7 צעדים להעלות את הריבית על הפיקדון - גם כשהעו"ש נשאר בבנק הקיים
ישראלים משווים מחירים כמעט בכל קנייה גדולה, אבל כשמגיעים לפיקדון של 100 אלף, 300 אלף או חצי מיליון שקל, חלק גדול מהכסף נסגר במקום שבו כבר מתנהל חשבון הבנק. זה נוח, מהיר, ומבחינת הבנק גם רווחי מאוד.
פיקדון הוא מקור מימון עבור הבנק. בנק שרוצה להגדיל אשראי או לגייס מקורות לתקופה מסוימת עשוי להציע ריבית גבוהה יותר. בנק שיושב על כמות גדולה של פיקדונות יכול לשלם פחות. לכן שתי משפחות עם אותו סכום בדיוק יכולות לקבל הצעות שונות, אפילו באותו שבוע.
גם כוח המיקוח משחק תפקיד. לקוח עם 500 אלף שקל פנויים מעניין את הבנק יותר מלקוח עם 20 אלף שקל. לקוח שמעביר משכורת, מחזיק כרטיסים, תיק השקעות או משכנתא שווה לבנק יותר, ולכן לפעמים יש לו מקום רחב יותר להתמקח.
הציבור מחזיק סכומי עתק בבנקים. כ-2.44 טריליון שקל נמצאים בעו"ש ובפיקדונות. גם שינוי קטן בריבית על חלק מהכסף הזה שווה מיליארדים.
פחות מ-1% מחשבונות הבנק בישראל עוברים בכל שנה לבנק אחר, והיציבות הזאת עובדת לטובת הבנקים. אבל בשביל לקבל ריבית גבוהה יותר על פיקדון, חשבון העו"ש יכול להישאר בדיוק במקום שבו הוא נמצא.
המערכת הבנקאית מאפשרת להעביר כסף לפיקדון בבנק אחר באמצעות חשבון שמיועד לפיקדון. הכסף יוצא מחשבון המקור, נמצא בפיקדון לתקופה שנבחרה, ובסיום חוזרים הקרן והריבית לחשבון שממנו הגיע. המשכורת, הוראות הקבע וכרטיסי האשראי נשארים בבנק הקיים.
מי שרוצה להעביר גם את החשבון כולו כבר נהנה ממנגנון פשוט יותר מבעבר. מדריך הניוד הבנקאי מסביר מה עובר אוטומטית ומה עדיין דורש טיפול.
פערי הריבית מצטברים מהר. פיקדון של 100 אלף שקל בריבית של 2.5% מייצר 2,500 שקל בשנה לפני מס. בריבית של 3.5% הוא מייצר 3,500 שקל. בפיקדון שקלי רגיל המס עומד בדרך כלל על 15% מהריבית הנומינלית, ולכן הפער נטו הוא כ-850 שקל.
בחצי מיליון שקל מדובר כבר בכ-4,250 שקל נטו בשנה. פער של 2% מגדיל את הסכום לכ-8,500 שקל.
כך מעלים את הריבית בפועל
שלב ראשון - בודקים מה באמת מקבלים היום. הריבית על הפיקדון הקיים, מועד הסיום, אפשרויות היציאה והאם מדובר בריבית קבועה או משתנה. מאז 2025 הבנקים מציגים את ריביות הפיקדונות בצורה נגישה יותר, וחובת פרסום הריביות נועדה בדיוק לאפשר השוואה טובה יותר.
חשוב להשוות אותו מוצר. פיקדון לשנה עם הכסף סגור לאורך כל התקופה שונה מפיקדון עם תחנת יציאה כל חודש. ריבית של 3.4% לשנה עם נעילה מלאה יכולה להיות פחות מתאימה למשפחה שזקוקה לכסף בעוד ארבעה חודשים מאשר 3.1% עם גמישות.
שלב שני - מבקשים מהבנק הצעה משופרת. במקום ללחוץ על כפתור ההפקדה באפליקציה, אפשר לדבר עם בנקאי ולבקש את הריבית המקסימלית לסכום ולתקופה. ככל שהסכום עולה, כך המיקוח הופך משמעותי יותר. גם רבע אחוז על חצי מיליון שקל שווה 1,250 שקל ברוטו בשנה.
