כמה כסף להשאיר בעו״ש? 92% מהיתרות לא מקבלות שקל ריבית
משקי הבית מחזיקים כ-228 מיליארד שקל בעובר ושב, וכ-211 מיליארד מהם יושבים בחשבון בלי ריבית כלל
משקי הבית בישראל מחזיקים כ-228 מיליארד שקל ביתרות עובר ושב, ו-92% מהסכום הזה, כ-211 מיליארד שקל, אינו נושא ריבית כלל. בתשואה של 3.3% מדובר בכמעט 7 מיליארד שקל בשנה שנשארים במערכת הבנקאית. היתרה הממוצעת ללקוח פרטי עומדת סביב 27,500 שקל, ולרוב היא לא נבחרה במודע אלא פשוט הצטברה.
העו״ש הוא מרכז החיים הפיננסיים: משכורת נכנסת, משכנתא יורדת, כרטיסים מחויבים וחשבונות משולמים. בגלל התפקיד הזה משפחות רבות משאירות בו סכום גדול ליתר ביטחון. הבעיה מתחילה כשהכרית התפעולית הופכת בשקט לחיסכון של עשרות אלפי שקלים שיושב באותו מקום חודשים ושנים.
הרגולציה כבר זיהתה את התופעה. בנק ישראל הוביל מתווה הקלות בהיקף מצטבר של 3 מיליארד שקל, בפריסה של 1.5 מיליארד שקל בשנה, שכלל בין היתר מתן ריבית על יתרות זכות בעו״ש. במקביל אושרה חובה על הבנקים לעדכן לקוח פרטי אחת לרבעון כשהיתרה בחשבונו עולה על 15 אלף שקל ואינה נושאת ריבית, ולהפנות אותו לחלופות. הודעה כזאת בתיבה היא סימן שיש כסף שממתין להחלטה.
שכבה ראשונה תפעול, שנייה חירום, שלישית מטרות
השכבה הראשונה מכסה חודש קדימה. חיובי אשראי קרובים, הוראות קבע, שכר דירה או משכנתא ותשלומים גדולים שכבר ידועים. משפחה עם הוצאה חודשית של 20 אלף שקל מסתדרת עם כרית תפעולית של 20 עד 30 אלף שקל, בהתאם למועד המשכורת ולפיזור החיובים לאורך החודש.
השכבה השנייה היא שלושה עד שישה חודשי הוצאות בסיסיות. אותה משפחה, עם הוצאות בסיס של 15 אלף שקל בחודש, מגיעה ל-45 עד 90 אלף שקל. הכסף הזה צריך להיות נזיל מאוד ובסיכון נמוך, ואין סיבה שיישב באותו חשבון שממנו משלמים בסופר. קרן כספית, פיקדון קצר עם תחנות יציאה או שילוב של השניים ממלאים את התפקיד ומייצרים תשואה.
השכבה השלישית מיועדת למטרות של שנים: מקדמה על דירה, לימודים, החלפת רכב, השקעה ופרישה. כאן אופק הזמן קובע את סוג האפיק, וכסף שמיועד לעוד חמש שנים מתנהג אחרת מכסף שמיועד לעוד שנה. ערבוב שלוש השכבות בחשבון אחד נותן תחושת ביטחון ומוותר על התשואה של שתי השכבות העליונות.
מרכז המידע: הכסף שלי
- כמה הון עצמי צריך לדירה
- כמה דירה אפשר לקנות לפי המשכורת
- כמה באמת עולה דירה עד המפתח
- לקנות דירה או להמשיך לשכור
- משכנתא של מיליון שקל
90 אלף שקל שעוברים מקום מייצרים 2,970 שקל בשנה
משפחה עם 120 אלף שקל בעו״ש שמשאירה 30 אלף לתפעול ומעבירה 90 אלף לאפיק שמניב 3.3% מקבלת 2,970 שקל בשנה ברוטו. הקרנות הכספיות הציגו בשנה האחרונה תשואה ממוצעת של כ-4%, כשהמובילות בהן הגיעו ל-4.19%, ודמי הניהול הממוצעים עומדים על 0.15%. התשואה קדימה נגזרת מריבית בנק ישראל, שעומדת על 3.5%, בניכוי דמי הניהול.
המס מכריע בין שני האפיקים הקצרים. פיקדון שקלי ממוסה ב-15% על הריבית הנומינלית, וקרן כספית ממוסה ב-25% על הרווח הריאלי. באינפלציה של 1.6% ובתשואה של 3.3%, הפיקדון מותיר נטו 2,524 שקל על 90 אלף שקל, והקרן הכספית מותירה 2,588 שקל. ככל שהאינפלציה עולה, הפער נפתח לטובת האפיק הריאלי. מדריך מיסוי שוק ההון מפרט את שיעורי המס על כל אפיק ואת אופן החישוב.
