מאפשרות למייסדים לתכנן לשנים קדימה בלי לחשוש מדוח רבעוני חלש או ממשקיע אקטיביסט. המתנגדים, ובראשם קרנות פנסיה ומשקיעים מוסדיים, אומרים שהן מקטינות את האחריות של ההנהלה, כי אי אפשר להחליף אותה גם כשהיא טועה.
אצל אנתרופיק יש לוויכוח הזה עוד צד. החברה רשומה כתאגיד לתועלת הציבור, מבנה משפטי שמחייב את הדירקטוריון לשקול גם את טובת הציבור לצד הרווח של בעלי המניות, והמייסדים מציגים את השליטה כדרך לשמור על הדגש על בטיחות גם אחרי שהחברה תיסחר בבורסה. גם OpenAI, המתחרה הגדולה, הפכה באוקטובר 2025 לתאגיד לתועלת הציבור, והקרן ללא כוונת רווח שמעליה מחזיקה כ-26% מהמניות.
בינתיים אנתרופיק ממשיכה להוציא סכומי ענק. השבוע היא התחייבה לשלם לאקמאי 11.6 מיליארד דולר על שירותי ענן בשבע שנים, והיא גם אחת משלוש החברות שמקימות גוף פיקוח משותף לבטיחות AI.