שלב שלישי - לוקחים הצעה מבנק מתחרה. כאן המיקוח משתנה. במקום לשאול "אפשר לשפר?", מגיעים עם מספר. אם בנק אחר מוכן לשלם 3.4%, הבנק הקיים צריך להחליט כמה שווה לו לשמור את הפיקדון.
אפשר לבצע את המהלך כשהעו"ש ממשיך להתנהל בבנק הקיים. זו אחת האפשרויות שהציבור עדיין משתמש בה מעט יחסית, אף שהיא מאפשרת להתייחס לפיקדון כמוצר נפרד.
שלב רביעי - חוזרים לבנק עם ההצעה המתחרה. לבנק הקיים יש יתרון: הוא מכיר את הלקוח ורוצה לשמור את כלל הפעילות שלו. לפעמים הצעה שהתחילה ב-2.7% יכולה להשתפר בשיחת טלפון. הסיכוי עולה כשהסכום גדול וכאשר הבנק רואה שהכסף באמת יכול לצאת.
בתחילת ספטמבר, כשריבית בנק ישראל עמדה על 3.25%, פיקדונות לשנה ברוב הבנקים הציעו פחות מריבית בנק ישראל, בעוד בנקים קטנים נתנו בחלק מהמקרים סביב 3.2%-3.5% ואף יותר. הפער בין בנק לבנק נשאר מהותי גם בסביבה של ריבית יורדת.
שלב חמישי - מפצלים את הכסף. מי שמחזיק 300 אלף שקל יכול, למשל, לחלק אותם לשלושה פיקדונות של 100 אלף שקל במועדי סיום שונים. כך חלק מהכסף משתחרר מוקדם וחלק נשאר בריבית שנקבעה לתקופה ארוכה יותר.
סולם נזילות מאפשר לבנות את הפיצול לפי הצרכים של המשפחה. הוא שימושי במיוחד בתקופה שבה הריבית נמצאת בירידה: חלק מהכסף נהנה מריבית שנקבעת היום לתקופה ארוכה, וחלק נשאר זמין להזדמנויות או להוצאות.
שלב שישי - בודקים גם קרן כספית. פיקדון מתחרה היום גם במוצר נזיל יחסית שמחזיק מק"מ, פיקדונות ואג"ח קצרות. הקרנות הכספיות הניבו בשנה האחרונה תשואה גבוהה, והתשואה הצפויה קדימה נעה כיום סביב ריבית בנק ישראל.
גם המס שונה. בפיקדון שקלי משולם בדרך כלל 15% על הריבית הנומינלית. בקרן כספית המס הוא 25% על הרווח הריאלי, כלומר על הרווח שמעל עליית המדד. בתקופה של אינפלציה, הפער הזה יכול להיות משמעותי. כאן נמצא החישוב המלא של קרן כספית מול פיקדון אחרי מס.
שלב שביעי - שמים תזכורת למועד הסיום. חידוש אוטומטי הוא אחד המקומות שבהם חוסכים מאבדים ריבית. פיקדון יכול להתחדש בריבית פחות טובה מזו שאפשר להשיג באותו יום. כמה דקות של השוואה לפני החידוש יכולות להיות שוות אלפי שקלים.
יש גם כסף שנשאר בכלל מחוץ למשחק. 150 אלף שקל ששוכבים שנה בעו"ש מוותרים על כ-4,500 שקל ברוטו אם החלופה הסולידית מניבה 3%. התביעה הייצוגית שאושרה לאחרונה נגד ארבעה בנקים סביב יתרות זכות בעו"ש מחזירה את הנושא למרכז. בנק הפועלים מפעיל מנגנון שונה מהבנקים האחרים, שמקזז בחלק מהמקרים יתרות זכות וחובה.
הריבית גם יורדת עכשיו, וזה מחדד את הצורך לפעול. הפחתת ריבית בנק ישראל ל-3.25% כבר מורידה בהדרגה את התשואה שמציעים הבנקים לחוסכים. פיקדון של חצי מיליון שקל שמקבל 3.5% במקום 2.5% מייצר כ-4,250 שקל נוספים נטו בשנה. זה כל ההבדל בין קבלת ההצעה הראשונה לבין עוד כמה שיחות והשוואה אחת טובה.