לאורך חמש שנים אותם 90 אלף שקל בתשואה של 3.3% צומחים לכ-105,900 שקל לפני מס, תוספת של כמעט 16 אלף שקל בזכות ריבית דריבית. דוגמה קטנה יותר מראה את אותו עיקרון: לקוח שמחזיק את היתרה הממוצעת של 27,500 שקל ומעביר מתוכה 15 אלף שקל לאפיק נזיל מרוויח 495 שקל בשנה. תקרת עמלת ניהול החשבון ברפורמה החדשה עומדת על 10 שקלים בחודש, כלומר 120 שקל בשנה, כך שהכסף הרדום עולה פי ארבעה מכל עמלות החשבון יחד.
הפיקדונות בבנקים הציעו בתחילת השנה ריבית שנתית שנעה בין 2.16% לפיקדון חודשי לכ-3.95% לתקופה של שישה עד שנים עשר חודשים. מק״ם לשנה נסחר בתשואה של 3.2% עד 3.3%. שלושת האפיקים נמצאים באותו טווח, וההבדל ביניהם הוא בעיקר בנזילות, במיסוי ובעלויות. המדריך לקרנות נאמנות משווה בין המכשירים הקצרים מבחינת דמי ניהול, תנאי פדיון ורמת הסיכון.
נזילות היא ההבדל המעשי בין המכשירים. קרן כספית נפדית לפי ימי מסחר וסליקה, ולכן הכסף חוזר לחשבון בתוך ימים בודדים. פיקדון עם תחנות יציאה מאפשר משיכה רק במועדים שנקבעו מראש, ופיקדון סגור קונס את החוסך על יציאה מוקדמת או מבטל את הריבית שנצברה. משפחה שמייעדת כסף לחירום צריכה לוודא שהמסלול מאפשר משיכה בתוך ימים ולא בעוד רבעון.
הצד השני של החשבון נכנס לאותו חישוב. משפחה שמחזיקה 60 אלף שקל בעו״ש ובמקביל משלמת הלוואה בריבית של 9% מפסידה פעמיים: התשואה על היתרה קרובה לאפס, והחוב ממשיך לצבור ריבית מלאה. הפניית הכסף הפנוי לסגירת החוב מייצרת תשואה ודאית בגובה הריבית שנחסכה, בלי מס ובלי סיכון שוק. המדריך הגדול למשכנתא מסביר מתי כדאי להפנות כסף פנוי לקיצור ההלוואה הגדולה ומתי עדיף להשאיר אותו נזיל.
יתרה גדולה בחשבון מרחיבה גם את ההוצאה
יתרה של 80 אלף שקל בחשבון משנה התנהגות. המשפחה מרגישה בנוח יותר, וההוצאה החודשית נוטה לגדול בלי החלטה מודעת. הפרדה למטרות יוצרת גבולות ברורים: 25 אלף לתפעול, 60 אלף לחירום, 100 אלף למקדמה. הכסף נשאר של המשפחה, וכל שקל מקבל תפקיד ומקום.
ההפרדה מקצרת גם את זמן ההחלטה. תיקון רכב של 6,000 שקל יוצא מקרן החירום ולא מהתקציב השוטף; חופשה שנתית יוצאת ממעטפה שנבנתה מראש; השקעה ארוכת טווח נשארת מחוץ להישג יד היומיומי. ירידה זמנית ביתרת העו״ש כבר לא מפעילה אזעקה, כי יש שכבה נפרדת שמיועדת בדיוק לזה.
העמלות שייכות לאותה משימה. רפורמת העמלות של בנק ישראל קובעת תקרה של 10 שקלים בחודש לחשבון עם עד 100 פעולות, תקרה מופחתת של 5 שקלים לחשבון עם פעילות נמוכה מאוד ותקרה של 7 שקלים לדמי כרטיס דביט. עשרות שקלים בחודש הם סכום קטן ביחס לתשואה שאובדת על מאות אלפי שקלים, אבל שתי השורות מגיעות מאותה בדיקה של החשבון.
איך בודקים את זה בפועל
המספר שמחפשים הוא היתרה הנמוכה ביותר בחשבון בשנים עשר החודשים האחרונים. כל שקל מעליה מעולם לא נדרש לתפעול. מוציאים דוח תנועות שנתי, מאתרים את היום עם היתרה המינימלית ומקבלים את גודל הכרית שבאמת נדרשה, במקום להעריך אותה בתחושה.
אחר כך קובעים רצפה ותקרה. הרצפה מכסה את החודש הקרוב ועוד מרווח שמונע גלישה למסגרת; התקרה היא הסכום שמעליו כל עודף עובר אוטומטית לאפיק שנבחר. הוראת קבע ביום שאחרי המשכורת מבצעת את ההעברה בלי החלטה מחדש בכל חודש, וכשמגיעה הוצאה גדולה מתוכננת מחזירים את הכסף לפי לוח הזמנים.
עצמאי או שכיר עם הכנסה משתנה יגדיר כרית גדולה יותר, למשל חודשיים של הוצאות. שני מפרנסים בשכר קבוע יכולים להסתפק בפחות. הבדיקה חוזרת פעם ברבעון, ובכל שינוי מהותי בריבית בנק ישראל שווה לוודא שהאפיק הקצר שנבחר עדיין מתאים לתנאים.
היתרה הנמוכה ביותר בשנה האחרונה היא הכסף שמעולם לא היה צריך לשבת שם. כמה זמן הוא כבר מחכה בחשבון בלי ריבית?
